חיסונים נגד וירוס הקורונה בישראל

מי היה מאמין שכבר בדצמבר 2020 ינחתו בישראל חיסונים כנגד וירוס הקורונה. זה לדעתי סוג של נס רפואי שמעיד על צד אחד, עוצמתי מאוד, של האנושות כולה. ומי היה מאמין שכ-5 מליון ישראלים יספיקו להתחסן לפחות במנה אחת בתחילת מרץ.

ב-11/12/20 נוסף לראשונה לתדריך החיסונים בישראל פרק חשוב על חיסוני קורונה. לכן, מטרת חלק זה באתר לנסות ולעשות סדר באותן הנחיות לגבי אותם שני חיסונים מדוברים.

 

אילו חיסונים כנגד קורונה יש נכון להיום במדינת ישראל?

ישנם שני תרכיבים זמינים במדינת ישראל:

הראשון הינו BNT162b2 של חברת Pfizer BioNTech. 

השני הינו MRNA-1273 של חברת Moderna.

שני החיסונים מביאים ליצירת נוגדנים כנגד חלבון המעטפת של הווירוס. זהו חלבון שחשוב בהדבקה של תאים בווירוס.

 

מהי השיטה החדשנית שבשימוש בחיסונים אלה?

שני החיסונים עובדים בשיטה חדשנית שנקראת mRNA. דהיינו תרכיב החיסון (אותה חומצת גרעין מסוג RNA) פועלת כתבנית בתוך תאי הגוף והם אלו שמייצרים את חלבון המעטפת של הווירוס שכנגדו מייצר הגוף נוגדנים מנטרלים. אותה חומצת גרעין עובדת באתר ייצור החלבונים של התא (ריבוזום) ואינה נכנסת לגרעין התא או משפיעה על החומר הגנטי שלו. כמו כן, חומצת הגרעין מתפרקת זמן קצר אחרי חדירתה לתא. 

חיסון קורונה

האם החיסונים עברו את כל שלבי המחקר הקליניים הרגילים?

כן. למרות הזמן הקצר שעבר מאז נכנס וירוס הקורונה לחיינו, שני החיסונים עברו את כל השלבים הרגילים לרבות מחקר בחיות מעבדה, בהמשך בכמות קטנה של אנשים ובפזות השנייה והשלישית גם נבדקה היעילות (והבטיחות) במעל 70 אלף אנשים.

מהי יעילות החיסון במניעת מחלה?

על פי שני מחקרים גדולים, פזה שלישית, היעילות החיסונית למניעת מחלה הינה 94.1-95%. על פי מחקר של מכון המחקר של כללית, יעילות החיסון במניעת מחלה קשה היא אפילו גבוהה יותר.

מהי יעילות החיסון במניעת הדבקה ?

זו שאלה סופר חשובה שאין עליה בשלב זה תשובה מספרית חד משמעית.

אני שומע ורואה, על בסיס כמעט יום יומי, על אנשים שחוסנו כהלכה ונדבקו. רובם אינם חולים קשים, שהרי החיסון מונע מחלה קשה, אבל אני לא בטוח באיזה שיעור החיסון מונע הדבקה.

בנוסף, אני מניח שיש הערכה נמוכה של הדבקה אחרי חיסון מכיוון שאנשים אחרי חיסון אינם נוטים להיבדק או להישלח לבדיקות.

זה סופר חשוב לאוכלוסיות מסוימות מכיוון שברור שצריכים להמשיך להישמר, למרות שחוסנו כהלכה. 

היכן ניתנים החיסונים?

שני החיסונים ניתנים תוך שרירית בזריקה לשריר הזרוע. בתרכיב של פייזר המינון הוא 30 מיקרוגרם ב-0.3 מיליליטר, בתרכיב של מודרנה 100 מיקרוגרם ב-0.5 מיליליטר.

משרד הבריאות ממליץ על מרחק של שבוע לפחות בין חיסונים אחרים לבין החיסונים לקורונה, זאת על מנת למנוע ייחוס מוטעה של אירועים חריגים בסמיכות למתן החיסון.

כמה מנות צריך לקבל על מנת להיחשב מחוסן ובאיזה הפרש?

חיסון חברת פייזר – יש לתת את החיסון בשתי מנות, במרווח זמן מינימלי של 21 יום. עם זאת מנה שניה שניתנה לפחות 17 ימים אחרי המנה הראשונה תחשב תקפה.

חיסון חברת מודרנה – יש לתת את החיסון בשתי מנות, במרווח זמן מינימלי של 28 יום. עם זאת מנה שניה שניתנה לפחות 24 ימים אחרי המנה הראשונה תחשב תקפה.

כמו בחיסונים אחרים, במידה והמנה השניה ניתנת אחרי פרק זמן ארוך יותר, אין צורך להתחיל את הסידרה מהתחלה.

על פי משרד הבריאות, ישנה העדפה לחיסון במנה שניה של אותו חיסון שבו האדם חוסן בפעם הראשונה.

