האם לחסן ילדים ובני נוער כנגד וירוס הקורונה?

09/06/2021

לחיסונים כנגד וירוס הקורונה יש פוטנציאל להגן על רבים ולהחזיר את כולנו לשיגרה מבורכת.

דעתי לגבי חיסוני מבוגרים מוצקה וניתן לקרוא אותה בפרק הדן באריכות בחיסוני הקורונה, בקישור הבא.

בהרבה בתים בישראל נשאלת השאלה האם מוצדק לחסן את הילדים והחל מאיזה גיל. 

אז בפרק זה אנסה להעביר מה בעד ומה נגד?

האם לחסן ילדים ובני נוער כנגד וירוס הקורונה?

מה השתלשלות הזמנים של אישור החיסון לקורונה לגילאי 12-16 שנים?

באמצע ינואר, המליץ משרד הבריאות לחסן גם בני נוער, בגילאים 16 ומעלה בחיסון של חברת פייזר (החיסון של חברת מודרנה מאושר מגיל 18 ומעלה בלבד). עם ישראל הצביע ברגליים ורבים מבני הנוער בגילאים הללו כבר חוסנו.

בתחילת אפריל נתפרסמו בתקשורת גם נתוני המחקר של חברת פייזר בילדים בגילאים 12-16. 

בתאריך 13/04/21 פורסם נייר עמדה מטעם שני איגודים מכובדים ורציניים ביותר – האיגוד לרפואת ילדים והחוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים. נייר זה הדגיש באופן נחרץ וכמעט חד צדדי את החשיבות גם בחיסון ילדים צעירים כנגד קורונה. ההמלצה של האיגודים הייתה בעד חיסון כל הילדים בגילאים הללו.

בתאריך ה-10/05/21 אישר ה-FDA באישור חירום את החיסון גם בגילאים הללו ובארצות הברית ובקנה התחילו לחסן ילדים בגילאים הללו.

בתחילת יוני נתקבלה החלטה במדינת ישראל. משרד הבריאות המליץ על קבלת החיסון לקבוצות מסוימות בתוך הגילאים הללו ובמקביל מאפשר חיסון של כל השאר.

ממליץ? מאשר? מה ההבדל בכלל?

ובכן, בחירת המילים היא בדקויות, אבל היא הייתה חשובה למי שחיכה לראות ההמלצות.

מהו ההבדל בין הגילאים 12-16 למעל 16 שנים ומדוע בכלל מראש נקבעו ספי גיל אלה?

בוודאי שיש הבדל בין קבוצות הגיל השונות הללו בעיקר בגלל תהליך ההתבגרות. בהרבה מהילדים ההתבגרות כמעט והושלמה כבר בגילאים 16 ומעלה בעוד ובגיל 12 היא רק החלה. 

מדוע מראש אלו היו ספי הגיל שבהם נערכו המחקרים הראשונים? אני חושב שמבחינה פרקטית החברות השונות (אולי בתמיכת ה-FDA) ערכו מחקר ראשוני במבוגרים מעל גיל 16 מכיוון שקל יותר לערוך מחקר מהיר ורחב היקף בגילאים המבוגרים הללו, יותר מאשר באוכלוסיית הילדים הצעירים יותר.

לכן, למרות שיש הבדל גופניים בין הגילאים השונים, אני מניח שהבחירה הספציפית של ספי הגיל היתה מהמקום היותר פרקטי.

כמצופה, בחודשים האחרונים כבר מתנהלים מחקרים באוכלוסיות ילדים מגיל חצי שנה ועד 12 שנים.

מה בעד חיסון קורונה לילדים בני 12 ומעלה

הגנה ישירה על המתחסנים – למרות שאין מחלה קשה בילדים בגילאים אלה, פה ושם ישנם כאלה שסובלים ממחלה קלה ובאופן יותר נדיר – גם מסיבוכים מאוחרים (תסמונת פוסט קורונה או long קורונה). לכן, חיסון של בני נוער יגן עליהם מהמחלה ומסיבוכיה. יש לזכור שבין בני הנוער ישנם כאלה שסובלים ממחלות כרוניות ששמות אותם בסיכון גבוה יותר לתחלואה מהקורונה. אלו ילדים שיכולים "להנות" יותר מהחיסון ברמה האישית. 

הגנה על סביבת המתחסנים – חיסון של בני נוער יעזור בעצירת המגיפה הנוכחית. ברמה המשפחתית – ילד מחוסן לא ידביק אם סבתא שלו, מחוסנת או לא. וברמה הלאומית – עוד חלק של האוכלוסיה יתחסן וככל הנראה פחות ידביק. זאת אומרת, שברמה הלאומית חיסון של כל קבוצת גיל שהיא, הינה מבורכת.

