חיסונים נגד וירוס הקורונה בישראל

מי היה מאמין שבדצמבר 2020 ינחתו בישראל חיסונים כנגד וירוס הקורונה. זה לדעתי סוג של נס רפואי שמעיד על צד אחד, עוצמתי מאוד, של האנושות כולה.

ב-11/12/20 נוסף לראשונה לתדריך החיסונים בישראל פרק חשוב על חיסוני קורונה.  ולכן, מטרת חלק זה באתר לנסות ולעשות סדר באותן הנחיות לגבי אותם שני חיסונים מדוברים.

בסוף, ההמלצה האישית שלי למי שמתלבט אם להתחסן או לא.

 

אילו חיסונים כנגד קורונה יש נכון להיום במדינת ישראל?

ישנם שני תרכיבים זמינים במדינת ישראל:

הראשון הינו BNT162b2 של חברת Pfizer BioNTech. 

השני הינו MRNA-1273 של חברת Moderna.

שני החיסונים מביאים ליצירת נוגדנים כנגד חלבון המעטפת של הווירוס. זהו חלבון שחשוב בהדבקה של תאים בווירוס.

 

מהי השיטה החדשנית שבשימוש בחיסונים אלה?

שני החיסונים עובדים בשיטה חדשנית שנקראת mRNA. דהיינו תרכיב החיסון (אותה חומצת גרעין מסוג RNA) פועלת כתבנית בתוך תאי הגוף והם אלו שמייצרים את חלבון המעטפת של הווירוס שכנגדו מייצר הגוף נוגדנים מנטרלים. אותה חומצת גרעין עובדת באתר ייצור החלבונים של התא (ריבוזום) ואינה נכנסת לגרעין התא או משפיעה על החומר הגנטי שלו. כמו כן, חומצת הגרעין מתפרקת זמן קצר אחרי חדירתה לתא. 

חיסון קורונה

האם החיסונים עברו את כל שלבי המחקר הקליניים הרגילים?

כן. למרות הזמן הקצר שעבר מאז נכנס וירוס הקורונה לחיינו, שני החיסונים עברו את כל השלבים הרגילים לרבות מחקר בחיות מעבדה, בהמשך בכמות קטנה של אנשים ובפזות השנייה והשלישית גם נבדקה היעילות (והבטיחות) במעל 70 אלף אנשים.

מהי יעילות החיסון?

על פי שני מחקרים גדולים, פזה שלישית, היעילות החיסונית למניעת מחלה הינה 94.1-95%.  

היכן ניתנים החיסונים?

שני החיסונים ניתנים תוך שרירית בזריקה לשריר הזרוע. בתרכיב של פייזר המינון הוא 30 מיקרוגרם ב-0.3 מיליליטר, בתרכיב של מודרנה 100 מיקרוגרם ב-0.5 מיליליטר.

משרד הבריאות ממליץ על מרחק של שבוע לפחות בין חיסונים אחרים לבין החיסונים לקורונה, זאת על מנת למנוע ייחוס מוטעה של אירועים חריגים בסמיכות למתן החיסון.

כמה מנות צריך לקבל על מנת להיחשב מחוסן ובאיזה הפרש?

חיסון חברת פייזר – יש לתת את החיסון בשתי מנות, במרווח זמן מינימלי של 21 יום. עם זאת מנה שניה שניתנה לפחות 17 ימים אחרי המנה הראשונה תחשב תקפה.

חיסון חברת מודרנה – יש לתת את החיסון בשתי מנות, במרווח זמן מינימלי של 28 יום. עם זאת מנה שניה שניתנה לפחות 24 ימים אחרי המנה הראשונה תחשב תקפה.

כמו בחיסונים אחרים, במידה והמנה השניה ניתנת אחרי פרק זמן ארוך יותר, אין צורך להתחיל את הסידרה מהתחלה.

על פי משרד הבריאות, ישנה העדפה לחיסון במנה שניה של אותו חיסון שבו האדם חוסן בפעם הראשונה.

במקרה לא שכיח של מחוסן שאין כל אפשרות לדעת באיזה תרכיב חוסן במנה הראשונה והוא בקבוצת סיכון גבוהה לחלות או שיש ספק שיגיע לחיסון בהמשך, יש לחסנו בתרכיב הזמין ומנה זו תחשב כמנה השניה.

מי זכאי כרגע לחיסון במדינת ישראל (או מה זה קבוצת תעדוף)?

קבוצת תעדוף היא אותה קבוצת אוכלוסיה שקיבלה עדיפות לקבלת החיסונים על ידי משרד הבריאות. הצפי הוא שקבוצת התעדוף תהיה דינמית כתלות בקבלת מנות חיסון נוספות למדינת ישראל. 

