האם ובאיזה תרכיב להתחסן לשפעת – מהדורת חורף 2020-2021

(וגם מה זה שפעת חזירים? והאם החיסון יכול לגרום למחלה? ומה הקשר לקורונה? ולמה השכן סיפר לדודה של סבתא שלי שלא התחסן שנה שעברה כי לפני שנתיים חלה? ובכלל עוד הרבה שאלות)

הקורונה חוגגת, החורף מתקרב ואיתו מתקרבים בעיקר הדיבורים על השפעת. הא, וגם השפעת מתקרבת. 

נדמה שאין חיסון יותר קונטרוורסיאלי מחיסון זה, ודומה שגם במקרה זה עם ישראל מתחלק לשניים – המתחסנים באדיקות בכל שנה ואלו שלא מתחסנים לעולם.

אז מעט על השפעת, על החיסון לשפעת והמלצה שלי לכם ולבני משפחותיכם בסוף.

מה הוא בעצם וירוס השפעת? ומהם הסוגים השונים של וירוס השפעת?

שפעת היא מחלה שנגרמת על ידי וירוס רגיל הנקרא Influenza המתחלק לשלוש קבוצות הנקראות A/B/C.

וירוסים משתי הקבוצות הראשונות (A ו-B) הינם מחוללי המחלה השכיחים באדם וגורמים לאפידמיות (מגפות מקומיות).

הוירוסים מהקבוצות השונות מחולקים לעוד תת סוגים נוספים לפי שני חלבונים מסוכרים שנמצאים על מעטפת הוירוס והם קובעים את הסרוטייפ (הסוג) הספציפי של הוירוס ואחראים על מידת האלימות שלו.

לחלבונים קוראים המגלוטינין (סימונו H ויש כ-15 סוגים) ונויראמינידז (סימונו N, יש 9 סוגים).

ישנה אפילו חלוקה נוספת לתתי תתים של הזנים, גם בתוך אותו סוג וירוס. לא חושב שצריך לרדת לרזולוציות הללו, אם כי יתכן ויש להן משמעות קלינית.

אבל למה אני מבלבל את המוח עם הסוגים הללו?

היות ולנגיף שפעת A יש אפידמיולוגיה מסובכת המערבת יונקים ועופות רבים המשמשים כמאגר לתת זנים עם פוטנציאל להדביק בני אדם. והיות ווירוס השפעת נוטה לעבור מוטציות רבות ושיחלופים גנטיים בין הוירוס שנמצא בחיות לזה שבבני אדם, אזי פוטנציאלית כל אחת מקבוצות האנטיגניים הרבות של H ושל N, הנמצאים בחיות, הינם בעלי פוטנציאל זיהומי בבני אדם.

שינויים קטנים בוירוס נקראים שינויים אנטיגניים מזעריים (antigenic drift) בעוד שינויים גדולים נקראים שינויים אנטיגניים משמעותיים (antigenic shift).

זוהי הסיבה שוירוס השפעת מעורר עניין גלובלי כי מעבר לאפידמיות העונתיות המוכרות יש לו פוטנציאל לגרום לפנדמיה (מגיפה עולמית).

זה יקרה באם לאחר שינוי אנטיגני משמעותי, נגיף חדש שאינו מוכר לבני אדם יכנס לסירקולציה.

אכן מגפות רבות בעבר לימדו אותנו על פוטנציאל קטלני זה.

דוגמא למגפת שפעת שהתחוללה בעולם

מגפת השפעת הקטלנית מכולן התרחשה בין השנים 1918-1920 ונקראת "השפעת הספרדית".

על פי ההערכות שפעת זו פגעה בבין עשרים לארבעים אחוז מאוכלוסיית העולם וקטלה יותר מ-20 מליון בני אדם.

ברור שתנאי הגיינה ירודים והיעדר טיפול תומך בחולים גם הם תרמו לאחוזי התמותה הגבוהים דאז, אבל מדובר בדוגמא קלאסית לזן חדש של וירוס שפעת שהכה בעולם כולו בעוצמה רבה.

