מאפיינים ותובנות מהתפרצות הקורונה בסין

11/06/2023

מאמר טרי וחשוב מאוד לדעתי שפורסם אונליין בתאריך 24/02/20 בעיתון מצוין (JAMA) ומספרו PMID 32091533S.

ברשותכם, נתחיל דווקא ממגבלות המחקר (שבצורה מעניינת, מוגדר בעיתון כמאמר דעה ולא בדיוק כמחקר, למרות שמדובר במחקר תיאורי לגמרי):

מי שכתב וחתום על המחקר הוא שני חוקרים/רופאים סיניים שעובדים במרכז לבקרת מחלות בסין.

לכן מראש אפשר לצאת מנקודת הנחה שהם מוטים בצורה מסוימת ויש כאלה שיגידו שלא יכולים לכתוב את כל האמת. מאידך, הנתונים ממחקר תיאורי זה הם המפורטים והחשובים ביותר שנתקלתי בהם.

נכון שמדובר בעיתון חשוב שעושה בקרה על המאמרים המתפרסמים בו. מאידך, גם העיתונים המדעיים הגדולים מתחרים ביניהם בימים אלה על מי יפרסם ראשון "סקופים" מדעיים טובים על הקורונה, וכשזה קורה לעתים נשכחים סטנדרטיים מדעיים שבימים כתיקונם לא היו נשכחים. דוגמא טובה הוא פרשת המקרה שפורסמה לאחרונה בעיתון הקליני הטוב בעולם (NEJM) על חולת קורונה שהדביקה עמיתים עוד בתקופת הדגירה של המחלה. בסופו של יום אחרי בדיקה קצרה נתברר שהאישה הייתה חולה כאשר הדביקה. ראו פירוט כאן.

ניכר במהלך קריאת המחקר, ובעיקר בסופו, שישנם מסרים אותם ביקשו להעביר הכותבים (ומאחוריהם הממשל הסיני?) לעולם המדעי.

המסר החשוב שנמסר הוא שסין עשתה ועושה כל מאמץ לשתף פעולה עם העולם ואין הסתרה.

יש גם דיון פילוסופי על הצעדים הקיצוניים שעשתה סין על מנת לנסות ולהכיל את המגפה, הרבה פעמים על חשבון זכויות היחיד.

החוקרים מצדיקים המעשים וגורסים שסין מנסה להגן בעיקר על הזכויות של אלו שלא נדבקו. מעניין.

בנוסף מודים החוקרים לארגון הבריאות העולמי ולכל מי שהתגייס לתת עזרה לסין בתקופה קשה זו.

נשיא הרפובליקה העממית של סין - שי ג'ינפינג
נשיא הרפובליקה העממית של סין - שי ג'ינפינג

אז מה בחלק המחקרי של המאמר על התפרצות הקורונה בסין?

בעיקר מספרים הנכונים לתאריך 11/02/20, מהם ניתן ללמוד דבר או שניים על ההדבקה, על המחלה ועל ההתפרצות.

72314 מקרים, 44672 מוכחים (בדיקה מיקרוביולוגית שבה בודה הוירוס), 16186 חשודים (סימפטומים וחשיפה מתאימה) וכך הלאה וכך הלאה.

889 (1%) מקרים אסימפטומטים. דהיינו אנשים שהוכח שנדבקו אבל היו ללא כל סימפטומים.

87% מהמקרים קרו באנשים בגילאים 30 עד 80 שנה.

1% ילדים מתחת לגיל 10 שנים ועוד 1% נוספים עד גיל 20 שנים.

81% מכלל המקרים סווגו כקלים, 14% קשים ו-5% במצב קריטי (מתוכם 49% תמותה).

אחוז תמותה מהמחלה – 2.3%, כאשר המכנה הוא רק אותם מקרים מוכחים.

אין אף מקרה מוות בילדים מתחת לגיל 10 שנים (למרות שהיו 416 ילדים שנדבקו).

פועלים סיניים
פועלים סיניים

אחוז תמותה בגילאים 70 ועד 80 שנים הוא 8% ומעל גיל 80 שנה 14.8%. גורמי סיכון לתמותה היו מחלת רקע לרבות מחלת לב (10.5%), סכרת (7.3%), מחלת ריאות כרונית (6.3%) ומחלה אונקולוגית (5.6%).

