הקשר בין ניתוח קיסרי לתחלואה ארוכת טווח בילדים

מאמר מעניין וחשוב שפורסם אונליין (PMID 31461150) בתאריך 28 לאוגוסט 2019 בעיתון מצוין ומטרתו לבדוק הקשר בין ניתוח קיסרי לתחלואה מאוחרת (הפרעות בהתפתחות והפרעות פסיכיאטריות) בצאצאים.

ניתוח קיסרי מוריד שיעורי סיבוכים מיילדותיים באם ובעובר כאשר נעשה באינדיקציה רפואית ברורה.

בשלושת העשורים האחרונים עלה שיעור הניתוחים הקיסריים בעולם מ-6% בשנת 1990 ל-21% (!) בשנת 2015.

מספר רב מאותם ניתוחים לא נעשה באינדיקציה רפואית ברורה (לדוגמא, קיסרי על פי דרישה).

מחקרים רבים קודמים קשרו לידה בניתוח קיסרי לתחלואה ארוכת טווח בצאצאים לרבות השמנה, אלרגיות ואסתמה, סכרת התלויה באינסולין (סכרת מסוג 1) ואפילו לויקמיה מסוג מסוים. בנוסף, ניתוח קיסרי נקשר גם להפרעות התפתחות לרבות בעיות התנהגות, בעיות פסיכיאטריות ואוטיזם.

זהו מחקר מסוג מטא-אנליזה, שבעצם אינו אוסף נתונים מקוריים חדשים, אלא מסכם בצורה שיטתית ומבוקרת מחקרים קודמים בתחום שאלת המחקר.

תוצאות – בסופו של תהליך איתור המאמרים הרלוונטיים, נמצאו כ-61 מאמרים ובהם נתונים על מעל 20 מיליון לידות ב-19 מדינות שונות.

ניתוח קיסרי נמצא בסקירה שיטתית זאת כקשור בשכיחות גבוהה יותר (בהשוואה ללידה וגינלית) עם אוטיזם (33% סיכוי ביתר) והפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות (17% סיכוי ביתר).

בנוסף, נמצאה שכיחות יתר גם של מוגבלות שכלית התפתחותית, הפרעה טורדנית כפייתית, טיקים והפרעות אכילה אם כי ארבעת המצבים האחרונים לא הגיעו להבדל משמעותי סטטיסטי בין שתי הקבוצות.

עד כאן הייתי מגדיר הממצאים כמעניינים וחשובים אבל השאלה החשובה יותר (לטעמי) היא הסיבה לניתוח הקיסרי והקשר לתחלואה ארוכת הטווח.

ברור לי שבמקרה חירום של מצוקה אמהית/עוברית וסכנה מיידית יש להתקדם לניתוח קיסרי בהקדם עם כל ההשלכות הסטטיסטיות לתחלואה זו או אחרת בעתיד הרחוק.

אבל השאלה החשובה יותר היא האם יש הבדל בתחלואה ארוכת הטווח בין אותם מקרים של קיסרי חירום (שחייבים לבצע) לבין קיסרי אלקטיבי שבחלק גדול מהמקרים הינו על פי דרישה ללא אינדיקציה רפואית ברורה ומיידית.

רק כ-18 עד 20 מחקרים דיווחו על נתונים בהשוואה זו אבל עדיין סוכמו נתונים של מעל 10 מיליון לידות. ובכן גם ניתוח קיסרי אלקטיבי, כמו גם ניתוח חירום היה קשור לשכיחות גבוהה יותר של אוטיזם והפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות.

דיון – למעשה מסקנות מחקר זה עולות בקנה אחד ומחזקות תצפיות ומחקרים קודמים שקשרו לידה בניתוח קיסרי לשלל מצבים התנהגותיים או פסיכיאטריים.

בנוסף, בפעם הראשונה בספרות המקצועית, נאספו מספיק נתונים הקושרים האינדיקציה לניתוח הקיסרי לתחלואה ארוכת הטווח.

בשני המשתנים העיקריים שנמצאו (אוטיזם והפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות) השיעור היה גבוה יותר בילדים שנולדו בניתוח קיסרי בהשוואה ללידה וגינלית, ללא הבדל בין צאצאים אחרי ניתוח קיסרי חירום או אלקטיבי.

המחברים מדיינים כמובן גורמים שונים שיכולים להשפיע על תוצאות המחקר ומודעים לעובדה שיכול להיות גורם נוסף (ערפלן) שיכול להסביר ההבדלים בין הקבוצות.

כמובן שגם כאן נדרשים מחקרים ספציפיים ומדויקים יותר (אולי ברמה המשפחתית הגנטית), שיוכלו לאבחן בצורה שאינה משתמעת לשני פנים האם עצם הניתוח הקיסרי לבדו הוא המשפיע על התחלואה ארוכת הטווח.

בנוסף, מלבד השערות, אין כרגע הסבר מדויק לתצפית זו ונדרשים מחקרים או מודלים מחקריים נוספים על מנת לקבוע קשר של סיבה ותוצאה.

פרקטית, מה המחקר הזה אומר לנו כהורים?

האם לבטל עכשיו את כל הקיסריים האלקטיביים שהסיבה להם היא רצון/דרישת האם או המשפחה? בוודאי שלא.

לעתים הסיבה חשובה ביותר ולידה וגינלית עלולה לגרום יותר נזק (גופני או פסיכוסוציאלי) למשפחה מאשר סיכון תאורטי ארוך טווח כמוצג במחקר זה.

אבל, תוצאות מחקר זה צריכות להילמד ולהישקל בכובד ראש, גם ברמת קובעי מדיניות בריאות (ברמה הארצית או ברמת מחלקת גניקולוגיה בבית חולים זה או אחר) וגם להילקח בחשבון על ידי הורים ששוקלים לידה קיסרית מסיבות שאינן רפואיות גרידא.