למה הכוונה בביטוי שפעת החזירים?

אם מבינים את נושא הסוגים השונים של וירוס השפעת אז אפשר להבין שמדי כמה שנים מופיע זן חדש של וירוס שפעת.

זן זה זוכה לכינוי לפי המקור שלו, בדרך כלל בחיות.

נגיף שפעת מסוג A/H1N1, אשר מקורו בשיחלוף גנטי של וירוס שפעת מבני אדם, חזירים ועופות, נכנס לסירוקלציה בשנת 2009 וזכה לכינוי שפעת החזירים.

האם זה באמת חשוב איך קוראים לסוג הספציפי של וירוס השפעת שמגיע?

השם כמובן אינו חשוב, וברור לנו היום שהוירוס שעושה שפעת החזירים לא עושה בהכרח מחלה יותר קשה מוירוס שפעת שלא זכה לשם זה.

החשש היה (ועדיין) מכניסה של וירוס מסוג חדש שהאוכלוסייה לא מחוסנת כנגדנו כראוי ושעלול לגרום לפיכך לתחלואה משמעותית יותר. החורף הקרוב באופן ספציפי החשש הוא כפול בגלל השילוב של הקורונה והשפעת.

כיצד ניתן לנבא אילו סוגי וירוסים של שפעת צפויים להגיע בחורף הקרוב (2020-2021) למדינתנו?

ארגון הבריאות העולמי מנטר תחלואה וסוג זני השפעת שמכים בחצי הכדור הדרומי של העולם, שם השפעת מקדימה את חצי הכדור הצפוני.

 

איך נדבקים בשפעת?

ההדבקה בשפעת היא טיפתית. רוצה לומר שטיפות ממערכת הנשימה של חולה עוברות לרירית (פה, אף או עיניים) של אדם אחר.

גם מגע עם משטחים או ידיים לדוגמא שיש עליהן רוק לדוגמא מדבק ביותר.

באופן פרקטי אני יכול להגיד מנסיון שברוב רובם של הבתים שבהם אבחנתי שפעת (אני מבצע בדיקה מהירה לשפעת במרפאה במקרים מתאימים בעונת החורף) היה יותר מחולה אחד במשפחה.

מה שמעיד על שיעורי ההדבקה הגבוהים גם של וירוס זה.

לאיזו מחלה גורם וירוס השפעת?

הדבקה אמיתית בוירוס השפעת גורמת למחלה משמעותית ולא נעימה.

אני חוזר על המשפט כי הוא חשוב – הדבקה אמיתית בוירוס השפעת גורמת למחלה משמעותית ולא נעימה.

מדוע הדגשתי את המילה אמיתית? מכיוון שכולם חושבים שהם יודעים אם הם חלו או לא חלו בשפעת בעוד שאלו לרוב לא פני הדברים.

הרבה מהאנשים המצוננים עם או בלי חום בתקופת החורף בטוחים שהם חולים בשפעת.

אבל לרוב במחלה כל כך קלה לא היה מדובר בשפעת אמיתית אלא בוירוס נשימתי אחר.

מהכיוון השני, הרבה מהאנשים החולים עם חום גבוה ושיעול שמאובחנים כדלקת ריאות חיידקית אחרי חמישה ימים בטוחים שהייתה להם דלקת ריאות חיידקית, אבל בפועל כל המחלה הייתה שפעת ללא כל סיבוך חיידקי.

רק על ידי בדיקה במעבדה מוסמכת (לרוב בסט אפ של אשפוז/מיון) או אנטיגן מהיר (נעשה במרפאות בודדות) ניתן לאבחן באמת שפעת.

ראו  בפרק 59 בסדרה המיתולוגית מה פתאום? (קישקשתא).

ניתן ללמוד מסרטון זה נימוסים והליכות וגם שקישקשתא מאבחן את עצמו כחולה בשפעת (אני חייב להודות שהוא באמת נראה 'משופע').

