רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים

פרק חשוב ומעניין, אבל היות והוא מדבר על תת אוכלוסייה ספציפית של ילדים, חייבים להבין תחילה את התמונה המלאה ולקרוא על סיבות שכיחות לאי שקט בתינוקות (בקישור הבא) ועל רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות שאינם יונקים (בקישור הבא).

שוב, אין פה את כל המידע הכולל על נושא רגישות חלב פרה ויש פה רק תת התיחסות לאותה אוכלוסיה ספציפית של תינוקות יונקים, אז הרחיבו קריאה בפרק "הגדול".

מהי השכיחות של רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות שרק יונקים?

עד 0.5%, לא מבוטל בכלל.

האם אלו חייבים להיות תינוקות על הנקה בלעדית או גם כאלה שמקבלים פורמולה?

ברור שבתינוקות המקבלים גם פורמולה על בסיס חלב פרה וגם הנקה יש שכיחות גבוהה יותר של רגישות לחלבון חלב פרה מאלו היונקים בלבד.

אבל ישנם לחלוטין תינוקות שלא קיבלו מעולם פורמולה חלבית, וניזונים בלעדית מהנקה וגם באלה יש סימפטומטים הקשורים לרגישות זו.

 
 
רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה

מה ההבדל בין רגישות לחלבון חלב פרה לאלרגיה לחלבון חלב פרה?

אמרתי לכם לקרוא בפרק הגדול…

במה לרוב מתבטאת רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים?

בדיוק כמו בתינוקות המקבלים פורמולה, רובם של הסימפטומטים קשורים למערכת העיכול לרבות אי שקט, כאבי בטן ושילוב של יציאות ריריות ולעתים דמיות. לרוב מדובר על תינוק בחודשי החיים הראשונים.

התינוק משגשג, מתפתח ורוב היום מרגיש טוב. רק כאבי בטן ויציאות ריריות. ראו בפרק של רגישות לחלבון חלב פרה איך נראות יציאות ריריות וקיראו שם מה המשמעות.

למעשה כל הסימפטומטים כמעט זהים בין תינוקות שיונקים לתינוקות שאינם יונקים אבל הרושם שלי הוא שהעוצמה במקרים של התינוקות היונקים היא נמוכה יותר והרבה מקרים הם ממש תת קליניים.

איך לעזאזל תיתכן רגישות לחלבון חלב פרה בתינוק יונק בלבד? (הרי האם אינה פרה)

שאלת מליון הדולר. שני מקורות לחלבונים היוצרים את הריגוש ואת הדלקת אצל התינוק היונק.

א. חלבונים בחלב האם הדומים (mimicking) לחלבון חלב הפרה ויוצרים תגובה דומה. 

ב. מוצרי החלב שהאם צורכת – אומנם הם מתפרקים ממש במעבר בדרכי העיכול של האם אבל חלקיקים שנשארים יכולים להביא לתגובה שכזו אצל התינוק.

ג. רגישות לחלבונים אחרים – לא לשכוח שישנם אנטיגנים (חלבונים) נוספים שיכולים לעבור בחלב האם ויכולים לגרום לתמונה דומה בתינוק היונק. לעתים בלתי אפשרי להפריד בין רגישות לחלבון החלב או רגישות סויה, ביצים, אגוזים, בוטנים ועוד. 

המצב הראשון לא ניתן לשינוי. המצבים השני והשלישי ניתנים לשינוי מסויים, ראו בהמשך.

כיצד מאבחנים רגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים?

הרופא יאבחן זאת בעיקר סיפור מחלה מתאים, תמונה של היציאות (צלמו! תמונה של יציאה רירית שווה אלף מילים) וממצאים עדינים בבדיקה גופנית. 

מבחני אלרגיה לרוב אינם עוזרים.

מהו הטיפול ברגישות לחלבון חלב פרה בתינוקות יונקים?

נתחיל בתינוק שיונק חלקית ומקבל השלמה של כמות כלשהי בפורמולה חלבית – ברור שבמקרה זה הצעד הראשון יהיה לשנות הפורמולה לכזו שבה חלבון החלב מפורק. האפשרויות מגוונות ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות, התיעצו עם רופא הילדים שלכם למה בדיוק לעבור. ההקלה תורגש לרוב תוך מספר ימים אבל אפילו זה יכול לקחת אפילו עד שבועים.

