הקשר בין תזונה בשלושת הימים הראשונים לחיים לבין אלרגיות

מאמר ייחודי ומסקרן בתוצאותיו שפורסם אונליין בעיתון המכובד JAMA Pediatrics, ומספרו PMID 31633778.

הרציונל למחקר – ידוע ששכיחות אלרגיה לחלבון חלב פרה בפרט, ולמזונות רבים בכלל, הינה בעליה בשנים האחרונות.

לכן, במשפחות בהן יש סיכוי גבוה לתינוק להיות עם אלרגיה למזונות, יש הממליצים על הנקה בלעדית ממושכת או מתן פורמולות עם חלבון חלב פרה מפורק.

מאידך, ישנן עבודות שהדגימו שדווקא מתן פורמולה המבוססת על חלבון חלב פרה במהלך השבועיים הראשונים בחיים, מורידה שכיחות אלרגיה לחלבון חלב פרה.

החוקרים בחרו להתמקד בהתערבות מוקדמת בשלושת הימים הראשונים לחיים ולשאול שאלה שהיא מעט שנויה במחלוקת – האם נכון לתת לאותם תינוקות הנמצאים בקבוצת סיכון לאלרגיה, פורמולה המבוססת על חלבון חלב פרה או חלבון מפורק (בנוסף להנקה כמובן) כבר במהלך שלושת הימים הראשונים לחיים? והאם גישה זו תשפיע על שכיחות רגישות למזונות בהמשך?

שיטות – מדובר על מחקר שבוצע בטוקיו, יפן, בין השנים 2013 ל-2018.

תינוקות חולקו לשתי קבוצות אחרי הלידה על פי אופי התזונה מייד אחרי הלידה ולפחות בשלושת הימים הראשונים לחיים:

קבוצה ראשונה – ניזונו מהנקה ומפורמולה מפורקת חלבון בלבד. התינוקות המשיכו בצורת האכלה זו במהלך חודשי החיים הראשונים. אבל באם התינוק קיבל מעל 150 סיסי ליום של תוספת פורמולה (במקרה זה פורמולה עם חלבון מפורק) אז עבר לחלבון חלב פרה. ולכן, פר הגדרה תינוקות אלו לא קיבלו חלבון חלב פרה לפחות בשלושת הימים הראשונים לחייהם (ואצל חלקם גם הרבה אחרי).

קבוצה שניה – ניזונו מהנקה ותוספת של פורמולה על בסיס חלבון חלב פרה (לפחות בכמות מינימלית ליום שהוגדרה מראש על פי הגיל).

יש לשים לב שההתערבות בוצעה מראש רק בתינוקות שהם בסיכון גבוה לאלרגיה, רוצה לומר תינוקות עם קרוב משפחה לפחות אחת בדרגה ראשונה עם אטופיה (לדוגמא, אסתמה, עור אטופי, אלרגיה למזון, נזלת אלרגית או אלרגיה לאבקנים).

לא הוכללו במחקר תינוקות שהוריהם בחרו מראש רק בהנקה או רק בכלכלה מבוססת חלבון חלב פרה. לא נכללו פגים או תינוקות עם מחלה כרונית כלשהי.

הבחירה איזה תינוק ילך לאיזו קבוצת מחקר בוצעה באקראיות על ידי מחשב.

מעקב אחרי הילדים בשתי הקבוצות בוצע בקפדנות עד גיל שנתיים, לרבות בדיקות אלרגיה (בדיקות דם לנוגדנים ספציפיים, מבחני תגר למזונות שונים ושאלונים).

נבדקה רגישות לאלרגנים רבים לרבות חלבון חלב פרה, חלבון ביצה, חיטה, קרדית אבק הבית ועוד ועוד.

תוצאות – גויסו 156 ילדים לכל אחת מקבוצות המחקר. בגיל שנתיים הצליחו החוקרים לאסוף נתונים מלאים על 151 ילדים בכל קבוצה. הקבוצות לא היו שונות זו מזה מראש בכל המאפיינים הדמוגרפיים לרבות – סוג אלרגיה בקרוב המשפחה בדרגה הראשונה, שבוע ומשקל לידה, צורת לידה (לידה וגינלית או בניתוח קיסרי) ועוד ועוד.

