האם כל הילדים עם אבחנה של לשון קשורה חייבים בניתוח

עבודה שפורסמה אונליין בתאריך 11/07/2019 (PMID מספר 31294774), ובדקה:

האם תינוקות שהופנו לפרוצדורת ניתוק לשון קשורה (או כלואה או קצרה או אחורית או השד יודע אילו עוד מינוחים יהיו למצב זה) הסתדרו ללא צורך בפרוצדורה אחרי אבחון והתערבות של צוות מקצועי רב תחומי.

הרציונל לעבודה זו הוא העובדה ששכיחות ניתוחי לשון קשורה עלתה פי עשר בין השנים 1997 ו-2012 (ובטח ובטח מאז), כל זאת כאשר אין אינדיקציות ברורות מתי ואת מי לנתח וללא כל הוכחה טובה לכך שהפרוצדורה משפרת הנקה בטווח הארוך.

מטרת העבודה הייתה לבדוק האם תינוקות שהופנו לפרוצדורה זו בשל בעיות בהנקה, באמת היו זקוקים להתערבות הניתוחית או שהתערבות אחרת הייתה יכולה למנוע הצורך בניתוק הלשון.

שיטות העבודה – למעשה נבדקו בצורה מדוקדקת ילדים שהגיעו למרכז שמבצע הפרוצדורה הזו, על מנת לראות אם באמת בעיות ההנקה שדווחו קשורות לבעיית הלשון הקשורה או שמדובר בבעיות אחרות עליהן ניתן להתגבר ללא הפרוצדורה. צוות רב תחומי בדק ואבחן ונתן כלים נוספים להורים לשיפור ההנקה.

תוצאות – הופנו למרכז 115 תינוקות בגיל ממוצע של 34 ימים. אחרי הבדיקה וההתערבות של הצוות הרב מקצועי, כ-62.6% מהם לא הזדקקו לניתוח. אציין שלפני תקופת המחקר/ההתערבות נותחו במרכז זה כ-95% מהילדים שהופנו.

מסקנות – מרבית הילדים שהופנו לניתוח זה, למעשה הסתדרו אחרי התערבות של צוות מקצועי ולא נזקקו לניתוח.

מה אני למד ממחקר זה?

ברור לכל רופאי הילדים שהפרוצדורה הפכה להיות שכיחה מאוד (ואולי שכיחה מדי) בעולם וגם במדינתנו, וברור שנעשית בקלות ראש רבה מדי.

לדעתי, יש לבחור בצורה דקדקנית ואחרי בדיקה וחשיבה תינוקות שיש לנתחם מכיוון שבהרבה מהמקרים התערבות אחרת יכולה לעזור, לא פחות מהפרוצדורה עצמה.

מאידך, כמעט בלתי אפשרי "להעתיק" את מסקנות המחקר אלינו מכיוון שבמחקר הילדים שהופנו עברו הערכה על ידי צוות רב תחומי ומקצועי במסגרת מחקרית שיכול היה לתת פתרון לבעיות ההנקה במרבית המקרים. פרקטית במדינתו אין צוות שכזה שיכול לתמוך בהורים, לאבחן ולהתערב ולכן לפעמים קל יותר להגיע לניתוק הלשון.

פרקטית, אני הייתי ממליץ לא למהר ולעבור הפרוצדורה, לפנות למומחים טובים לאבחון בעיות ההנקה ולנתח רק באותם מקרים חד משמעיים ושאין בהם שיפור.