אבל שפעת היא מחלה קשה וכוללת לרוב חום של 38 מעלות או יותר, לעתים צמרמורות וכאבי שרירים, צינון, כאבי גרון, שיעול טורדני, כאב ראש וקוצר נשימה. המחלה נמשכת כ-3 עד 7 ימים. אני מגדיר שפעת כמחלה 'מפרקת'.

המחלה קשה יותר באנשים חלשים לרבות תינוקות וילדים קטנים, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות רקע משמעותיות.

גם נשים הריוניות ואנשים הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בקבוצת סיכון למחלה קשה.

בין סיבוכי השפעת השכיחים ניתן למצוא זיהומים חיידקיים כגון דלקת ריאות, סינוסיטיס או דלקת אוזניים. ישנם עוד סיבוכים לרבות סיבוכים נוירולוגים ולבביים אבל הם אינם שכיחים.

תוסיפו למשוואה הזו השנה גם את הקורונה בעיקר את העובדה שיהיה קשה להבדיל השנה בין שני הזיהומים הללו ונגיע יחד למסקנה חד משמעית – אם ניתן למנוע שפעת, עלינו לעשות זאת.

האם יש טיפול תרופתי כנגד השפעת?

סביב שנת 2009 יצא משרד הבריאות, בהתאם לחוזרים אחרים שפורסמו בעולם, בהמלצה על טיפול בתרופות אנטי וירליות בחולים מסוימים.

על פי הנחיות משרד הבריאות יש לטפל באחד משני מצבים: הראשון – חולה המשתייך לקבוצת סיכון למחלה חמורה והשני – חולה הסובל מתסמיני מחלה קשים.

יש לשים לב שעל פי הנחיות משרד הבריאות (שלא השתנו מאז ולדעת הרבה מומחים הן גורפות מדי) יש לטפל על בסיס חשד למחלה ואין צורך בבידוד של הנגיף לקבלת טיפול.

בפועל יש מספר תרופות כנגד וירוס השפעת אבל הנפוצה מכולן היא אוסלטאמיביר (טמיפלו) שמנגנון הפעולה שלה כולל עיכוב נויראמינידז והיא יעילה כנגד וירוסים מקבוצה A או B.

המומחים למחלות זיהומיות חלוקים בדעתם לגבי מידת היעילות הממשית של התרופה הזו ומה שברור הוא שעל מנת שהתרופה תעשה משהו ותקצר קצת המחלה, יש מקום להתחיל טיפול בה מוקדם במהלך המחלה.

באופן אישי לא הייתי סומך על אף אחת מהתרופות כנגד שפעת שתעשה שינוי משמעותי.

כאמור, יש לזכור שלא רק שמחלת השפעת הינה מחלה קשה אלא לאור חולשת הגוף ומעורבות מערכת הנשימה, ניתן לראות סיבוכים חיידקיים אחרי זיהום בשפעת.

הזיהומים עלולים להיות קשים לרבות דלקת ריאות חיידקית, אלח דם ועוד.

בילדים קטנים ניתן לראות גם דלקת אוזניים חיידקית משנית לשפעת.

טיפול אנטיביוטי לא משנה מהלך שפעת וצריך להישמר לאותם מקרים של חשד ממשי או אבחנה של זיהום חיידקי משני.

היות וקשה מאוד להבדיל בין הסימפטומים של שפעת לסימפטומים של סינוסיטיס או דלקת ריאות חיידקית לדוגמא, הרבה מהאנשים שסובלים למעשה רק משפעת, מקבלים אנטיביוטיקה שלא לצורך.

האם יש מניעה כנגד שפעת?

כן. חיסון.

חיסון שפעת עונתי ניתן בתחילת כל עונת חורף. הרכבי הזנים משתנה משנה לשנה על פי החלטת ארגון הבריאות העולמי ועל בסיס הנתונים מחצי הכדור הדרומי. בעונת השפעת האחרונה (חורף 2019-2020) התחסנו כ-25% מאוכלוסיית ישראל, זאת למרות איחור בהגעת החיסונים למדינה. מעניין לציין כי קבוצת המבוגרים בני מעל גיל 65 שנה חוסנו בשיעורים יפים של כ-60%. 

