יבלות וירליות בילדים או מולוסקום

מחלה וירלית מאוד שכיחה בילדים, הבאה לידי ביטוי בצורת נגעים אופייניים בעור.

שמה של המחלה מולוסקום קונטגיוזום (Molluscum contagiosum).

מהו שמו של הוירוס והמשפחה?

משפחת ה-poxvirus. האדם הוא המאכסן היחיד של וירוס זה. נדגיש שאין קשר בין נגיף זה לנגיף הפפילומה שגורם ליבלות מסוג אחר.

תמונה מספר 1 - נגע אופייני

נגע אופייני

כיצד נראה נגע אופייני?

נגע קטן, בגודל 1-5 מילימטר, דמוי פנינה בצבע ורוד או לבן, עם אומביליקציה ('שקע מכתשי') במרכזו. המיקום בגוף לרוב בגו, פנים וגפיים אבל כל אזור בגוף יכול להיות מעורב (לא כפות ידיים ורגליים). לעתים ישנו אודם מסביב לנגעים (דרמטיטיס).

תמונה מספר 2 - נגע עם אודם קל סביבו

נגע עם אודם קל סביבו

כמה נגעים ניתן לראות?

מנגע אחד ועד 20 נגעים, לרוב בקרבה אחד לשני. לעתים כמות הנגעים רבה הרבה יותר.

מי מועד יותר לזיהום זה?

זיהום זה יכול לקרות בכולם.
קבוצת הגיל השכיחה הינה – ילדים בגילאים 2-6 שנים.
ילדים בעלי עור אטופי מועדים יותר לזיהום קשה יותר בווירוס זה.
ילדים עם דיכוי חיסוני עלולים לסבול מזיהום מפושט יותר ועקשן יותר לטיפול.

כיצד נדבקים הילדים?

ההדבקה מאדם לאדם (בדרך כלל מילד נגוע לילד לא נגוע) הינה לרוב על ידי מגע ישיר – מגע, שפשוף, שריטה וכו' או על ידי מגע עם חפץ מזוהם כדוגמת מגבת או מצעים.

ברגע שעורו של הילד כבר הזדהם אזי הדבקה עצמית שנקראת גם אוטואינוקולציה (נגיעה באזור מזוהם והעברה של הזיהום לאתר אחר), שכיחה.

זמן הדגירה של הוירוס (מרגע ההדבקה ועד הופעת הנגעים) הוא לרוב סביב 2-7 שבועות.

כיצד יאבחן הרופא מצב רפואי זה?

האבחנה הינה קלינית, דהיינו על ידי מראה אופייני. אין צורך בבדיקות מעבדה או משטחים מיקרוביולוגיים על מנת לאבחן.

מהם הסיבוכים של יבלות וירליות אלה בילדים?

הבעיה הגדולה בילדים שברקע בריאים הינה בראש ובראשונה קוסמטית מכיוון שלעתים הנגעים נמצאים באזורים חשופים (פנים לדוגמא) ויוצרים אי נעימות.

סיבוך שני – גרד ואי נוחות.

סיבוך שלישי – זיהום חיידקי משני. חיידקים שחיים אצל כולנו על העור עלולים לזהם עור פצוע במולוסקום. בעת זיהום האזור יראה אדום, חם ולעתים עם הפרשה מוגלתית. ראו התמונה הקרובה.

כמה זמן לוקח לנגעים הללו להיעלם?

לרוב הנגעים נעלמים בתקופת זמן של 6-12 חודשים.

לעתים נשארים כשנה וחצי ולעתים לא שכיחות אפילו 4 שנים. לפעמים במהלך זמן זה יעלמו נגעים ישנים ויופיעו נגעים חדשים. למעשה תהליך ההבראה הינו הפעלת תגובה חיסונים של הגוף כנגד הנגיף. כאנקדוטה, במקרים מסוימים אחרי חודשים של מצב סטטי, מתחיל תהליך דלקתי באזור הנגעים שרבים מייחסים לזיהום משני. למעשה זו התחלת התגובה החיסונים של הגוף כנגד הנגיף והנגעים ותחילת הסוף של הנגעים. באנגלית נקרא סימן (BOTE (beginning of the end.

האם המחלה מדבקת וכיצד למנוע הדבקה מבני הבית האחרים?

אכן מדבק ושכיח לראות מספר מקרים בילדי אותה משפחה. בדרך כלל ילד גדול יותר ידביק אחאים צעירים יותר.

ניתן להוריד שיעור הדבקה על ידי מניעת שימוש באמבטיות ומגבות משותפות.

ברמת גן הילדים – ברוב המקרים ילדים יכולים להשתתף בפעילות שגרתית בגן הילדים. אם מדובר בפצעים באזורים חשופים, בעיקר אם הילד מגרד והעור באזור פצוע, אז עדיף לכסות בפד או משהו דומה לפני הכניסה לגן.

 

האם יש טיפול ביבלות וירליות בילדים ומי ראוי שיטופל?

נדגיש שוב, שהמחלה תמיד עוברת לבד אחרי תקופה של חודשים/שנים. בהלצה ניתן להגיד שהיבלות נעלמות לרוב אחרי שנה וחצי עם טיפול, ו-18 חודש בלי.

עם זאת, ישנו טיפול וישנן מקרים שבהם יש חשיבות לטיפול.

 

מהן מטרות הטיפול?

  • קוסמטי
  • הורדת האי נוחות לילד לרבות גרד
  • הורדת שיעורי הדבקה לסובבים ולאדם עצמו (אוטואינוקולציה)
  • מניעת סיבוכים ובעיקר זיהום חיידקי משני

 

במי ראוי לשקול טיפול?

ראוי לשקול טיפול במקרים שבהם הנגעים מרובים מאוד (ילדים עם עור אטופי) וגורמים לגרד עז ולהחמרה בעור האטופי.

ראוי לטפל במקרים של זיהום חיידקי משני, לרוב טיפול אנטיביוטי מקומי.

ראוי לשקול טיפול בילדים בהם היבלות נמצאות באזורים עם פגיעה קוסמטית, בפנים לדוגמא.

תמיד לזכור שבילדים בריאים, מצב זה עובר לבד, עם או בלי טיפול ספציפי.

במה לטפל?

אין קונצנזוס במה לטפל ויש מספר אופציות. כמובן שברור שכאשר אין אופציה רפואית 'אמיתית' עם עדיפות ברורה אזי האינטרנט מלא במרפאים למיניהם למצב קוסמטי זה. ממליץ לא לפנות לשרלטנים (עם או בלי רישיון).

אם החלטתם שצריך לטפל, מסיבה זו או אחרת, ממליץ לטפל אצל רופא עור מומחה בילדים.

האופציות השכיחות הן:

  • קריותרפיה – למעשה צריבה בקור לרוב באמצעות חנקן. הצריבה לא נעימה אך לא נוראית. הבעיה היא שלפעמים נדרשת יותר מצריבה אחת, ולעתים ניתן לראות התפשטות של נגעים נוספים מעבר לאזור הצריבה (נגעים סטליטיים/לווינים).
  • קנטרידין – רעלן שבעבר הופק מחיפושיות והיום מיוצר באופן סינטטי. כתגובה לצריבה מחומר זה, נוצרת שלפוחית שבהמשך יורדת עם היבלת. לא מומלץ לאזור הפנים.

לסיכום, מצב שכיח.

לילדון שלי היו מעל 50 נגעים, וכולם עברו בלי טיפול ספציפי.

ממליץ ברוב המקרים להתאזר בסבלנות ובמקום להשקיע זמן וכסף על טיפולים מיותרים, ללכת לאכול גלידה.