פטרת (קנדידה) בלוע בילדים

קנדידה בלוע של תינוקות וילדים הוא נושא שכיח מאוד ברפואת ילדים, שטורד את מנוחתם של הורים רבים, לרוב לא בצדק…

שימו לב אין מדובר בפרק זה על קנדידה בטוסיק שהיא חלק מהנושא של תפרחת חיתולים בילדים ובטח לא על קנדידה במקומות אחרים בגוף, רק על פטרת הפה ובאנגלית Oral thrush.

אז מה זה קנדידה ואיך הגיעה לפה של הילד?

קנדידה היא פטריה שכיחה שחיה אצל כולנו על העור ובלוע. יש הרבה סוגים של קנדידות, אבל הסוגים השונים ממש לא חשובים בשלב זה בשבילנו.

זאת אומרת שזה לא טריק גדול להיות עם קנדידה בלוע. גם לי וגם לכם ברגע זה יש קנדידה בלוע.

אבל במצבים מסוימים, ראו בהמשך, הכמות של הקנדידה בלוע עולה והיא עלולה לגרום לאי נעימות לילד.

מהי שכיחות פטרת הפה (קנדידיאזיס אוראלי) ומהם גורמי הסיכון?

זיהום ברור של חלל הפה נצפה ב-2-5% מהתינוקות הבריאים ויכול להתפתח כבר כשבוע מהלידה.

מאידך ישנם גורמי סיכון ברורים ושכיחים לגדילה ביתר של קנדידה בחלל הפה וביניהם:

טיפול אנטיביוטי – הרבה נשים מכירות בתופעה של כאשר הן לוקחות טיפול אנטיביוטי מסיבה זו או אחרת, מופיעה קנדידה בנרתיק. אותו דבר קורה גם בילדים המקבלים אנטיביוטיקה, האיזון הטבעי של הפלורה (כלל החיידקים והפטריות הגרים בצורה נורמלית בשלום ובאחווה) בחלל הפה מופר, והקנדידה "מרימה ראש" ומשגשגת.

שימוש באינהלציות או משאפים – ככתוב בפרק על אינהלציות/משאפים, זהו גורם סיכון להתפתחות פטרת הפה, בעיקר בגלל שקיעה של הסטרואידים בחלל הפה. דרך מצוינת להימנע מכך היא לשטוף את הפה או לתת משהו לשתות אחרי כל טיפול.

דלקת גרון – בצורה טבעית אנחנו מייצרים ובולעים רוק ושפע החיידקים והפטריות בחלל הפה חיים בשלווה. כשלילדים יש דלקת גרון והם לא בולעים את הרוק, הקנדידה עלולה לשגשג. אני רואה את זה בעיקר אחרי הרפס בחלל הלוע, אבל ניתן לראות זאת בכל מחלה בה הילד היה עם כאבים בבליעה ולא אכל או שתה.

ברור שיש גורמי סיכון נוספים, בעיקר דיכוי חיסוני, אבל מצבים אלה שמורים לצערי לאוכלוסיות של ילדים שסובלים ממחלות כרונית.

כיצד פטרת הפה בילדים נראית?

כתמים לבנים טיפוסיים בלוע, בחיך, על פני הלשון ולעתים על השפתיים. רופא ילדים מיומן ידע להבדיל בין קנדידה לבין סוגים אחרים של מזהמים בלוע. המראה הוא מראה כמו של גיר לעתים.

ראו בתמונות המצורפות לפרק זה.  בתמונה הראשונה חיפוי לבן עבה באופן יחסי על הלשון, בתמונה השניה קנדידה באזור החיך ובתמונה השלישית קנדידה על השפתיים.

האם צריך בדיקות מיוחדות לאבחון קנדידה?

ממש לא. הסתכלות של אמא או רופא מנוסה מספיקים.

האם בהכרח קנדידה בלוע מביאה לקליניקה כלשהי בילד?

למרות שלעתים קשה לדעת (בעיקר בתינוקות), לא תמיד זיהום בקנדידה יגרום לקליניקה מסוימת אצל הילד.

אם יש קליניקה היא יכולה לכלול אי נוחות, כאב בעיקר בעת אכילה וירידה בתאבון.

פטרת (קנדידה) בלוע בילדים

מהו הטיפול בפטרת הפה בתינוקות ובילדים?

אני מזכיר שלא תמיד צריך טיפול. אני רואה הרבה תינוקות עם קצת קנדידה על הלשון ולרוב זה לא מצדיק טיפול. דוגמאות נוספות לילדים שלא אמליץ בהם על טיפול:

אם הילד כבר סיים הטיפול האנטיביוטי ומופיעה קנדידה בכמות קטנה – לא בהכרח צריך לטפל. עצם סיום הטיפול האנטיביוטי יביא לאיזון מחדש בחל הפה והקנדידה תפסיק לשגשג.

אם הילד כבר מבריא מדלקת גרון (חיידקית או וירלית) וחזר לאכול ולשתות, הקנדידה לרוב תעלם לבד.

אבל אם יש קליניקה ברורה או אם הקנדידה נראית בכל מקום בחלל הפה, לרבות בחיך ובאזור הלחי מבפנים, ניתן לשקול טיפול.

אם רוצים לטפל אלו העקרונות:

  • הפסיקו, אם אפשר את הסיבה שגרמה לקנדידה. טפלו בדלקת הגרון, צמצמו טיפולים אנטיביוטיים מיותרים ושיטפו את הפה במים אחרי מתן משאפים/אינהלציות עם סטרואידים.
  • במידת האפשר החזירו התינוק/הילד לאכילה רגילה. זהו מתכון מצוין כנגד קנדידה.
  • טיפול מקומי בלוע – ישנם מספר תכשירים המטפלים בקנדידה בחלל הפה. הפרקטי ביותר מבחינתי הוא דקטרין אורל ג'ל. את הדקטרין יש למרוח בחלל הפה של התינוק או הילד, ניתן להשתמש באצבע. ניתן גם לשים הג'ל על המוצץ. בתינוקות יונקים ניתן למרוח את הג'ל גם על הפיטמה.

לסיכום, מצב שכיח ביותר ברפואת ילדים. לא תמיד מצדיק טיפול, אבל מצדיק היכרות וחשיבה ובמקרים מסוימים טיפול הולם יכול לעזור.

בהצלחה.