במקרים שבהם אין הטבה ביציאות הריריות ובכאבי הבטן אחרי שינוי לכלכלה מפורקת, יש מקום לעבור לפיסקה הבאה (שדנה על החלק של ההנקה) וליעוץ רופא הילדים.

בתינוק על הנקה מלאה נשאלת השאלה האם להפסיק הנקה ולעבור לפורמולה מפורקת בגלל הרגישות – התשובה היא ברוב רובם של המקרים שלילי בזנטי. יתרונות ההנקה (מפורטים כאן) עולים על חסרונות הרגישות שנגרמה. אבל במקרים אלה, בעיקר עם התינוק באמת סובל (לא מקרה של פה ושם יציאה רירית)יש לדון עם האם על ירידה עד הפסקה של צריכת חלב ומוצריו על ידה.  

שתי נקודות חשובות ביותר. ריכוז.

א. כיצד ניתן בכלל לקבוע שמדובר ברגישות לחלבון החלב ולא ברגישות למזון אחר שהאם אוכלת? למעט העובדה שרגישות לחלבון החלב היא השכיחה ביותר, למעשה בלתי אפשרי לקבוע. אז האם להפסיק צריכת כל המוצרים האלרגניים לרבות אגוזים, בוטנים, ביצים ועוד? לדעתי ממש כדאי לשמור הדיאטות הקיצוניות הללו למקרים קשים ולא ל-99% מהמקרים שאני רואה במרפאה. גם יכול להיות קשה לאם עם הורדת הקפה של הבוקר אז להיכנס לדיאטה קיצונית, שלרוב היא נחוצה זו שגיאה. אני מודע לעובדה שאתרי אינטרנט ורופאים מסוימים ממליצים על דיאטה קיצונית שכזו בכל תינוק יונק שכואבת לו הבטן. זו לדעתי שגיאה. אם נוקטים בשיטה זו אז הספרות העדכנית מדברת על הורדת אלרגן אחד בכל פעם (ולא כולם) כל 2-4 שבועות ומעקב אחרי הסימפטומטים.

ב. הפסקה או ירידה בצריכת החלב של האם? לטעמי ירידה בשתיית החלב הניגר לרוב מספקת ולא חייבים למנוע מהאם את כל מוצרי החלב (גביה לבנה, יוגורטים, פיצה, מעדנים וכו). אבל אני מסכים שהדיעות חלוקות וכל מקרה צריך לדון לגופו של עניין. זיכרו שבמקרה של הימנעות מחלב ומוצריו יש לשקול מתן ויטמין D וסידן לאם.

מה עם האם רוצה להוריד או להפסיק ההנקה?

במקרים הללו יש להציג לתינוק פורמולה מפורקת ככתוב בפיסקה מעל. 

מה לגבי התחלת טעימות בתינוקות יונקים ורגישות למזון?

ממש חשוב שתקראו את הפרק על התחלת טעימות ותתחילו ותתקדמו לפי מה שכתוב בו החל מגיל 4 חודשים. בצורה זו תורידו הסיכוי לרגישות למזונות נוספים.

האם התינוק תמיד יהיה רגיש לחלב?

לשמחתי ברוב רובם של המקרים הללו הרגישות חולפת עד גיל שנה.

מזכיר את שתי הגישות:

1. בית הלל (מחמירים) – אין לחשוף למוצרי חלב עד בדיקת אלרגיולוג וטסטים סביב גיל שנה.

2. בית שמאי (מקילים) – סביב גיל 9 חודשים ניתן לתת לתינוק מוצרי חלב (לא חלב ניגר). בהתחלה חלב אפוי כדוגמת ביסקוויטים, מאפינס, עוגות וכדומה תוך כדי מעקב אחרי כאבי הבטן והיציאות. בהמשך יוגורטים ומעדנים. יעוץ אלרגיולוג נדרש רק במקרים של התחלה מחודשת של דלקת במעיים.

אני מציע שההחלטה על חזרה לכלכלה מבוססת חלבון חלב פרה כמו גם חשיפה בהמשך למוצרי חלב תילקח על ידי הרופא המטפל על בסיס כל  מקרה ומקרה בנפרד. לטעמי, יעוץ אלרגיולוג אינו נדרש במקרים פשוטים.

 

אז תודה רבה על הריכוז וההקשבה, חזק חזק ונתחזק.