חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B

לאחרונה, אחרי אישור משרד הבריאות, הגיע לארץ חיסון חדש כנגד חיידק המנינגוקוקוס מסוג B.
עד כה היה בישראל רק חיסון כנגד זנים אחרים של החיידק ולא כנגד סוג B.

לחיסון קוראים בקסרו (Bexsero) והוא מתוצרת חברת GSK.

אני מקוה כי בקרוב ירשם ויגיע לארץ חיסון דומה של חברת פייזר הנקרא טרומנבה (Trumenba).  עם זאת, החיסון טרומנבה מיועד לרישום רק מגיל 10 שנים ומעלה ולכן אינו רלוונטי לתינוקות וילדים קטנים.

הכנסת החיסון החשוב הזה לתוכנית החיסונים השגרתית מלווה בקשיים לא מעטים ואני נתקל בשאלות רבות של הורים בנושא חיסון זה.

בפרק זה אנסה לענות על שאלות אלה.

מהו חיידק המנינגוקוקוס ולאיזו תחלואה הוא גורם?

לחיידק קוראים ניסריה מנינגיטידיס (Neisseria meningitides) והוא שוכן באף ובלוע של אחוז ניכר מהאוכלוסייה מבלי לגרום למחלה (עד 10% מהמבוגרים ו- 25% מהילדים).

במקרים לא שכיחים הנשאות עלולה להפוך למחלה פולשנית לרבות אלח דם (הימצאות החיידק בדם), דלקת קרום המוח ועוד.

לאור העובדה שהמחלה הפולשנית היא בדרך כלל קשה, זכה החיידק בתקשורת לכינוי המפוקפק "החיידק האלים".

מי יכול לחלות במחלה פולשנית?

בגדול כולם. עם זאת ישנם קבוצות אשר נמצאות בסיכון יתר לתחלואה. בין הקבוצות:

  • ילדים עד גיל חמש שנים, ובעיקר צעירים מגיל שנתיים.
  • ילדים או מבוגרים עם הפרעות ספציפיות ומוגדרות במערכת החיסון.

כיצד עובר חיידק מאדם לאדם?

החיידק עובר מאדם לאדם על ידי הפרשות מדרכי הנשימה של נשא/חולה.

ניתן להבין ששיעורי הנשאות הגבוהים מעידים על כך שיש לא מעט העברה של החיידק מאדם לאדם ורוב האנשים שידבקו יהפכו להיות נשאים בעצמם אך לא יחלו.

רק מיעוטם של הנדבקים או של הנשאים יחלו במחלה פולשנית.

מה העניין עם הזנים (סוגים) שונים של חיידק זה? מה זה סוג B?

למנינגוקוקוס יש מספר זנים/סוגים הנבדלים זה מזה בהימצאות סוכרים שונים על הקפסולה (קופסית) העוטפת החיידק.

הזנים אשר גורמים לרוב המחלות באדם הינם A/C/Y/W135 וזן B. זן B הינו הגורם העיקרי למחלה בארצות שונות לרבות ישראל, בפרט בילדים קטנים.

רשומים בישראל 3 חיסונים מצומדים (חיסוני "דור חדש" שהינם יעילים יותר מהחיסונים הפוליסכרידיים הישנים) כנגד ארבעת הזנים האחרים של המנינגוקוקוס (A/C/Y/W135), חיסונים אלה אינם מומלצים כחיסונים רוטיניים וניתנים באוכלוסיות מוגדרות שונות שלא בשיגרה (בעיקר ילדים עם הפרעות במערכת החיסון או מטיילים).

פרק זה לא דן כלל בחיסונים הללו, אלא רק בחיסון כנגד המנינגוקוקוס B.

מה שכיחות התחלואה במדינת ישראל?

לא קל לקבל נתונים מדויקים לגבי שכיחות תחלואה במדינת ישראל, יתכן עקב תת דיווח.

עם זאת, בעבודה של דר' בן שימול (מומחה למחלות זיהומיות בילדים מבית חולים סורוקה) שפורסמה בשנת 2013, נמצא כי בתקופה של 22 שנים היו בישראל כ-743 מקרים של זיהום פולשני מחיידק זה (כל תתי הסוגים) בילדים מתחת לגיל 15.

בחישוב פשוט ניתן להבין כי מדובר על כ-33 מקרים לשנה בממוצע.