בעונה הקרובה בישראל (2020-2021) צפויים להגיע לישראל מספר תרכיבים שונים לשפעת.

תרכיבים מומתים נגד שלושה זנים (Influvac).

תרכיבים מומתים כנגד ארבעה זנים (Influvac-Tetra או Vaxifrip-Tetra או Fluarix-Tetra). 

תרכיב מומת במינון גבוה כנגד 4 זנים המיועד לבני 65 שנים ומעלה (Fluzone).

חיסון חי מוחלש כנגד 4 זנים הניתן כתרסיס לאף (Flumist).

שימו לב, שנה שעברה החיים היו פשוטים הרבה יותר מכיוון שהחיסון היחיד שהיה זמין היה חיסון מומת כנגד 4 זנים. השנה, הנושא קצת מבלבל.

אילו זנים יהיו בחיסון השנה?

על פי החלטת ארגון הבריאות העולמי ארבעת הזנים שיהיו בתרכיבים השונים יהיו:

  • A/H1N1
  • A/H3N2
  • זן B וושינגטון
  • זן B פוקט – יהיה רק בתרכיבים של הארבעה זנים.

למה צריך לחסן לשפעת כל שנה?

מכיוון שעוד לא המציאו חיסון אוניברסלי שמתאים לכל הזנים בצורה גורפת ואשר גורם לזיכרון חיסוני לאורך זמן.

 

מי יכול וצריך לקבל החיסון לשפעת?

תרכיבים מומת – תאורטית כל אדם מעל גיל חצי שנה. אבל יש שני יוצאים מהכלל:

א. החיסון Influvac-Tetra רשום כרגע רק לגילאי 18 ומעלה. לא ברור לי למה.

ב. החיסון המומת במינון גבוה שנקרא Fluzone רשום כרגע לבני 65 שנים ומעלה מתוך הרצון לתעדף אותו לאוכלוסיה זו.

תרכיב חי מוחלש (פלומיסט) – רשום רק לגילאים שנתיים ועד 50 שנה. שימו לב בהמשך, מעבר לגיל יש עוד אוכלוסיות שאסור להן לקבל התרכיב החי מוחלש. 

 

מי לא יכול לקבל החיסון בתרכיבים המומתים לשפעת?

  • אנשים עם תגובה אלרגית חמורה בעבר לחלבון ביצה צריכים להתחסן אך ורק במוסד רפואי בו ניתן יהיה לתת להם טיפול הולם באם תיווצר תגובה חמורה.
  • אנשים שחוו תגובה אלרגית חמורה לאחר חיסון שפעת קודם אינם יכולים להתחסן.
  • באנשים (מבוגרים או ילדים) אשר חולים במחלה חדה בינונית עד קשה המלווה בחום, עדיף לחכות עד ההחלמה כדי לחסן. בנקודה זו ארצה להרחיב מעט מכיוון ששומע רבות מהורים שרצו לחסן את ילדיהם אבל בפועל לא חיסנו כי הילד היה מנוזל והשתעל ללא חום. מי שדוחה את מתן חיסון שפעת בגלל צינון יכול לפספס את עונת השפעת. מזכיר שבעונת החורף חלק מהילדים מצוננים ומשתעלים לאורך כל העונה ולכן ממליץ לדחות חיסון רק בעת מחלת חום.
  • אזהרה בלבד – אנשים שחלו בתסמונת גיליאן-ברה תוך 6 שבועות מחיסון שפעת בעבר. 

כל שאר האנשים מעל גיל חצי שנה יכולים להתחסן. גם מדוכאי חיסון יכולים להתחסן. יתכן והתגובה החיסונים של אנשים מדוכאי חיסון תהיה פחות טובה אבל אין דרך ממשית "לכמת" את זה ואין מניעה מלהתחסן.

 

מי לא יכול לקבל החיסון החי מוחלש לשפעת (פלומיסט)?