גם עובדי מערכת הבריאות היו עם אחוזי מחלה קשה גבוהים יותר לרבות תמותה בשיעור של 2.9%.

אז מה אפשר לקרוא בין השורות של מחקר הקורונה:

  • אין אפשרות לבדוק את כל החולים החשודים. כפי שכתוב במאמר "testing capacity is insufficient to meet the current needs" ואם זה נכון על אנשים עם סימפטומים, אזי כמה אלפים (או עשרות או מאות אלפים) ישנם עם או בלי סימפטומים שלא נבדקו? האם מספר האנשים החיוביים בבדיקה בעולם כולו מייצג רק את קצה הקרחון של ההדבקה? כנראה שכן.
  • מהירות ההדבקה בסין – מרשים ביותר. אם הוירוס הדביק כל כך בקלות, וכל כל במהירות עיר שלמה ובהמשך מחוז שלם בסין, אזי הסיכוי שלנו לא לראות אותו בכל מקום בעולם בשנה הקרובה הוא אפסי.
  • ילדים – נדבקים. באילו שעורים? קשה לדעת מעבודה זו. אבל בטח לא קבוצת סיכון כפי שחששנו בהתחלה. בנוסף, הילדים שנדבקו חולים לרוב במחלה קלה יותר.
  • אנשים מבוגרים מעל גיל 70 או 80 שנה – זוהי קבוצת הסיכון הקשה ביותר. יתכן וזוהי האוכלוסיה שבה צריכים להתמקד הרבה מהמאמצים למניעת הדבקה ומחלה.
  • עובדי מערכת הבריאות בקבוצת סיכון למחלה קשה – משרד הבריאות יצטרך לתת על כך את הדעת ולמגן הצוותים המטפלים בהתאם.
התפשטות הקורונה באירופה - זמן אמת

האם אפשר לעשות משהו ברמת משרד הבריאות או קופות החולים מעבר למה שנעשה זה אתה?

אני חושב שכן.

צריכה להיות היערכות מיוחדת במקומות בהם שוהים אנשים מעל גיל 70 שנה, לרבות קשישים יותר. רוצה לומר, נדרשת הערכות מיוחדת בבתי אבות, מוסדות לשיקום, מחלקות גריאטריות וכדומה.

אולי אני הולך קצת רחוק, אבל נהוג לחשוב שתחלואה ותמותה אחרי זיהום נשימתי קשה במבוגרים קורה בגלל זיהום חיידקי משני. ובכן, ישנם בנמצא שני חיסונים לחיידק שכיח שעושה דלקת ריאות במבוגרים, חיסון פנאומווקס וחיסון פרבנר. הרבה מהמבוגרים אינם יודעים שיש חיסון שכזה ושהם זכאים לו.

ברמת הארצית וברמה של קופות החולים, יעשה טוב אם בשבועות הקרובים נדאג לחסן את קרובינו בגילאים הללו בחיסון זה.

אם אני הייתי יועץ לאחת מקופות החולים, הייתי מתחיל קמפיין חיסונים שכזה. ואם זה לא יעזור להתפרצות הנוכחית, אז יעזור להתפרצות הבאה…

וירוס קורונה

וירוס קורונה

ויקיפדיה: SARS-CoV-2 המכונה גם נגיף-קורונה ווהאן, הוא נגיף קורונה שתועד לראשונה בדצמבר 2019. הנגיף הגורם לתחלואה הנשימתית מחלת נגיף קורונה 2019, התגלה לראשונה בעיר ווהאן במחוז חוביי בסין.

לא וירוס קורונה

לא וירוס קורונה

ויקיפדיה: קורונה היא בירה מסוג לאגר בהירה המיוצרת במקסיקו על ידי מבשלות Grupo Modelo, ומשווקת למרבית מדינות העולם.
"קורונה" היא מותג הבירה השלישי בעולם מבחינת מכירות אחרי Bud ו-Bud Light.

עוד מידע עדכני בפרק הכללי יותר על וירוס זה כאן.