במקרה לא שכיח של מחוסן שאין כל אפשרות לדעת באיזה תרכיב חוסן במנה הראשונה והוא בקבוצת סיכון גבוהה לחלות או שיש ספק שיגיע לחיסון בהמשך, יש לחסנו בתרכיב הזמין ומנה זו תחשב כמנה השניה.

מי לא יכול להתחסן בשלב זה בחיסון לקורונה?

מספר אוכלוסיות אינן יכולות להתחסן בשלב זה:

א. אנשים עם תגובת רקע אלרגית חמורה מיידית (אנפילקסיס) למנה קודמת של תרכיב כנגד וירוס הקורונה או לכל אחד ממרכיביו. כמו כן אין לתת החיסון למטופלים הסובלים מתגובה למספר תרופות מוזרקות או אנפליקסיס מסיבה לא ידועה. 

ב. ילדים או מתבגרים לפני גיל 16 שנים, בהחרגה של ילדים מגיל 12 שנים שיש להם גורם סיכון למחלה קשה, ראו בהמשך.

ג. אנשים החולים במחלת חום חדה לרבות חום מעל 38 מעלות.

ד. אנשים הנמצאים בבידוד – על פי התדריך יחוסנו בתום היציאה מהבידוד.

באותו עדכון מתאריך 21/12/20 ניתנו אזהרות והבהרות לגבי מטופלים עם דרגה זו או אחרת של תגובה אלרגית. לאור ריבוי השאלות אדגיש שניתן לחסן מטופלים שהגיבו בעבר בתגובה אלרגית בכל דרגה מאלרגן ספציפי ידוע לרבות מזון, תרופות בבליעה, חומר ניגוד רנטגני, עקיצות חרקים ועוד. גם אם האדם הנ"ל נושא מזרק אפיפן ניתן לחסנו בהשגחה מתאימה.

האם ניתן לחסן מי שהחלים מקורונה?

עד תאריך 11 למרץ 2021 קבע משרד הבריאות שמחלימים לא יחוסנו. זאת לאור מלאי מוגבל של חיסונים והרצון להתמקד בלחסן אוכלוסיה של אנשים שטרם נדבקו. גם עם הנחיה זו של משרד הבריאות, רבים מבין המחלימים חוסנו בלי שהייתה בקרה אמיתית מי מתחסן ומי לא.

בתאריך 11 למרץ 2021 הנחה משרד הבריאות נהלים חדשים וביניהם:

מחלים שטרם חוסן – ניתן לחסנו במנה אחת לפחות 3 חודשים אחרי הגדרתו כמחלים.

מטופל שאומת לקורונה אחרי שהספיק לקבל רק מנה אחת של החיסון ישלים את המנה השניה כ-3 חודשים אחרי הגדרתו כמחלים.

במידה וישנם אנשים שנדבקו בעבר והתחסנו תוך שלושה חודשים (ולא אחרי כפי שכתוב בהנחיות החדשות) – מנה זו תיספר כתקפה ואין צורך במנה נוספת.

שימו לב שבמקרה של אדם שאובחן כמחלים רק בשל בדיקה סרולוגית (ראו הסבר בקישור הבא), ניתן לחסנו במנת חיסון אחת בכל פרק זמן ממועד ביצוע הבדיקה. זאת מכיוון שלרוב אנשים אלה לא יכולים לתארך בצורה מדויקת מתי נדבקו.

מי לגבי הריון והנקה?

בעדכון לתדריך החיסונים מתאריך 21/12/20 נכתב כי כי אין מניעה לחסן אישה הרה, בכל שלבי ההריון. בנוסף, אין כל בעיה לחסן נשים מניקות. 

כמו כן אין בעיה או תקופת המתנה עד כניסה להריון אחרי קבלת החיסון.

לאחרונה עלו שאלות גם לגבי פגיעה פוטנציאלית בפריון במתחסנים – ובכן, אין לכך שום בסיס מדעי. לא לאישה לפני או במהלך הריון ולא לילדיה. במאמר מוסגר – גם לא לגברים.

אחרי מספר מקרים צפויים מראש (כמו כמעט בכל זיהום וירלי) של זיהום קשה בקורונה בנשים הרות בשלבים שונים בהריון, אני חושב שניתן ורצוי להמליץ על החיסון בכל הנשים ההריוניות, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

ספציפית לגבי הנקה – אם כבר, אזי אישה מניקה תוכל להעביר בצורה פסיבית נוגדנים לעובר ואולי להגן עליו מהדבקה או מחלה.

מי לגבי ילדים בגילאים 16 ועד 18 שנה?

למרות שבמחקרים שונים גויסו כבר ילדים בגילאים 12 שנים ומעלה, ולמרות שלא נצפו תופעות לוואי יוצאות דופן בקבוצת המתחסנים, לא פורסמו עדיין נתונים לגבי היעילות בקבוצות גיל אלה. לכן בשלב זה, בחיסון של חברת פייזר, המלצת משרד הבריאות היא לחיסון נערים ונערות החל מגיל 16 במדינת ישראל. דעתי המפורטת על המלצה זו בקישור הבא.

בחיסון של חברת מודרנה הגיל המינימלי הוא 18 שנה.

