פנים ושמות

מי שכתב את החלק הזה הוא גיא ברנע, שהוא האומן המיחשובי שאחראי על האתר הזה ואני חייב לו תודה גדולה על הפיכת רעיון למציאות.

"כל החיים אני חי ממילים.   

מילים מסיפורים, מילים של אנשים והכי חשוב, מילים של שירים.

בשיר – כל אחד רואה את השיר אחרת ומבין את כוונת המשורר, לאו דווקא כפי שהמשורר היה רוצה, וזה נפלא בעיני.

דני רובס היה עבורי העוגן במהלך שרותי הצבאי, הפסיכולוג שליווה אותי יום יום בבסיס מרוחק, תוך כדי האזנה יומית לשיריו.  

גרתי במרכז, הבסיס היה באילת, והנסיעות הרבות בקו תל אביב אילת, היוו דרך מופלאה לחשוב על כל מה שמלווה אותי, על הסיבות, לטוב ולרע, על חיפוש הטוב בכל דבר רע.

התמימות (בעיני לפחות), המבט בגובה העיניים, המפגשים היומיים (הנפשיים) עם רובס ושיריו, והשבועיים בהופעותיו ביאכט פאב המיתולוגי באילת והמילים, עזרו לי להעביר את תקופת אילת באופן חיובי, שבסופו של דבר, ייזכר לטוב."

לילדים – נסו בנסיעות להוריד לרגע את העיניים מהטלפון, להסתכל על האנשים בדרכים ולדמיין את סיפור חייהם, מי הם, מאיפה הם באו ולאן הם הולכים.

פנים ושמות

נוֹסע על כּביש מהיר
מגע החוֹרף שבּאויר
וּבחלוֹן שלי הנוֹף חוֹלף מוּלי
אוֹ שאני חוֹלף מוּלוֹ

כּל שיר חוֹשֵׂף אֵיזֶה סוֹד
מוֹתח עוֹד גשר לחצוֹת
הוּא מכוון כּליו, אני דרוּך אליו,
רוֹצֶה לדעת את כּוּלוֹ

ואז עוֹברים בּי שלב שלב
מֵי שֶׁהייתי מי שעכשיו
כּל הפּנים והשמוֹת כּוּלם
כּל השירים שֶׁהם לקחוּ איתם

ואז אֵימֵי מרחוֹק
והד קוֹלוֹת רחוֹקים של צחוֹק
רֵיחוֹת של יוֹם שבּת, אבי מרים מבּט
וּשתֵי עֵיניים עיֵיפוֹת

וּבחצר של בּיתי
ירוֹק טהוֹר כּמוֹ בּילדוּתי
השער הגדוֹל, וחריקת החוֹל
וּשתֵי רגלי היחפוֹת

כּמוֹ עוֹברים בּי שלב שלב…