בטיחות החיסון – הרושם הוא שמדובר בחיסון בטוח ללא תופעות לוואי משמעותיות קצרות או ארוכות טווח. יש לזכור שחוסנו כבר מאות אלפי מתבגרים מעל גיל 16 ללא תופעות לוואי משמעותיות ובמקביל תוצאות המחקר בגילאים הצעירים יותר גם לא הציפו בעיות בטיחות רבות. בהקשר זה, אני מזכיר שבסוף ינואר 2021 אישר משרד הבריאות המלצות קבוצת עבודה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים לחיסון ילדים בקבוצת סיכון למחלה קשה החל מגיל 12 שנים. מאז חוסנו כבר במדינת ישראל כ-600 ילדים בקבוצת גיל זו בשתי מנות החיסון, ללא בעיות בטיחות מיוחדות. יתרה מזאת, אחרי אישור ה-FDA חוסנו כבר בארצות הברית ובקנדה כמעט שלושה מליון ילדים בגילאים הללו (רובם המוחלט במנה הראשונה בלבד בשלב זה).

חזרה לשיגרה של אותם ילדים – רוב הילדים, בכל הגילאים, עברו את אחת התקופות הקשות והמאתגרות ביותר. במקום לנהל חיי חברה כמו שנהוג בגילאים 12 עד 18, ובמקום ללמוד, הילדים היו עסוקים בלעבור מסגר אל סגר או מקפסולה אל קפסולה. לכן, לחיסון יעיל תהיה משמעות גדולה על החזרה לשיגרה מבורכת של אותם ילדים. עם זאת, לאור הירידה בתחלואה לאחרונה במדינת ישראל נראה שהרבה מההגבלות, בעיקר ברמת מוסדות החינוך, כבר התבטלו.

מה נגד חיסון קורונה לילדים בני 12 ומעלה

מחלה לא קשה בילדים – רוב הילדים שנדבקים בקורונה הינם אסימפטומטיים ושיעור הסיבוכים הוא אפסי. כמובן שיש לזכור שתוארה לאחרונה מחלה דלקתית אחרי קורונה (ניתן להרחיב בקישור הבא) אבל מדובר בסיבוך שאינו שכיח במדינת ישראל ביחס לכמות ההדבקות. בנייר העמדה של האיגוד הוזכרו מספרים של ילדים שהיו חולים במחלה בינונית ואף קשה. נכון פה ושם היו מקרים יוצאי דופן שכאלה, אבל ברוב רובם של המקרים גם אם הילד ענה להגדרת משרד הבריאות למחלה בינונית או קשה (הגדרה שכתבתי בעבר שהייתה מאוד מאוד רחבה) אזי מחלתו בפועל לא הייתה קשה וההחלמה הייתה מלאה. אפשר להגיד את זה אחרת – החורף האחרון היה הקל ביותר שאני זוכר מבחינת תחלואה נשימתית בילדים למרות שהייתה קורונה. העובדה, המצוטטת בפתיחת מסמך האיגוד ש"אחד מעל 3 מאומתים בשנת הקורונה היה ילד" לטעמי רק מדגישה את העדר התחלואה הממשית בקבוצה זו.

שמירה על הסביבה – זו שאלה שאפשר לדיין בהרבה אופנים, לרבות אתיקה. האם ראוי מבחינתה לאומית לחסן אוכלוסיה מסוימת כנגד מחלה שלרוב לא מזיקה לה ולו רק על מנת להקטין העברה לסביבה? שאלה טובה. יש לזכור שלא מדובר רק בהגנה תאורטית ברמת הלאומית אלא שלכל בן נוער יש בני משפחה מבוגרים יותר וללא ספק חיסון שלו יכול להוריד תחלואה גם אצל המקורבים אליו (מחוסנים או לא). בנוסף, זהו לא החיסון הראשון שאחת ממטרותיו אינה להגן בהכרח על האינדיבידואל אלא לספק הגנה רחבה לכלל האוכלוסיה. ראו המקרה של חיסון אדמת בבנים או חיסון פוליו בטיפות

בטיחות החיסון – למרות שבטיחות החיסון הוכחה במחקר ההמשך של פייזר שהתמקד בגילאים 12-16 שנים, כמות הילדים שחוסנו במחקר זה (1131 ילדים שקיבלו את החיסון) הינה לא מאוד גבוהה ואין בכוחה לאתר תופעות לוואי שאינן שכיחות. מוכח כי חלק מתופעות הלוואי קורות יותר באוכלוסיית מתחסנים צעירים (בעיקר דלקת בשריר הלב) ולכן איש לא יודע מה יהיה שיעור תופעות הלוואי כשיחוסנו הרבה ילדים. אני מודע לעובדה שמאות אלפי בני נוער בארצות הברית חוסנו כבר בשבוע הראשון להשקת החיסון בגילאים המדוברים, זה נהדר ויאפשר לנו לגלות אם ישנן תופעות לוואי שלא נמצאו בעבודה המקורית של פייזר.