בעתיד, במידה והחיסון ימצא יעיל גם בקבוצת הגיל הצעירות אפילו יותר השאיפה תהיה לחסן הילדים מכיוון שלמרות שלרוב אינם מפתחים מחלה קשה, הם חלק ממעגל ההדבקה של הווירוס.

מי לגבי חיסון כנגד קורונה בילדים בגילאים 12 ועד 16 שנה?

בתאריך 27/01/21 המליץ משרד הבריאות לשקול חיסון ילדים החל מגיל 12 בתנאי ש:

1. הם בני בית של אדם הסובל מדיכוי חיסוני חמור.

2. הילד סובל מתחלואה משמעותית לרבות:

א. השמנת יתר חולנית.

ב. הפרעות נוירו-התפתחותיות כולל פרכוסים וסינדרומים מולדים.

ג. סוכרת (מוזר מבחינתי, סכרת מאוזנת בילדים לא הייתה גורם סיכון למחלה קשה בקורונה).

ד. מחלה כרונית ריאתית קשה (לא כולל אסתמה מאוזנת).

ה. מצבי דיכוי חיסוני וממאירות.

ו. אי ספיקת לב או יתר לחץ ריאתי.

ז.  אי ספיקת כליות.

ח. מחלת אנמיה חרמשית.

חיסון של ילדים בגילאים האלה ידרוש מהרופא חתימה על טופס 29ג', אישור קופת החולים ואישור יו"ר הוועדה לחיסונים נגד קורונה.

מורכב, אבל לפחות בחלק מהמצבים שהוזכרו, יכול לחסוך תחלואה משמעותית.

מהן תופעות הלוואי השכיחות של שני החיסונים?

בשני החיסונים וכמו בכל חיסון הניתן לשריר, רגישות מקומית היא תופעת הלוואי השכיחה ביותר. 

בנוסף תוארו עייפות, חום, כאב ראש ומפרקים. מעניין לציין שתופעות הלוואי היו שכיחות יותר בצעירים מגיל 55 שנים, בהשוואה למבוגרים מגיל זה ונצפו יותר אחרי המנה השנייה בהשוואה לראשונה.

זיכרו שהחיסונים הללו לא יכולים לגרום למחלת הקורונה, זהו לא חיסון חי מוחלש.

אנשים רבים חוששים מתופעות לוואי מאוחרות לחיסון, שהרי תקופת המעקב הארוכה ביותר אחרי אנשים שחוסנו הינה מספר חודשים מועט. למרות שתמיד ישנה אפשרות לתופעת לוואי מאוחרת, במחקרים קליניים בהם נהדקה שיטת החיסון הזו (שימוש ב-mRNA) לא נצפו תופעות לוואי ארוכות טווח.

מה הפריבילגיה של מקבלי החיסון?

על פי החלטת משרד הבריאות, אנשים שהשלימו את מנת החיסון השניה יקבלו "פנקס ירוק" שיכנס לתוקף שבוע אחרי מתן המנה השניה. למחזיק בתעודה זו יהיה סטטוס הדומה למי שהוגדר כמחלים לרבות:

א. לא יחויב בבידוד מחדש במידה ונחשף שוב לחולה אחר.

ב. לא יחויב בבידוד בעת חזרה מחו"ל – זהו סעיף משמעותי ביותר לדעתי. לכאורה, אנשים מחוסנים יוכלו לחזור לישראל, גם ממדינה אדומה מבלי להיכנס לבידוד לאחר מכן. במידה ומדינות נוספות בעולם יקבלו החלטה דומה לגבי מתחסנים, יפתחו למעשה השמים ללא חובת בידוד לאנשים שהתחסנו. 

למען הסר הספק, חובת עטיית מסיכה וכללי הריחוק החברתי תקפים במלואם גם על אנשים שהתחסנו. 

אז האם להתחסן?

אני מבין וקשוב לחששות של אנשים רבים. ממהירות אישור החיסון, דרך פקפוק בצורך בו ועד מחשבה על בעיות בטיחות ותאוריות קונספירציות. אבל נראה לי שהעם כבר הצביע ברגליים וההיענות לחיסון מרשימה. 

חיסון בכפייה לא יהיה במדינת ישראל ולכן מי שלא רוצה להתחסן, שלא יתחסן ובהמשך ידבק ככל הנראה.

לסיכום, כל יום שעובר מביא איתו הפתעות חדשות במלחמה נגד הווירוס. לדעתי לחיסונים הללו, כמו גם לחיסונים אחרים שיגיעו כנגד הקורונה, יש את הפוטנציאל להגן על אוכלוסיות שלמות של אנשים שהווירוס מאיים על בריאותם בצורה ממשית.

יש לזכור שישנם מקרים (לדעתי לא מעטים) של הדבקה גם אחרי מתן שתי מנות חיסון. לכן אני ממליץ בכל פה לכולם לא לצאת מהמרפאה אחרי שחוסנתם ולשכוח את כללי הריחוק החברתי. זאת עד שנבין מה בדיוק מהי יעילות החיסון במניעת הדבקה חוזרת.

אבל בהחלט ניתן להתפלל שהגיע הזמן שבו אנחנו מנצחים את הווירוס.