בשלב ראשון זה קבוצת התעדוף היא:

א. עובדי בריאות הבאים במגע פנים אל פנים לעתים קרובות עם מטופלים לרבות רופאים, רופאי שיניים, אחיות ומיילדות, פרמדיקים ונהגי אמבולנס, רוקחים, אופטומטריסטים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאלים, צוות רנטגן, כוח עזר וסניטרים. גם תלמידים במקצועות אלה ומתנדבים שעובדים עם מטופלים יהיו זכאים לחיסון.

ב. צוות לא קליני שבא במגע עם מטופלים למרות שאינו מעניק טיפול רפואי ישיר לרבות עובדי מנהלה, סניטרים וצוות ניקיון.

ג. צוות מעבדה ופתולוגיה שבאים במגע עם חומר מזוהם בווירוס הקורונה.

ד. בעלי גורמי סיכון לתחלואה חמורה בווירוס הקורונה החדש – מעניין אבל זה מה שכתוב בתדריך החיסונים, ללא כל פירוט. נראה בהמשך איך סעיף זה נפרט הלכה למעשה. אני תקווה שסעיף זה ישמש לחיסון אותם אנשים מבוגרים שזקוקים יותר מכל לחיסון כמו גם מדוכאי חיסון.

מי לא יכול להתחסן בשלב זה בחיסון לקורונה?

מספר אוכלוסיות אינן יכולות להתחסן בשלב זה:

א. מחלימים מקורונה – מחלימים שיש בידם תיעוד שחלו ב-PCR או מחלימים על פי סרולוגיה. זה לא בגלל שישנה בעיית בטיחות כלשהי בחיסון מחלימים, אלא בגלל המחשבה שאותם אנשים שכבר החלימו מחוסנים כנגד הווירוס בעוד שישנה אוכלוסיה שאינה מוגנת וראוי לחסנה קודם לכן. שימו לב שעל פי התדריך אין צורך לבדוק לפני החיסון את האנשים כלל האנשים אם חלו או לא בעבר, פשוט לא לחסן מי שכבר חלה. הערה נוספת – דיירי מוסדות 'מגן אבות ואימהות' או מוסדות רווחה יכולים להתחסן כולל מחלימים.

ב. אנשים עם תגובת רקע אלרגית חמורה מיידית (אנפילקסיס) למנה קודמת של תרכיב כנגד וירוס הקורונה או לכל אחד ממרכיביו. כמו כן אין לתת החיסון למטופלים הסובלים מתגובה למספר תרופות מוזרקות או אנפליקסיס מסיבה לא ידועה. 

ג. ילדים או מתבגרים לפני גיל 16 שנים.

ד. אנשים החולים במחלת חום חדה לרבות חום מעל 38 מעלות.

ה. אנשים הנמצאים בבידוד – על פי התדריך יחוסנו בתום היציאה מהבידוד.

באותו עדכון מתאריך 21/12/20 ניתנו אזהרות והבהרות לגבי מטופלים עם דרגה זו או אחרת של תגובה אלרגית. לאור ריבוי השאלות אדגיש שניתן לחסן מטופלים שהגיבו בעבר בתגובה אלרגית בכל דרגה מאלרגן ספציפי ידוע לרבות מזון, תרופות בבליעה, חומר ניגוד רנטגני, עקיצות חרקים ועוד. גם אם האדם הנ"ל נושא מזרק אפיפן ניתן לחסנו בהשגחה מתאימה.

מי לגבי הריון והנקה?

בעדכון לתדריך החיסונים מתאריך 21/12/20 נכתב כי כי אין מניעה לחסן אישה הרה. בנוסף, אין כל בעיה לחסן נשים מניקות.

כמו כן אין בעיה או תקופת המתנה עד כניסה להריון אחרי קבלת החיסון.

לאחרונה עלו שאלות גם לגבי פגיעהפוטנציאלית בפריון במתחסנים – ובכן, אין לכך שום בסיס מדעי. לא לאישה לפני או במהלך הריון ולא לילדיה. במאמר מוסגר – גם לא לגברים.

אחרי מספר מקרים צפויים מראש (כמו כמעט בכל זיהום וירלי) של זיהום קשה בקורונה בנשים הרות בשבלים שונים בהריון, אני חושב שניתן ורצוי להמליץ על החיסון בכל הנשים ההריוניות.

ספציפית לגבי הנקה – אם כבר, אזי אישה מניקה תוכל להעביר בצורה פסיבית נוגדנים לעובר ואולי להגן עליו מהדבקה או מחלה.

