06/04/2020

בדיקת אקסום לגנים המקושרים לתסמונת סערת ציטוקינים במקרים קטלניים של שפעת החזירים

חזרתי אחרונה למאמר שפורסם ב-2016 בעיתון Journal of Infectious Diseases הדן בבדיקת אקסום (בדיקת ריצוף גנטי מקיפה) לגנים המקושרים לתסמונת הנקראת המופגוציטוזיס (כדוגמת סערת ציטוקינים) בחולים שנפטרו מזיהום בשפעת החזירים.

תשאלו מדוע חזרתי ל-2016? ויותר מזה, למה אני מבלבל את המוח על שפעת החזירים, מה לא מספיק לנו וירוס הקורונה?

ובכן, תקראו עד הסוף. זה מהמם.

כפי שכתבתי במספר מקומות אחרים באתר, תסמונת סערת הציטוקינים היא אחת מהסיבות המרכזיות לתחלואה ולתמותה באנשים, בעיקר אלו ללא גורמי סיכון, במגיפת הקורונה הנוכחית.

עם זאת, יש מספר דברים שאנחנו לא מבינים והמרכזי שבהם הוא מי ולמה יסתבכו עם תסמונת זו.

יתרה מזאת, אחוזי התמותה בין מדינות שונים כל כך, ולא יכולים להיות מוסברים רק על ידי גורמי סיכון סביבתיים או איכות מערכת הבריאות באותו מקום. יתכן וגם גנטיקה משפיעה.

ולכן, אם תהיה עדות לכך שישנם אנשים שמבחינה גנטית נוטים יותר לתסמונת זו, אז יתכן ואלו יזוהו בקבוצת סיכון חשובה ונוספת, ואולי גם יזכו לטיפול מוקדם. ואולי זו אחת הסיבות שבאזורים מסוימים בעולם אחוזי התמותה גבוהים יותר?

 

genome

תזכורת על שפעת החזירים – התחילה בשנת 2009 ובהמשך מקרי הדבקות זוהו בכל העולם (כמיליארד מקרים למי ששכח). למרות שאחוזי התמותה היו נמוכים, היה רושם שחולים צעירים ללא מחלות רקע (לרבות ילדים) היו חולים יותר. כבר אז נמצא שתסמונת סערת הציקוטינים (או בשם מדעי אחר HLH או MAS) גרמה למחלה קשה ולעתים קטלנית במקרים רבים.

תסמונת סערת הציקוטינים יכולה לקרות אחרי טריגר של זיהום כלשהו אבל ישנם גם מקרים משפחתיים, הקשורים גנטית וגורמים למחלה קשה שהטיפול בה הוא השתלת מח עצם. רוב המרקרים הגנטיים המביאים למחלה משפחתית קשה מוכרים. 

ולכן, מחברי המחקר שפורסם בשנת 2016 שאלו האם אותם אנשים שסבלו ממחלה קטלנית בעקבות זיהום בשפעת החזירים היו עם רקע גנטי כלשהו שיכול היה לשים אותם בקבוצת סיכון לתסמונת סערת הציטוקיטים.

בוצעו 16 נתיחות שלאחר המוות לאנשים שמתו משפעת החזירים. מעבר לנתיחה, ב-14 מקרים, נבדקו גנים שזוהו בעבר כקשורים לתסמונת המופגוציטוזיס משפחתית. 

כל החולים היו עם מהלך אשפוז דרמטי, הכולל הנשמה ואשפוז בטיפול נמרץ. חלק גדול מהם ענה על קריטריונים קליניים של תסמונת סערת הציטוקינים.

ל-81% מהחולים נמצאו בנתיחה שלאחר המוות ממצאים המתאימים לתסמונת סערת ציטוקינים.

ל-3 מתוך 14 הנבדקים נמצא גן אחד המוכר מתסמונת HLH המשפחתית, במספר מקרים נוספים זוהו ויראנטים בגנים שקושרו גם בעבר לתסמונת זו.

מסקנות:

המחקר ההוא קבע שנטיה מוקדמת גנטית יכולה להיות הסיבה למקרים קשים של זיהום בשפעת החזירים.

בהשאלה לימינו, הממצאים יכולים לעזור ולענות על השאלה מדוע אדם צעיר זה או אחר עובר זיהום קשה בווירוס הקורונה בעוד אחר רק מנוזל.

יש לזכור שארסנל הטיפולים שלנו היום כנגד תסמונת סערת הציטוקינים מפותח יותר ממה שהיה בזמן שפעת החזירים. 

אין לי ספק שלמרות שיקח זמן, ימצא בהקשר לווירוס הקורונה שגם גנטיקה (ולא רק מזל רע) קשורים לתחלואה קשה ולתמותה.

ובינתיים נשאר לעקוב אחרי שפע המאמרים שסוקרים טיפולים חדשניים בתסמונת סערת הציטוקינים על רקע וירוס הקורונה ולקוות שמשהו מבין אלה ימצא כמוצלח.

אמרתי לכם שזה מאמר מהמם.