מגפת החצבת – מי צריך להתחסן ובמה?

כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על מגפת החצבת בישראל (ובעולם...).

לפני שנתחיל הסבר קצר על המחלות חצבת, חזרת ואדמת.

מדוע להסביר גם על חזרת ואדמת בפרק על חצבת?

מכיוון שהחיסון לחצבת כולל תמיד גם חיסון כנגד חזרת ואדמת (נקרא חיסון MMR או החיסון המשולש, לא להתבלבל עם חיסון משולש אחר שניתן בכיתה ח'), ולעתים גם אבעבועות רוח (חיסון MMRV, או החיסון המרובע).

מחלה נגיפית (נגרמת על ידי וירוס).

מאפייניה חום גבוה, שיעול, דלקת עיניים ונזלת.

בהמשך פריחה אופיינית.

מחלה מדבקת ביותר ומאוד לא נעימה לחולים בה, ובין סיבוכיה ניתן למנות זיהומיים חיידקיים משניים (דלקת אוזניים ודלקת ריאות) ודלקת מוח (שכיחות של 1 ל-1000 חולים) שעלולה להשאיר נזק מוחי קבוע.

מחלה נגיפית (נגרמת על ידי וירוס) שגורמת להגדלת בלוטות רוק.

עלולה לגרום דלקת באשך ובעבר הייתה סיבה שכיחה באופן יחסי לעקרות בגברים.

מחלה נגיפית (נגרמת על ידי וירוס) שמאפייניה הינם חום ופריחה טיפוסית.

המחלה כשלעצמה אינה קשה, אבל באם אישה הרה נדבקת בנגיף בהריון אזי יכולה להיגרם אצל העובר תסמונת אדמת מולדת שיכולה להביא תחלואה משמעותית לעובר.

למעשה הסיבה לחסן את כל האוכלוסייה, גברים ונשים, הינה להעלים את הנגיף מהסירקולציה ושלכל הנשים בגיל הוולדנות יהיו נוגדנים כנגד הנגיף.

מחלה נגיפית (נגרמת על ידי וירוס).

חום ופריחה אופיינית.

מחלה לא נעימה ומאוד מדבקת.

סיבוכים שכיחים הינם בעיקר זיהומיים חיידקיים המזהמים את העור הפצוע.

מה כולל ומאיזה סוג החיסון לחצבת?

החיסון לחצבת תמיד כולל תערובת של שלושה נגיפים – חצבת, חזרת ואדמת. אז קוראים לחיסון החיסון המשולש או MMR. בנוסף לכך, ישנו גם חיסון הכולל גם נגיף אבעבועות רוח ואז החיסון יקרא מרובע או MMRV.

חיסון זה (המשולש או המרובע) הינו חיסון פעיל – דהיינו בתרכיב החיסון יש אנטיגנים (חלבונים) שהגוף שלנו מייצר כנגדם נוגדנים וכך אנו מתחסנים (מערכת החיסון שלנו פעילה ומייצרת נוגדנים). לעתים אחרי חשיפה לחצבת אין זמן לתת חיסון פעיל ויינתן לאדם חיסון סביל (הסבר בהמשך).

כל חיסוני השיגרה במדינת ישראל כוללים רק חיסון פעיל.

החיסון כולל נגיפים חיים מוחלשים.

דהיינו החיסון הינו פעיל, חי מוחלש.

היכן ניתן חיסון לחצבת?

החיסון ניתן מתחת לעור.

זהו יתרון חשוב לטעמי מכיוון שמרבית חיסוני השיגרה ניתנים לתוך השריר.

חיסון שניתן מתחת לעור פחות כואב בדרך כלל מחיסון הניתן לתוך השריר.

מהן תופעות הלוואי השכיחות והחשובות של החיסון?

לכל חיסון, כמו לכל תרופה, יש תופעות לוואי אין סופיות הרשומות בעלון.

גם לחיסון זה.

עם זאת, תופעת הלוואי השכיחה ביותר הינה תופעת לוואי מקומית כגון אודם ונפיחות במקום ההזרקה שקורים לרוב במהלך ה-24 שעות שאחרי החיסון.

