17/04/2020

פגיעה בחוש הריח והטעם כסימן לזיהום בווירוס הקורונה

מאמר מעניין שפורסם בלנסט ב-15/04/20 ושבודק סימני פגיעה חלקית בחוש הריח (היפוסמיה) ופגיעה חלקית בחוש הטעם (היפואגוזיה) כסימנים לזיהום בווירוס הקורונה.
זהו המאמר המדעי המקיף, הראשון מסוגו, בנושא שהיה הרבה בחדשות.
המחברים מזכירים שהרבה מהסימפטומים של זיהום בקורונה אינם ספציפיים ויכולים להופיע גם בזיהומים אחרים. בנוסף לכך, רוב האנשים שנחשדים בזיהום בקורונה לא יסקרו לעולם ולכן יש לנסות ולמצוא סימנים או סימפטומים נוספים היכולים לכוון לזיהום בווירוס.

 

בתחילת ההתפרצות, המחברים הצרפתיים שמו לב שהרבה מהפונים להערכה רפואית (עם או בלי קורונה בדיעבד) דיווחו על אובדן חלקי של שני החושים המדוברים (ריח וטעם).
המחברים לקחו קבוצה של 259 שנבדקו בתקופת המחקר בתמונה של מחלה וירלית כלשהי, עוד בטרם פורסם בתקשורת על קשר אפשרי בין הקורונה לפגיעה בחושים המדוברים, וראיינו אותם לגבי מעורבות חושים אלה.
בסופו של דבר 68 (26%) מהאנשים אובחנו עם קורונה והשאר לא. שכיחות הפגיעה בחושים הללו הייתה גבוהה הרבה יותר, בצורה משמעותית סטטיסטית, בקבוצת החיוביים לקורונה.
הספציפיות (הסגוליות) של אובדן כל אחד מהחושים בנפרד או שניהם יחד נמצאה כגבוהה ביותר, מעל 86%. לדוגמה, באנשים ללא היסטוריה של בעיות אף אוזן וגרון, שהייתה להם פגיעה בשני החושים הספציפיות הייתה 95%. דהיינו, 95% מהאנשים שדיווחו על בעיה זו היו חיוביים לווירוס.
הסנסטיביות (הרגישות) לא הייתה גבוהה, ולכן ברור שאי קיום הסימפטומים הללו לא מעיד על הדבקה או אי הדבקה בווירוס.
פגיעה בחושים אלה תוארה בעבר בזיהומים שונים. אבל מהו המנגנון המדויק בו וירוס הקורונה מערב חושים אלה לא ידוע, ככל הנראה מדובר במעורבות עצבית כלשהי.

LEMON

למחקר יש מגבלות ברורות – איסוף נתונים רטרוספקטיבי ולא בזמן אמת וחסרים בו נתונים דמוגרפיים רבים כמו מין וגיל. בנוסף, כמו כן, בסופו של דבר מעידים החוקרים שהסתמכו על אבחנה של קורונה על פי מה שאמרו להם האנשים שתושאלו ולא נאספו נתונים מדויקים מתיקי החולים. זה מוזר. בנוסף, גם מבחן ה-PCR שבו השתמשו החוקרים אינו מדויק במאת האחוזים, ולכן יתכן ויש מקבוצת השליליים עוד אנשים שלמעשה היו חיוביים.
אולם, זהו ממצא קליני יפה ופשוט ונראה שאפשר להגיד שבאם מישהו חש באובדן אחד או שני החושים הללו, יש מקום לסקור אותו לקורונה.