לילדים בקבוצה של הפורמולה החלבית הרגילה היה סיכוי של פי שתיים לסבול מאלרגיה לחלבון חלב פרה (בדיקת נוגדנים במעבדה וארועים קלינים מתאימים) בגיל שנתיים.

שכיחות אלרגיה הנקבעת בבדיקת מעבדה למזונות אחרים שנבדקו לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות.

עם זאת, שכיחות תופעות אלרגיות למזונות (לא רק לחלבון חלב פרה) שאינן מעבדתיות היתה נמוכה יותר בקבוצת החלבון המפורק.

ניתן היה לראות שבקבוצת הילדים שהתחילו בהנקה וחלבון מפורק בלבד, ככל שההצגה של חלבון חלב פרה היתה מוקדמת יותר, אזי כמות הנוגדנים לחלבון חלב הפרה הייתה גבוהה יותר.

החוקרים הגיעו למסקנה כי הצגה של חלבון חלב פרה, לפחות אחרי היממה השלישית לחיים מורידה שכיחות אלרגיה לחלבון חלב פרה.

דיון – עבודה מקורית וחשובה שמעלה לדיון נושא חשוב, מחקרית וקלינית, בתחום האלרגיות ברפואת ילדים.

הממצאים מרשימים ומדגימים שכיחות נמוכה יותר משמעותית של אלרגיות בקבוצת התינוקות שנמנעו מחלבון חלב פרה לפחות בשלושת הימים הראשונים בחייהם.

כיצד ניתן להסביר ממצא זה? החוקרים מעלים השערה שחשיפה מוקדמת לחלבון חלב פרה, במעיים של תינוק צעיר, יכולים להביא לזליגת אנטיגנים לזרם הדם ולעליה ביצירת נוגדנים ואלרגיה בהמשך.

כיצד הימנעות מחלבון חלב פרה לפחות לשלושת הימים הראשונים לחיים מורידה שכיחות אלרגיה למזונות אחרים? אין הסבר טוב לתופעה זו.

יש מספר מגבלות עיקריות למחקר זה וביניהן:

  • יש לזכור שההתערבות נעשתה בקבוצת תינוקות שמראש הינם בסיכון גבוה יותר לאלרגיות מכיוון שהיה להם לפחות קרוב משפחה אחת מדרגה ראשונה עם אטופיה כלשהי. זאת אומרת, שאי אפשר להמליץ באופן גורף על מניעת תזונה מבוססת חלבון חלב פרה בימים הראשונים לחיים בכל התינוקות.
  • יש ויכוח מהי בדיקת הבחירה להוכחת אלרגיה בילדים – ולעתים ממצאים במעבדה אינם מעידים דווקא על אלרגיה בחיים האמיתיים. עם זאת, נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות הילדים גם במעבדה וגם באלרגיות קליניות.
  • יש פקטורים נוספים שיכולים להשפיע על אלרגיות בילדים והם לא נבדקו במחקר זה. לדוגמא, מתן אנטיביוטיקה אחרי הלידה.
  • קשה לקבוע מה עבד במחקר זה? הימנעות מחלבון חלב פרה למשך לפחות 3 ימים ראשונים או מתן פורמולה מפורקת. אולם, שתי התערבויות אלו הן בסופו של דבר על אותו הספקטרום.

אז מה עושים? מה ההמלצה?

  • הנקה היא התזונה הטובה ביותר לתינוק במשפחות עם או בלי אטופיה.
  • כתוספת או כתחליף להנקה, במשפחות ללא אטופיה – כרגע לא מומלץ להתחיל מייד בכלכלה מפורקת.
  • כתוספת או כתחליף להנקה, במשפחות עם אטופיה – יתכן ותוצאות המחקר יספיקו על מנת לבסס המלצה מארגוני בריאות מובילים להתחלת פורמולה מפורקת מייד, ללא כל צורך בלעבור דרך כלכלה מבוססת חלבון חלב פרה. על פי המחברים, התערבות כזו היא פשוטה, לא יקרה ויכולה להוריד משמעותית שכיחות אלרגיה למזונות שונים.

גם לגבי מחקר חשוב ומעורר מחשבה זה, ימים יגידו…