עליית חום עד 39 מעלות קורה ב-5-15% מהמחוסנים, כ-5-12 יום אחרי החיסון, לרוב קורה פחות בחיסון המנה השניה.

האם ניתן להקטין את הכאב בעת הזרקת חיסון זה (או כל חיסון אחר)?

האמת שכן. ניתן להקטין כאב בכל חיסון או זריקה באמצעות הסחת דעת של הילד המתחסן.

אין גיל שממנו זה עובד, הרבה תלוי באופי של הילד ושל ההורים (ובסבלנות של המזריק).

אני משתמש בטכניקה שאני קורא לה "שיעולים מצחיקים".

אני מבקש מהילד להסתכל לכיוון השני ולהשתעל 7 פעמים (או 10 או 13, מה שבא). אם הילד רגוע ומשתף איתי פעולה אזי ניתן לחסן בעת אחד השיעולים והרבה פעמים הילד לא ירגיש שחוסן.

ניתן להשתמש בטכניקה זו בכל חיסוני השיגרה בילדים מעל גיל מסוים המשתפים פעולה.

האם ניתן לחסן באותו יום חיסון זה יחד עם חיסונים אחרים?

בהחלט כן. באופן רוטיני בארץ החיסון ניתן בגיל שנה בתוספת לשני חיסונים אחרים (מחומשת ופרבנר).

הסייג היחיד הוא שחיסונים חיים מוחלשים יכולים ככלל להינתן באותו היום או בהפרש זמנים של חודש ימים לפחות בין חיסון חי מוחלש לחיסון חי מוחלש.

זה בעיקר חשוב לאלו שרוצים לפצל (ראו בהמשך) את החלק של החצבת/חזרת/אדמת מהחלק של האבעבועות רוח (שניהם חיסונים חיים מוחלשים).

יש דקויות במקרים שבהם ילדים קיבלו עירוי דם או חיסונים סבילים. ממליץ במקרים חריגים ובשאלות ספציפיות לבדוק עם הרופא המטפל או בתדריך החיסונים.

באיזה גיל מחסנים לחצבת בארץ?

בארץ החיסון לחצבת ניתן באופן שגרתי בטיפת החלב בגיל שנה. מנה שניה ניתנת בכיתה א'. החיסון בגיל שנה ובכיתה א' כולל גם את התרכיב כנגד אבעבועות רוח.

בימים האחרונים (סוף יוני 2019) המליצה ועדה מייעצת למשרד הבריאות בנושא זה על קבלת המנה הראשונה של החיסון בגיל 9 חודשים ועל הקדמת המנה השניה לגיל שנה וחצי. נראה בהמשך האם וכיצד תיושם ההמלצה.

כשיש בנמצא את החיסון המרובע (MMRV) הכולל את התרכיבים כנגד ארבעת הווירוסים המדוברים, אזי הוא ניתן כזריקה אחת.

לעתים קשה להשיג את החיסון המרובע ואז החיסון יינתן בנפרד חצבת/חזרת/אדמת (MMR) ובנפרד אבעבועות רוח (V) באותו היום.

האם יש יתרון לחיסון כלשהו מבין השניים או האם טוב לפצל חיסון זה?

לחיסון המרובע (MMRV) יש יתרון ברור והוא שאין צורך בשתי זריקות. החיסרון הוא שהוכח בעבודה מדעית שיש יותר סיכוי לחום ולפרכוסי חום אחרי החיסון בהשוואה למתן מפוצל של MMR ו-V בנפרד באותו מפגש.

אם אתם שואלים אותי אזי אני הייתי מעדיף MMRV בזריקה אחת אבל היות ואין תמיד בנמצא, ניתן לתת שתי זריקות בנפרד או כרצון ההורים.

אפשר תמיד גם לפצל מבחינת הזמנים, לעשות במועד חצבת/חזרת ואדמת (MMR) ואחרי חודש לפחות אבעבועות רוח (V).

הרי אמרנו שניתן לתת החיסונים באותו יום או במרחק של חודש אחד מהשני.