ילדים צעירים מגיל 5 שנים ובעיקר תינוקות מתחת לגיל שנה, היוו את קבוצת החולים העיקרית.

בחלוקה לפי זני החיידק נמצא כי זן B של החיידק היה הזן הדומיננטי בילדים צעירים מתחת לגיל 5 שנים.

בעבודה נוספת של דר' שטיין-זמיר ממשרד הבריאות אותרו 1349 מקרים בכל הגילאים בתקופה של 20 שנה, ממוצע של 71 מקרים לשנה.

גם בעבודה זו שכיחות המחלה הייתה גבוהה יותר בילדים מתחת לגיל שנה (שיעור של 10.9 מקרים ל-100 אלף).

כ-68% מהמקרים נגרמו על ידי סוג B (בילדים שכיחות זן B הייתה כמובן גבוהה אף יותר).

האם יש ניסיון בעולם עם חיסון זה?

בהחלט, בספטמבר 2015 החיסון נכנס לתוכנית החיסונים השגרתית באנגליה, עקב תחלואה ניכרת מחיידק זה.

החיסון ניתן שם בצורה שגרתית לתינוקות מתחת לגיל שנה, על פי לוח זמנים שדומה לכתוב בהמשך במדינת ישראל (מנה ראשונה בגיל חודשיים, שניה בגיל 4 חודשים ושלישית בשנה, כל המנות ניתנות במקביל חיסוני השיגרה).

מדינות נוספות מחסנות בשיגרה ביניהן אירלנד, איטליה, ליטא, ניו-זילנד, אנדורה ועוד.

מדינות נוספות המליצו (כבמדינת ישראל) על קבלת החיסון ביניהן אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, צרפת, גרמניה ועוד.

נציין כי התחלואה מזן B שונה מיבשת ליבשת, וממדינה למדינה. ועל כן ניתן למצוא המלצה (או העדר המלצה) על פי תחלואה מקומית באותה מדינה.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) רשם החיסון בארצות הברית מגיל 10 והמליץ על חיסון לפני כניסה לקולג'.

מה יעילות החיסון נגד חיידק זה?

ניתן להעריך יעילות של חיסון בכמה צורות. בחרתי לתת פה את הדוגמא, לטעמי הטובה ביותר, והיא אנגליה שהייתה במדינה הראשונה להכניס החיסון לתוכנית החיסונים השגרתית.

אחרי 10 חודשי התחסנות הודגמה ירידה של כ-50% במספר המקרים.

יש הגיון לצפות כי בטווח הארוך יותר הירידה בשיעורי המחלה תהיה גבוהה יותר.

על פי פרוטוקול הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בישראל מתאריך 25.12.2018 הוערך שהכנסת החיסון למדינת ישראל תמנע כ-18 מקרי מחלה ועד מקרה פטירה יחיד בתינוקות בשנה.

טוב אז מחלה נדירה, חיסון מוריד תחלואה ב-50%, האם שווה לחסן?

זו כמובן שאלת השאלות, ומניח שהרבה מההורים שהגיעו לקריאת הפרק הזה, חיפשו את התשובה לשאלה הזו.

נכון שמצד אחד המחלה אינה שכיחה, ונכון שלחיסון כפי שנראה בהמשך יש מגבלות (לוגיסטיקה, עלות, תופעות לוואי), אבל אם יש חיסון שמונע מחלה קשה יש מקום לטעמי להתגבר על כל המגבלות שמסביב.

המלצתי היא לחסן את הילדים שגרתית, כפי שתראו בהמשך.

אז למי מומלץ החיסון?

המלצת משרד הבריאות הינה חיסון אוכלוסיית התינוקות והפעוטות מתחת לגיל שנתיים.

ניתן לחסן גם אחרי גיל זה כמובן.

אני באופן אישי חושב שחשוב להתמקד בעיקר בקבוצת הילדים הצעירים מגיל שנה, ובקבוצה זו (וראו הצעתי בהמשך) ניתן לשלב מתן חיסון זה בתוך תוכנית "טיפת החלב" השגרתית.

מי יכול לקבל החיסון?

כל תינוק מעל גיל חודשיים.

 

היכן ניתן החיסון?

החיסון ניתן תוך שרירית, לאזור הירך או הזרוע כתלות בגיל של המתחסן.

כמה מנות צריך לקבל על מנת להתחסן?