  • ילדים מתחת לגיל שנתיים או מבוגרים מעל גיל 50 שנה. 
  • נשים בהריון.
  • אנשים שחוו תגובה אלרגית חמורה לאחר חיסון שפעת כלשהו קודם.
  • אנשים עם ליקוי או חשד לליקוי כלשהו, מולד או נרכש, במערכת החיסון.
  • צפצופים בשלושה ימים לפני קבלת החיסון או קבלת סטרואידים דרך הפה או אנשים שניזקקו לאשפוז בטיפול נמרץ בגלל החמרה באסתמה. אנשים שמקבלים טיפול במשאף סטרואידים בכל מינון שהוא יכולים להתחסן.
  • אנשים בגילאים 2-17 שנה הלוקחים תרופות מקבוצת הסליצילטים (אספירין לדוגמא) לאורך תקופה ממושכת.
  • אנשים בכל מצב בריאותי שעלול לגרום לאספירציה או לפגוע ביכולת מערכת הנשימה להתמודד עם הפרשות כגון פגיעה בחוט השידרה ועוד.
  • אנשים עם דליפה של נוזל המוח והשידרה או אנשים עם שתל שבלול.
  • אנשים (מבוגרים או ילדים) אשר חולים במחלה חדה בינונית עם או בלי חום, כולל אנשים עם נזלת קשה – עדיף לחכות עד ההחלמה כדי לחסן. 
  • אנשים שקיבלו תרופות אנטי וירליות כנגד שפעת ביומיים לפני החיסון. נטילת אותן תרופות אינה מומלצת למקבלים חיסון חי מוחלש גם בשבועיים שאחרי החיסון מכיוון שיכולה לפגום ביעילות החיסון. 
  • אזהרה בלבד – אנשים שחלו בתסמונת גיליאן-ברה תוך 6 שבועות מחיסון שפעת בעבר. 
  • אזהרה בלבד – אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לסיבוכים כתוצאה מזיהום בשפעת לרבות מחלות ריאה כרוניות (לא אסתמה), מחלות לב וכלי דם, מחלת כליות/כבד, מחלות נוירולוגיות, המטולוגיות או מטבוליות לרבות סכרת.

על מנת לקצר ניתן לכתוב שהחיסון החי מוחלש מתאים רק לאנשים שהם ברקע בריאים ובגילים 2-50 שנה.

חשוב חשוב חשוב – מומלץ שאדם שקיבל תרכיב חי מוחלש בשבוע האחרון לא יבוא במגע עם אנשים יש שלהם דיכוי חמור במערכת החיסון הנזקקים לסביבה מוגנת מפתוגנים.

מהן תופעות הלוואי של החיסונים המומתים לשפעת

תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא תגובה מקומית באתר החיסון, דהיינו רגישות במקום ההזרקה שנמשכת עד 24/48 שעות אחרי החיסון.

תופעות יותר מערכתיות קלות לרבות חום דרדלה, קצת כאבי שרירים, שיעול וכו' – יכולות להימשך עד 24/48 שעות אחרי החיסון.

שמעתי רבות בעבר על אנשים שנשבעו שחלו בשפעת אחרי החיסון. יתכן והשפעת דגרה אצלם כשחוסנו אבל לרוב זה מבטא חוסר הבנה של מה זה שפעת אמיתית.

חד וחלק, החיסון המומת אינו יכול לגרום למחלה או שפעת.

מהן תופעות הלוואי של החיסון החי מוחלש לשפעת

תופעות הלוואי השכיחות ביותר כוללות נזלת, גודש אפי, דימום מהאף וכאב גרון. נמשך 1-3 ימים אחרי החיסון. תופעות לוואי סיסטמיות כגון חום, כאב ראש, כאבי שרירים ובטן ועוד – פחות שכיחות אבל עלולות גם הן להימשך 1-3 ימים אחרי החיסון.

 

איך אפשר לחסן תינוקות מתחת לגיל חצי שנה?