אני פחות דוגל בשיטה זו מכיוון שפיצולים הרבה פעמים גורמים לדחיית חיסונים מעבר למה שחשבנו שנדחה (הרבה פעמים אחרי חודש הילד מנוזל עם 37.8 חום והאם או האחות לא רוצות לחסן אותו וזה נדחה ונדחה עד הבר מצווה).

מי לא יכול להתחסן?

היות והחיסון הינו חי מוחלש אזי ישנן אוכלוסיות שלא יכולות להתחסן בו.

לדוגמא:

  • נשים בהריון.
  • חולים מדוכאי חיסון לדוגמא חולים אונקולגיים או כאלה שמקבלים תרופות קבועות המדכאות את מערכת החיסון.
  • אנשים שידוע להם על תגובה אלרגית מיידית, מסוג אנפילקטי לחלבון ביצה צריכים לקבל החיסון במסגרת רפואית מתאימה.
  • ילדים עם היסטוריה של תרומבוציטופניה (ירידה ברמת טסיות הדם) בטווח של חודשיים אחרי חיסון MMR קודם.

ישנם מקרים ספציפיים מורכבים נוספים.

שוב, תקצר היריעה במעמד זה להיכנס לדקויות אלה.

ממליץ בכל מקרה חריג להיעזר ברופא המטפל ובתדריך החיסונים של מדינת ישראל.

מי נחשב מחוסן לחצבת?

נחשב מחוסן לחצבת מי ש:

  • חלה במחלה בעבר לרבות תיעוד קליני ומעבדתי למחלתו.
  • נולד בשנת 1956 או לפני כן (מכיוון שככל הנראה חלה במחלה בילדותו).
  • מי שחוסן בשתי מנות מעל גיל שנה בהפרש של חודש לפחות אחת מהשנייה.
  • מי שיש לו תיעוד מעבדתי על נוגדנים לחצבת בבדיקת דם.

מאיזו שנה נותנים במדינת ישראל שתי מנות לחצבת?

משנת 1978 ואילך ניתנו לכל ילדי מדינת ישראל שתי מנות חיסון לחצבת ולכן אנשים שנולדו אחרי שנה זו וקיבלו חיסונים כנדרש, נחשבים מחוסנים.

אז מי בישראל בעצם לא מחוסן כראוי?

היות ומחוסן כראוי אומר שהאדם קיבל שתי מנות של חיסון לחצבת אחרי גיל שנה ובהפרש של לפחות חודש אחת מהשנייה, ניתן להבין שמרבית הלא מחוסנים בישראל הינם:

  • ילדים שטרם קיבלו המנה השניה בכיתה א'.
  • מבוגרים שנולדו בין השנים 1957 ל-1977 וקיבלו בילדותם רק מנה אחת.

אני ממליץ לשתי אוכלוסיות אלה להשלים את מנת החיסון השניה בהקדם.

למבוגרים שנולדו בין השנים המדוברות וחוסנו רק במנה אחת יש אלטרנטיבה והיא לבדוק נוגדנים.

האם אפשר להקדים את המנה השניה של החיסון MMR או MMRV?

בהחלט כן.

המנה השניה של החיסון יכולה להינתן כחודש אחרי המנה הראשונה והיא משרה תגובה חיסונית מצוינת אצל הילד והיא לגיטימית.

יתרה מזאת, בהרבה מדינות מערביות המנה השניה ניתנת בילדים בגיל שלוש-ארבע שנים ואף לפני.

לכן אחת ההמלצות המרכזיות שלי למי שרוצה לחסן את ילדו כמו שצריך לחצבת היא להקדים את המנה השניה לכל זמן שהוא לפני כיתה א' ולפחות חודש אחרי החיסון במנה הראשונה.

האם אפשר להקדים את המנה הראשונה של החיסון MMR או MMRV?

בעת התפרצויות ניתן ונכון להקדים את חיסון ה-MMR החל מגיל חצי שנה.

מרכיב האבעבועות רוח (V) לא יכול להינתן לפני גיל שנה.

חיסון של ילד מתחת לגיל שנה מגן עליו לתקופה של מספר שבועות-חודשים (קשה לדעת כמה) אבל אינו נספר במניין החיסונים הנדרשים.

מנת חיסון MMR שניתנה לפני גיל שנה אינה נספרת כמנה תקפה.