לצערי קצת מורכב, מכיוון שתלוי בגורמי הסיכון (האם מדובר בתינוק/ילד בריא או עם מחלת רקע) ובגיל התחלת החיסונים.

בתינוקות בריאים ברקע המתחילים להתחסן כמקובל בגילאים של עד חצי שנה יש מקום לשלוש מנות כאשר מרווח הזמן בין המנה הראשונה לשניה הינו חודשיים ובין המנה השניה לשלישית הינו לפחות חצי שנה ועדיף בגילאים 12-15 חודש (ובכל מקרה המנה השלישית מומלץ שתינתן לפני גיל שנתיים).

בהתחלה של סידרת החיסונים בגיל שונה (מעל גיל חצי שנה) או בהינתן ילד עם מחלות רקע, כמות המנות והפרשי הזמן ביניהן משתנה.

ראו לנוחיותכם טבלה המגדירה מספר מנות ומרווחי הזמן המינימליים ביניהן בילדים בריאים ללא גורמי סיכון.

מספר מנות נדרש: 3

רווח זמן מינימלי בין מנה ראשונה לשנייה: חודשיים

רווח זמן מינימלי בין מנה שניה לשלישית (מנת דחף): 6 חודשים

הערות: מומלץ לתת המנה השלישית לפני גיל שנתיים

מספר מנות נדרש: 3

רווח זמן מינימלי בין מנה ראשונה לשנייה: חודשיים

רווח זמן מינימלי בין מנה שניה לשלישית (מנת דחף): חודשיים

הערות:מנה שלישית חייבת להינתן אחרי גיל שנה ומומלץ לפני גיל שנתיים

מספר מנות נדרש: 3

רווח זמן מינימלי בין מנה ראשונה לשנייה: חודשיים

רווח זמן מינימלי בין מנה שניה לשלישית (מנת דחף): שנה

מספר מנות נדרש: 2

רווח זמן מינימלי בין מנה ראשונה לשנייה: חודשיים

רווח זמן מינימלי בין מנה שניה לשלישית (מנת דחף): אין צורך במנה שלישית

מספר מנות נדרש: 2

רווח זמן מינימלי בין מנה ראשונה לשנייה: חודש

רווח זמן מינימלי בין מנה שניה לשלישית (מנת דחף): אין צורך במנה שלישית

מהו משך ההגנה הצפוי לתינוקות אחרי סידרת חיסונים זו?

ההערכה הינה שמתן שתי מנות מעניק הגנה לתינוקות למשך כשנה וחצי וקבלת מנת דחף מעניקה הגנה למשך 3 שנים.

היות וכפי שכתבנו קודם, רוב התחלואה נגרמת בתינוקות, בפעוטות ובילדים קטנים, הצפי הוא שהחיסון יגן עליהם בדיוק בתקופת הזמן הזו.

תופעות לוואי של החיסון?

כמו בכל חיסון, תופעות לוואי מקומיות כגון אודם ורגישות במקום ההזרקה הן השכיחות ביותר.

חום ואי שקט, נצפו בשכיחות גבוהה יותר כאשר החיסון ניתן במקביל לחיסוני השיגרה האחרים.

לאור שכיחות גבוהה באופן יחסי של תופעות הלוואי הללו, הגם שלא מסוכנות, בפעם הראשונה נכתב בתדריך החיסונים של מדינת ישראל שמומלץ לתת 3 מנות פראצטמול (אקמול או נובימול) למקבלי החיסון מתחת לגיל שנה. מנה ראשונה תוך שעה ממתן החיסון ושתי מנות נוספות לאחר מכן בהפרשים של 4-6 שעות.

לאחרונה דיווחתי למשרד הבריאות על שיעור ועוצמה גבוהים מהמצופה של תופעות לוואי מקומיות לחיסון זה, ניתן להרחיב כאן.

מי לא יכול להחסן?

אנשים/ילדים שיש להם רגישות ידועה לאחד מתרכיבי החיסון.

 

האם וכיצד ניתן לשלב מתן חיסון זה עם חיסוני שיגרה אחרים?