אי אפשר לחסן תינוקות מתחת לגיל חצי שנה אבל אפשר להגן על תינוקות מתחת לגיל חצי שנה בעזרת:

  • הנקה – הנקה חלקית או מלאה מאם שהתחסנה ומעבירה לתינוק נוגדנים בצורה פסיבית. מותר לחסן אם מניקה בכל חיסון שפעת שהוא לרבות החי מוחלש.
  • חיסון כל שאר בני המשפחה – זאת על מנת שהוירוס 'לא יכנס הביתה'.
 

האם ישנם סוגים שונים של חיסונים העדיפים באוכלוסיות שונות?

ממש מבלבל השנה. מעבר לאוכלוסיות השונות שיכולות או לא יכולות לקבל תרכיב זה או אחר, השנה, אולי בצורה תקדימית משרד הבריאות מתעדף חיסונים (מותגים) שונים באוכלוסיות שונות:

תרכיב מומת במינון גבוה (פלוזון) – רשום רק לבני 65 ומעלה. מתוך מחקרים שהדגימו שאוכלוסיה זו צריכה גירוי אנטיגני משמעותי יותר ליצירת נוגדנים.

תרכיב חי מוחלש – מבחינת משרד הבריאות, בין השורות, מומלץ לחסן ילדים מגיל שנתיים ועד כיתה ו' בתרכיב זה. בצורה יותר ברורה:

בני שנתיים עד 6 שטרם עלו לכיתה א' – יחוסנו בקופת החולים, עדיפות לחי מוחלש.

תלמידי כיתות ב', ג' ו-ד' – יחוסנו בבית הספר בחיסון החי מוחלש.

תלמידי כיתות א', ה' ו-ו' – יחוסנו בקופת חולים בחיסון בחי מוחלש.

אני מזכיר נסיון משנים קודמות: גם בשנים הקודמות חיסונים אלו או אחרים הושקו כהבטחה גדולה. הארבעה זנים לשפעת (בהשוואה לשלושת הזנים), החי מוחלש (בהשוואה למומת) והשנה גם הפלוזון. האם באמת ההבדל הינו כל כך משמעותי עד שצריך "להתאבד" על החיסון הספציפי הזה או האחר?

מבחינת משרד הבריאות זה חשוב. בעיקר בנושא תעדוף חיסונים לאוכלוסיות מתאימות. מבחינתנו, בשטח, אם יש בידכם חיסון שפעת ואתם באינדיקציות – פשוט תתחסנו.

מי מומלץ (מבחינתי חייב) לקבל החיסון לשפעת?

לעניות דעתי כולם. למה לא בעצם?

עם זאת, משרד הבריאות הרכיב 'רשימת יעד' של אוכלוסיה אשר בה מומלץ להתמקד, זאת על מנת לתעדף החיסונים.

מבחינת משרד הבריאות חיסון השפעת היה אמור להינתן בשלב הראשון רק לאותם אנשים שברשימת קבוצות היעד. בתאריך 12/11/20 פורסם כי ארבעת קופות החולים לא יתחשבו יותר ברשימה זו ויתנו חיסון לכל דורש. האם זה בגלל שהקופות הבינו שיש צפי שישארו עם מלאי חיסונים? מעניין.

מי היה ברשימת "קבוצות היעד" המקורית של משרד הבריאות?

  • בגדול כל האנשים מעל גיל חצי שנה הסובלים ממחלה כרונית זו או אחרת, לרבות מחלות ריאה (כולל אסתמה), מחלות מטבוליות (לרבות סכרת), מחלות נוירולוגיות, המטולוגיות, דיכוי מערכת החיסון, השמנה חולנית או בעצם כל מצב/מחלה כרונית ברקע.
  • כל הילדים עד גיל 5 שנים (מגיל חצי שנה כמובן).
  • מבוגרים בני 55 שנה ומעלה (שימו לב לשינוי הקל משנה שעברה אז הסף היה 50 שנה).
  • אנשים הנמצאים במוסדות סגורים או סגורים למחצה או אנשים הסובלים ממחלת נפש חמורה.
  • נשים הרות ונשים במשך 3 חודשים אחרי לידה.
  • כל עובדי מערכת הבריאות לרבות מטפלים ומתנדבים המבצעים ביקורי בית אצל אנשים בסיכון או שמעל גיל 65 שנים. שימו לב, מדובר במטפל עיקרי בלבד של אותו אדם נזקק.
  • תלמידי בית ספר בכיתות ב', ג' ו-ד' יחוסנו השנה במנה אחת של תרכיב חי מוחלש. תלמידים שמסיבה זו או אחרת אינם יכולים לקבל את החיסון החי מוחלש יופנו לקופת החולים לקלבת תרכיב זמין אחר.