דהיינו מי שחוסן לפני גיל שנה עדיין צריך לקבל מנה של גיל שנה (וזו תיספר לו כמנה ראשונה) ואת המנה של כיתה א' (וזו תהיה המנה השניה).

מה עושים לגבי מבוגרים? מי צריך להתחסן?

מבוגרים שלא עונים להגדרת מחוסן כהלכה ככתוב לעיל צריכים להתחסן ולהשלים המנה השניה של החיסון (או הראשונה, כתלות באדם).

בעיקר מדובר על אוכלוסיית  האנשים שנולדו בין השנים 1957 ל-1977 וקיבלו מנה אחת בלבד בילדותם.

כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, פורסם בתאריך 5 ביולי 2018

האם יש אופציה נוספת למבוגר (או לילד) שרוצה לבדוק אם הוא מחוסן לפני שמחליט על חיסון?

בהחלט כן.

לעתים יש אנשים שנסעו לחו"ל לטיולים אקזוטיים יותר או פחות וקיבלו מנה של החיסון בלי שהם זוכרים.

ישנם אנשים שנולדו וגדלו במדינות אחרות בעולם בהם שיגרת החיסונים הייתה שונה.

יתרה מזאת, פעמים רבות מבוגרים שקיבלו מנה אחת בלבד של חיסון מפתחים תגובה הולמת של מערכת החיסון.

לכן, ישנה אופציה לבדיקת נוגדנים לחצבת בקופת החולים. בהנחה ויוכח בבדיקת הנוגדנים שיש לאדם נוגדנים בכמות מספקת לחצבת, אזי הוא נחשב מחוסן.

הבעיה בגישה זו היא שיתכן ואדם פיתח נוגדנים לחצבת גם אחרי מנת חיסון אחת, אבל הוא אינו מחוסן כנגד חזרת לדוגמא.

אז יכול לבדוק נוגדנים גם כנגד מחלות אלו (חזרת, אדמת וגם אבעבועות רוח אם לא זוכר שחלה בילדותו). זה מתחיל להיות קצת מסובך.

תאורטית גם ילדים יכולים לבדוק האם מחוסנים לחצבת כבר אחרי מנת חיסון אחת.

אני לא ממליץ על גישה זאת בילדים. חושב שפשוט שווה לתת המנה השניה לרבות חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.

האם יש נזק בקבלת מנה נוספת (אולי שלישית) של חיסון למי שלא זוכר/יודע אם חוסן פעמיים בילדותו?

נזק בוודאי שלא. תופעות הלוואי הקלות שהזכרתי מקודם.

האם ניתן לשהות בקרבת בני משפחה אחרי קבלת החיסון?

חיסון MMR – למרות שמדובר בחיסון חי מוחלש אזי אין העברה של הנגיף החי מוחלש מהחיסון לבן משפחה ואין שום המלצה להתרחק מבן משפחה. זה גם נכון במידה ויש בן משפחה שהוא מדוכא חיסון או אישה הריונית, אין שום צורך להתרחק מהם אחרי קבלת החיסון.

מרכיב האבעבועות רוח (V) – רק במידה והאדם המחוסן פיתח פריחה (נדיר) אז יכול להעביר הנגיף במגע ישיר. פרקטית, אין המלצה להרחיק בן משפחה מאדם שהתחסן בתרכיב זה.

מה עושה מי שלא הספיק להתחסן או לא יכול היה להתחסן ונחשף לחצבת?

מתן חיסון פעיל ב-72 שעות אחרי חשיפה יכול למנוע מחלה.

ולכן מי שאינו מחוסן לחצבת באופן מלא (ראו ההגדרות שלעיל) ואין סיבה שבגינה אי אפשר לחסנו, ראוי שיקבל מהר ככל האפשר חיסון.

אם מדובר באדם שנחשף ושלא יכול לקבל חיסון פעיל או לחילופין אם עברו יותר מ-72 שעות החשיפה, ניתן לשקול מתן נוגדנים לחצבת (חיסון סביל) אפילו כ-6 ימים אחרי החשיפה.

בכל מקרה שכזה יש ליצור קשר עם משרד הבריאות לקבלת הנחיות נוספות.