מותר לתת חיסון זה יחד עם כל חיסוני השיגרה האחרים, בו זמנית או בכל רווח זמן שהוא לפני או אחרי. על החיסונים להינתן באזורים אנטומיים שונים. עם זאת וכפי שכתנו קודם, שכיחות תופעות לוואי קלות ניצפו בשכיחות גבוהה יותר כאשר החיסון ניתן עם חיסונים השיגרה האחרים. על כן המליץ משרד הבריאות על הפרדה של 3 ימים לפחות בין חיסוני השיגרה האחרים לחיסון זה במקבלי החיסון הצעירים מגיל שנה.

 

המלצתי להורים הרוצים לחסן מבחינת מועדי המפגשים בטיפת חלב:

היות והחיסון גורם לאי שקט וחום בשכיחות גבוהה כאשר ניתן במקביל לחיסוני השיגרה, אזי אני ממליץ לתת אותו בנפרד, בפגישה אחרת המוקדשת רק לחיסון זה בגילאים:

3 חודשים, 5 חודשים ו-13 חודש.

זה בהנחה וחיסוני השיגרה ומועדי הביקורים בטיפת החלב בוצעו באופן מסודר בגילאים חודשיים, 4 חודשים, חצי שנה ושנה.

ניתן כמובן לתת החיסון מוקדם יותר מההצעה הכתובה מעלה, כ-3 ימים לפני או אחרי מתן חיסוני השיגרה האחרים.

איך בפועל אפשר לקבל החיסון?

כאמור, משרד הבריאות המליץ על קבלת החיסון לילדים מתחת לגיל שנתיים אך לא תיקצב אותו. זה אומר שהחיסון אינו בסל הבריאות ולכן לא ניתן בצורה רוטינית בתחנות טיפת החלב.

רוב קופות החולים הבינו החשיבות שבחיסון זה והגיעו להסכמים עם חברת GSK.

זאת אומרת שניתן לרכוש את החיסון בכל אחת מקופות החולים במחיר מסובסד (כתלות בגיל ובביטוח המשלים של המבוטח).

בפועל צריך לגשת לרופא הילדים/משפחה, לבקש מרשם של החיסון ולרוב גם הוראה לאחות לחסן.

עם המרשם לגשת לבית מרקחת העובד עם אותה קופת החולים, לקנות החיסון, לדאוג להעברתו בהקדם עם קרחון לאחות המחסנת בקופת החולים ולחסן (בחלק מקופות החולים נדרשת גם הפניה לאחות מהרופא למתן החיסון).

שמעתי שבחלק מטיפות החלב, האחיות מוכנות לקבל החיסון מההורים ולחסן. במקביל שמעתי שבחלק מטיפות החלב אחיות מסרבות לחסן בחיסון זה, מכיוון שעכשיו נוספה להן עבודה שאינה במסגרת טיפת החלב השגרתית. בחלק מקופות החולים בעיה זו נפתרה וניתן לחסן גם במסגרת טיפות החלב של קופת החולים בתאום תור מראש.

אם יש קופת חולים רצינית בישראל, אז אני ממליץ לקברניטיה לשבת על המדוכה ולפתור סוגיות בירוקרטיות אלה המקשות גם על ההורים שרוצים לקבל חיסון.

כמה עולה החיסון?

מחירו המלא של החיסון הוא 440 ₪. עם זאת כל קופות החולים משתתפות בעלות חיסון זה על פי הטבלה הבאה:

220 ₪ ללא הגבלת גיל

למבוטחי מכבי זהב/מגן/שלי

288 ₪ ללא הגבלת גיל

למבוטחי כללית מושלם/פלטינום

220 ₪ בגילאי 6 חודשים עד 6 שנים

352 ₪ בגילאי 2 חודשים עד 6 חודשים ולגילאי 7 שנים ומעלה

למבוטחי מאוחדת עדיף/שיא

החלטה סופר מוזרה של קופת החולים. מדוע לסבסד החיסון במגיל חצי שנה ולא מגיל חודשיים?

200 ₪ בגילאי 2 חודשים עד 5 שנים

למבוטחים שלהם או לאימותיהם לאומית זהב של 6 חודשים לפחות


330 ₪ בגילאי 2 חודשים עד 5 שנים

למבוטחים שלהם לאומית זהב ללא רצף של 6 חודשי ביטוח או עם לאומית כסף


330 ₪ בגילאי 5 שנים ומעלה

למבוטחים שלהם לאומית זהב או כסף


396 ₪ בגילאי 2 חודשים ומעלה

למבוטחים ללא שב"ן