כמה מנות חיסון צריך לקבל?

כל המתחסנים מעל גיל 9 שנים צריכים להתחסן במנה אחת.

ילדים עד גיל 9 שנים שחוסנו לשפעת בעברם בשתי מנות או יותר (בעונה אחת או במספר עונות), צריכים להתחסן רק במנה אחת.

ילדים עד גיל 9 שנים שלא חוסנו בעבר כלל או שחוסנו במנה אחת בעברם, זכאים לשתי מנות שצריכות להינתן לפחות 4 שבועות אחת מהשניה. 

כאשר יש צורך במתן מנה שניה לילד רצוי לתת אותה מאותו יצרן ובאותו תרכיב שניתנה המנה הראשונה. אם זאת, באם תרכיב זה אינו זמין ניתן לחסן בכל חיסון שפעת שהוא בהיעדר הוריית נגד.

היכן ניתן החיסון לשפעת?

החיסונים המומתים ניתנים תוך שרירית בירך או בזרוע כתלות בגיל המתחסן.

החיסון החי מוחלש ניתן כתרסיס לנחיריים.

האם ניתן להקטין את הכאב בעת הזרקת חיסון זה (או כל חיסון אחר)?

בהחלט כן!
כפי שכתבתי בפרקים אחרים בנושא חיסונים, ניתן להקטין כאב בכל חיסון או זריקה באמצעות הסחת דעתו של הילד המתחסן.
הגיל שממנו הטריק זה עובד, תלוי באופי של הילד ושל ההורים ובסבלנות של המחסן.
אני משתמש בטכניקה שאני קורא לה "שיעולים מצחיקים".

אני מבקש מהילד להסתכל לכיוון השני ולהשתעל 7 פעמים (או 10 או 13, מה שבא).

אם הילד רגוע ומשתף איתי פעולה אזי ניתן לחסן יחד עם אחד השיעולים והרבה פעמים הילד לא ירגיש שחוסן.

ניתן להשתמש בטכניקה זו בכל חיסוני השגרה הניתנים בזריקה בילדים מעל גיל מסוים המשתפים פעולה.

האם ניתן לתת חיסון שפעת יחד עם חיסונים אחרים?

חרכיב מומת – בגדול ניתן לתת חיסון שפעת בו-זמנית עם כל חיסון אחר למעט המתנה של 3 ימים בין חיסון שפעת לחיסון למנינגוקוק B בילדים מתחת לגיל שנה. על החיסון החדש למנינגוקוק B ניתן לקרוא בקישור הבא.

תרכיב חי מוחלש – ניתן לתת עם כל חיסון אחר במקביל, לרבות תרכיבים אחרים חיים מוחלשים. במידה ולא ניתן לחסן באותו יום בשני תרכיבים חיים מוחלשים יש לחכות 4 שבועות בין שני תרכיבים חיים מוחלשים (לדוגמה, החיסון לחצבת/חזרת/אדמת עם או בלי אבעבועות רוח).

מה יעילות חיסון שפעת?

זהו עקב אכילס העיקרי של החיסונים לשפעת.
אם בגלל שזני השפעת מתחלפים משנה לשנה והחיסון לא תמיד מדייק בניבוי הזנים, ואולי בגלל שמראש חיסוני שפעת אינם החיסונים הכי יעילים שיש, אזי יעילות חיסון שפעת הינה נמוכה ולא מספקת לכל הדעות.

היעילות במניעת מחלה בכל קבוצות הגיל בארצות הברית בעונה 2018-2019 לדוגמה היתה 47% בלבד.