 

מי לגבי ילדים?

למרות שבמחקרים שונים גויסו כבר אלפי ילדים בגילאים 12 ומעלה, ולמרות שלא נצפו תופעות לוואי יוצאות דופן בקבוצת המתחסנים, לא פורסמו עדיין נתונים לגבי היעילות ולכן בשלב זה, בחיסון של חברת פייזר, לא יחוסנו ילדים צעירים מגיל 16 במדינת ישראל.

בחיסון של חברת מודרנה הגיל המינימלי הוא 18 שנה.

בעתיד, במידה והחיסון ימצא יעיל גם בקבוצת הגיל הצעירות השאיפה תהיה לחסן הילדים מכיוון שלמרות שלרוב אינם מפתחים מחלה קשה, הם חלק ממעגל ההדבקה של הווירוס.

מהן תופעות הלוואי השכיחות של שני החיסונים?

בשני החיסונים וכמו בכל חיסון הניתן לשריר, רגישות מקומית היא תופעת הלוואי השכיחה ביותר. 

בנוסף תוארו עייפות, חום, כאב ראש ומפרקים. מעניין לציין שתופעות הלוואי היו שכיחות יותר בצעירים מגיל 55 שנים, בהשוואה למבוגרים מגיל זה ונצפו יותר אחרי המנה השנייה בהשוואה לראשונה.

זיכרו שהחיסונים הללו לא יכולים לגרום למחלת הקורונה, זהו לא חיסון חי מוחלש.

אנשים רבים חוששים מתופעות לוואי מאוחרות לחיסון, שהרי תקופת המעקב הארוכה ביותר אחרי אנשים שחוסנו הינה מספר חודשים מועט. למרות שתמיד ישנה אפשרות לתופעת לוואי מאוחרת, במחקרים קליניים בהם נהדקה שיטת החיסון הזו (שימוש ב-mRNA) לא נצפו תופעות לוואי ארוכות טווח.

מה הפריבילגיה של מקבלי החיסון?

על פי החלטת משרד הבריאות, אנשים שהשלימו את מנת החיסון השניה יקבלו "פנקס ירוק" שיכנס לתוקף שבוע אחרי מתן המנה השניה. למחזיק בתעודה זו יהיה סטטוס הדומה למי שהוגדר כמחלים לרבות:

א. לא יחויב בבידוד מחדש במידה ונחשף שוב לחולה אחר.

ב. לא יחויב בבידוד בעת חזרה מחו"ל – זהו סעיף משמעותי ביותר לדעתי. לכאורה, אנשים מחוסנים יוכלו לחזור לישראל, גם ממדינה אדומה מבלי להיכנס לבידוד לאחר מכן. במידה ומדינות נוספות בעולם יקבלו החלטה דומה לגבי מתחסנים, יפתחו למעשה השמים ללא חובת בידוד לאנשים שהתחסנו. 

למען הסר הספק, חובת עטיית מסיכה וכללי הריחוק החברתי תקפים במלואם גם על אנשים שהתחסנו. 

אז האם להתחסן?

אני מבין וקשוב לחששות של אנשים רבים. ממהירות אישור החיסון, דרך פקפוק בצורך בו ועד מחשבה על בעיות בטיחות ותאוריות קונספירציות.

אני לא שם ולא מנסה לשכנע את מי שחושב שמדובר בחיסון מסוכן שלא נבדק כראוי. 

אני כבר התחסנתי בשתי המנות, וכך גם אימי בת ה-83. בלב שלם. 

החיים של כולנו השתנו, לרוב לא לטובה, ולחיסונים הללו יש אופציה להחזיר חלק ממה שאבד. לחיסון הזה יש אפשרות להגן על אוכלוסיות שלמות של אנשים שנפגעו או שיש להם פוטנציאל להיפגע בצורה ממשית מווירוס הקורונה.

חיסון בכפייה לא יהיה במדינת ישראל ולכן מי שלא רוצה להתחסן, שלא יתחסן.

לסיכום, כל יום שעובר מביא איתו הפתעות חדשות במלחמה נגד הווירוס. לדעתי לחיסונים הללו, כמו גם לחיסונים אחרים שיגיעו כנגד הקורונה, יש את הפוטנציאל להגן על אוכלוסיות שלמות של אנשים שהווירוס מאיים על בריאותם בצורה ממשית.

כל הזהירות שנקטנו בה עם הקרובים שלנו, כל הפגישות במרפסת, כל הנשיקות בכף היד במקום על הלחי. כל הסגרים וכל החגים שלא חגגנו ביחד. 

עכשיו הגיע הזמן לנצח את הווירוס.