ברשותכם חידוד לנקודה חשובה זו – העובדה שנתגלה לאחרונה שאנשים צעירים, בעיקר גברים עד גיל 30, מפתחים דלקת בשריר הלב כתופעת לוואי של החיסון היא משמעותית ביותר. זוהי תופעת לוואי שלקח המון זמן (באופן יחסי) לגלות אותה ולקשור אותה לחיסון. בהתחלה הייתה גם התנערות מוחלטת של חלקים מהממסד הרפואי, בטח ובטח חברת החיסונים, מקיום תופעת הלוואי הזו. לטעמי, זו נקודה לחשיבה.

חזרה לשגרה של הילדים ותחלואה מתמשכת במדינת ישראל – במסמך האיגוד שנכתב על ידי רופאי ילדים מצוינים כתוב "החזרתם של התלמידים למערכת חינוך מלאה הפועלת כשיגרה הינה משימה לאומית". זה ממש נכון, אבל אין בהכרח קשר לחיסון. הילדים היו חייבים לחזור לפעילות מלאה עוד הרבה לפני הסרת הרבה מהמגבלות האחרות על ענפים אחרים במדינת ישראל וברור שבמצב התחלואה הנמוך של היום, זה הדבר הראשון שצריך להיעשות. זה פשוט לא קשור לאם יחוסנו או לא.

נקודה חשובה נוספת - אמון הציבור

לפני שניגשים להמלצות ישנה נקודה נוספת שצריך לדיין.

רוב ההורים במדינת ישראל נותנים אמון מלא במשרד הבריאות ובאיגודים המקצועיים בנושא חיסוני שיגרה הניתנים לילדי מדינת ישראל.  במקביל, הייתה שנה לא פשוטה למכחישי ולמתנגדי החיסונים. שנה שבה הוכח שחיסון בטוח ויעיל יכול לעצור אפידמיה עולמית. לצערי, חלק ממתנגדי החיסונים שילמו על כך בחייהם. 

אבל שיווי המשקל הזה כמו גם האמון שרוחש הציבור למשרד הבריאות עלול להתערער במידה ותתקבל החלטה נמהרת מדי על חיסון ילדים בגילאים 12 ועד 16 שנה. בטח ובטח אם נלמד בהמשך שהחיסון או לא היה נחוץ או לא היה בטוח במאה אחוז.

לשמחתי משרד הבריאות קיבל המלצה מתונה יותר מההמלצה המקורית ובחר לא להמליץ באופן גורף מדי על חיסון כל בני הנוער.

אז מה המלצתי האישית לחיסון ילדים ובני נוער נגד קורונה?

כאמור, מאז שהתחילו הדיבורים על חיסון בני נוער בגילאים 12 ועד 16, משרד הבריאות והאיגודים השונים קצת "התקררו".

בהתחלה הרושם היה שמשרד הבריאות יצדד בצורה גורפת וימליץ על חיסון אוכלוסיה זו. בפועל, משרד הבריאות מאפשר חיסון אוכלוסיה זו.

אולי זו העובדה שאין תחלואה במדינת ישראל ואולי תופעת הלוואי (דלקת בשריר הלב) שנקשרה לחיסון צעירים.

אני מקוה שהנתונים לגבי יעילות ובטיחות בעולם האמיתי ובמספרים גדולים של מתחסנים יזרמו מצפון אמריקה לכל העולם.

מה בינתיים בישראל? בוורסיה הקודמת כתבתי את דעתי האישית את מי צריך לחסן. כעת אין כבר דעה אישית אלא עמדה ברורה של משרד הבריאות שהיא דומה ביותר למה שהיה כתוב.

יש להמליץ על חיסון ילדים עם מחלת רקע או כאלה עם קרוב משפחה מבוגר או שעם מחלת רקע משמעותית.

יש להמליץ על חיסון ילדים המתכננים נסיעה לחו"ל – גם מהמקום של כניסת וריאנטים למדינת ישראל וגם מהמקום האישי של ביטול הצורך בבידוד אחרי החזרה.

ילדים ללא גורמי הסיכון הללו, אצלם או במשפחה – כל משפחה תחליט לעצמה. ניתן ורצוי לשים דגש על האינטרס הלאומי לעצירת המגיפה (שבשלב הזה נראה שכבר נעצרה לרווחת כולנו) וניתן כמובן גם לחכות לנתוני בטיחות נוספים משאר העולם. 

זיכרו שלא מדובר בתינוקות וניתן לקבל ההחלטה על החיסון יחד עם הילדים (בטח ובטח המתבגרים) ודעתם יכולה להילקח בחשבון.

בהצלחה!

רוצה להגיב או לשאול שאלות את דר׳ אפי בנושא זה?