האם לחסן בני נוער כנגד וירוס הקורונה?

28/01/2021

לחיסונים כנגד וירוס הקורונה יש פוטנציאל להגן על רבים ולהחזיר את כולנו לשיגרה מבורכת.

דעתי לגבי חיסוני מבוגרים מוצקה וניתן לקרוא אותה בפרק הדן באריכות בחיסוני הקורונה, בקישור הבא.

לאחרונה, המליץ משרד הבריאות לחסן גם בני נוער, בגילאים 16 ומעלה בחיסון של חברת פייזר (החיסון של חברת מודרנה מאושר מגיל 18 ומעלה בלבד).

בהרבה בתים בישראל נשאלת השאלה האם לחסן את אותם ילדים. 

אז מה בעד ומה נגד?

(שימו לב, בתאריך 27/01/21 אישר משרד הבריאות המלצות קבוצת עבודה של האיגוד לרפואת ילדים לחיסון ילדים בקבוצת סיכון למחלה קשה החל מגיל 12 שנים, פרק זה לא יתמקד באוכלוסיה זו.)

בעד חיסון קורונה לבני 16 ומעלה

הגנה ישירה על המתחסנים – למרות שאין מחלה קשה בילדים בגילאים אלה, פה ושם ישנם כאלה שסובלים ממחלה קלה ובאופן יותר נדיר – גם מסיבוכים מאוחרים. לכן, חיסון של בני נוער יגן עליהם מהמחלה ומסיבוכיה. יש לזכור שבין בני הנוער ישנם כאלה שסובלים ממחלות כרוניות ששמות אותם בסיכון גבוה יותר לתחלואה מהקורנה. אלו ילדים שיכולים "להנות" יותר מהחיסון ברמה האישית.

הגנה על סביבת המתחסנים – חיסון של בני נוער יעזור בעצירת המגיפה הנוכחית. ברמה המשפחתית – ילד מחוסן לא ידביק אם סבתא שלו, מחוסנת או לא. וברמה הלאומית – עוד חלק של האוכלוסיה שמתחסן וככל הנראה פחות ידביק. זאת אומרת, שברמה הלאומית חיסון של כל קבוצת גיל שהיא, הינה מבורכת.

בטיחות החיסון – למרות שאין מחקרים רבים על בטיחות בילדים, ככל הנראה מדובר בחיסון בטוח ללא תופעות לוואי משמעותיות קצרות או ארוכות טווח. יש לזכור שבני נוער מעל גיל 16 שנים בהרבה מובנים דומים למבוגרים יותר ולכן הצפי הוא שלא יהיו בעיות בטיחות עם החיסון.

חזרה לשיגרה של אותם ילדים – רוב הילדים, בכל הגילאים, חווים את אחת התקופות הקשות והמתאתגרות ביותר. במקום לנהל חיי חברה כמו שנהוג בגילאים 16 עד 18, ובמקום ללמוד לבגרויות, הילדים עסוקים בלעבור מסגר אל סגר. לכן, לחיסון יעיל תהיה משמעות גדולה על החזרה לשיגרה מבורכת של אותם ילדים.

נגד חיסון קורונה לבני 16 ומעלה

מחלה לא קשה בילדים – רוב הילדים שנדבקים בקורונה הינם אסימפטומטיים ושיעור הסיבוכים הוא אפסי. כמובן שיש לזכור שתוארה לאחרונה מחלה דלקתית אחרי קורונה (ניתן להרחיב בקישור הבא) אבל מדובר בסיבוך שאינו שכיח במדינת ישראל ביחס לכמות ההדבקות. 

שמירה על הסביבה – זו שאלה שאפשר לדיין בהרבה אופנים, לרבות אתיקה. האם ראוי מבחינתה לאומית לחסן אוכלוסיה מסוימת כנגד מחלה שלרוב לא מזיקה לה ולו רק על מנת להקטין העברה לסביבה? שאלה טובה. יש לזכור שלא מדובר רק בהגנה תאורטית ברמת הלאומית אלא שלכל בן נוער יש בני משפחה מבוגרים יותר וללא ספק חיסון שלו יכול להוריד תחלואה גם אצל המקורבים אליו (מחוסנים או לא). בנוסף, זהו לא החיסון הראשון שאחת ממטרותיו אינה להגן בהכרח על האינדיבידואל אלא לספק הגנה רחבה לכלל האוכלוסיה. ראו המקרה של חיסון אדמת בבנים או חיסון פוליו בטיפות. 

בטיחות החיסון – בעוד שישנם מחקרים במבוגרים, כמות הילדים בגילאים 16 ועד 18 שחוסנו במסגרת מחקרית הינה מצומצמת. ולכן, נשאלת השאלה אם ניתן להסיק בצורה מלאה מיעילות ובטיחות החיסון בגילאים המבוגרים יותר גם לאותה אוכלוסיית בני נוער. בנוסף, האם בהמשך יהיה אפשר לחסן לדוגמה ילדים מעל גיל 12 על פי אותו רציונל? אני לא בטוח שמישהו יגיע לשם בלי מחקרים מסודרים בגילאים הללו. 

אז מה ההמלצה לחיסון בני נוער נגד קורונה ?

המלצות משרד הבריאות ידועות, ניתן ורצוי לחסן בני נוער מעל גיל 16. 

אני חושב ששוה להתמקד באותן אוכלוסיות בגילאים הללו שחשוב לחסן, ביניהן בני נוער עם מחלות רקע או כאלה עם קרוב משפחה מבוגר או שעם מחלת רקע. באלו לדעתי החיסון רק יכול להועיל.

לגבי אוכלוסיות אחרות, כל משפחה תחליט לעצמה. יש לזכור שלא מדובר בתינוקות וההחלטה על חיסון צריכה להילקח יחד עם המתבגרים ודעתם צריכה להילקח בחשבון.

בהצלחה!