ישנן אוכלוסיות שבהן היעילות הייתה גבוהה יותר (ילדים מגיל חצי שנה עד גיל שנה וחצי, יעילות 61%) או נמוכה יותר (מבוגרים מעל גיל 50 שנה, יעילות של 24% בלבד).

אז למה בכלל לטרוח ולברבר על חיסון שפעת, ולמה בכלל להתחסן כשהיעילות היא בפירוש לא מספקת?
א. היעילות משתנה משנה לשנה, ישנן שנים שהיעילות גבוהה יותר ומגיעה ל-70%.
ב. אנשים שחולים בשפעת ושחוסנו באותה עונה, חולים בעוצמה פחותה ממי שלא חוסן (וזה גם משהו).

ראו בקישור הבא – בעבודה המצוטטת באזור המוקדש למאמרים מדעיים באתר זה, מודגמת היעילות של חיסון שפעת בישראל בילדים מתחת לגיל 9 שנים. ובכן, החיסון הוריד במעל 50% אשפוזים בשל שפעת.

ולכן, הסיבה העיקרית להתחסן לשפעת היא שאין לנו שום אמצעי אחר להתגונן מהמחלה ושאם הייתי מציע לכם לחלות בשכיחות או בעוצמה של 50% במחלה שהיא בעליל לא נעימה ובעלת פוטנציאל לסיבוכים, אני חושב שהיה נכון לקחת ההצעה הזו בשתי ידיים.

אני תקוה שבעתיד מישהו ימצא חיסון אוניברסלי לכל הזנים, חיסון שמצטרך לקבל רק פעם אחת בחיים.

מה קורה עם עיתוי החיסון השנה?

באופן מסורתי בכל שנה חיסוני השפעת הגיעו לישראל במהלך חודש אוקטובר. השנה התרכיבים ככל הנראה יגיעו באיחור.

היות ואנחנו לא יודעים מתי תתחיל פעילות השפעת השנה, והיות ולוקח זמן (ימים במי שחוסן או חלה בעבר הקרוב, כשבועיים למי שלא חוסן או חלה לאחרונה) לייצר נוגדנים בכמות טובה, אזי אני ממליץ לכולם להתחסן מוקדם ככל האפשר.

משרד הבריאות הדגיש השנה שמבצע חיסוני השפעת רצוי שיסתיים לא יאוחר מה-31/12/20. עם זאת, החיסונים ינתנו כל זמן שפעילות השפעת תימשך, עמוק לתוך מרץ-אפריל 2021.

מזכיר שישנם ילדים שצריכים שתי מנות בהפרש של 4 שבועות לפחות, ולכן ראוי לתת המנה הראשונה מוקדם ככל האפשר על מנת להספיק להתחסן גם במנה השניה לפני התחלת התחלואה.

 

סוף סופי מוחלט בהחלט

ישנן משפחות שאני מחסן בתחילת עונה לשפעת ובסוף העונה מודות לי כי לא היו חולים כלל בחורף. זה נהדר, אבל אני תמיד מסביר שזה סתם מזל. החיסון לשפעת מוריד שכיחות שפעת, בטח לא את שאר הוירוסים שמסתובבים בחורף.

ישנם אנשים שחיסנתי במו ידי וחלו בשפעת. מתסכל. לשמחתי ברוב המקרים מדובר במחלה קלה יותר מאשר הייתה ללא החיסון.

ובכל זאת דגש על ילדים. לאור העובדה שילדים הינם בקבוצת סיכון להדבקה ולמחלה משמעותית יותר אני חושב שלכולנו, כהורים, יש תפקיד חשוב ביותר בהקפדה ובהמלצה על חיסון ילדים נגד שפעת עונתית, לרבות ילדים בריאים.

בנוסף, הקורונה טרפה את הקלפים ואנו לא יודעים אם מתכננים לנו חורף קשה יותר (או אולי קל יותר) מהקודמים. אבל שפעת, אנחנו לא רוצים.

אני מאחל לכולנו חורף קל וכרגיל 'שתמיד נישאר בצד הנכון של הסטטוסקופ'.