"אלוהי הדברים הקטנים" הוא שיר נפלא, לפני השינה ובכלל בכל שעות היום. את מילים המשוררת רחל שפירא, והלחין רמי קלינשטיין.

ביקשתי מרמי המוכשר סיפור רפואי לאתר. כך הוא כתב לי:

"כשהייתי בן שבע שנים גרתי עם משפחתי בניו יורק. יום אחד חליתי במחלת עור הנקראת פסוריאזיס. אצלי קרה מקרה נדיר שהפסוריאזיס ישב על הציפורניים של הידיים והן לא נראו בריאות במיוחד. כיוון שניגנתי פסנתר כל הזמן אז הציפורניים הסתכלו עליי מהפסנתר ואני עליהן ושאלתי את ההורים מתי זה יעבור כבר. ההורים לקחו אותי לעוד רופא ועוד רופא וכל לילה מרחו לי את כל סוגי המשחות על הציפורניים ודבר לא עזר. 

ככה זה נמשך כמעט שנה. עד שיום אחד העוזרת שלנו, מגי, הביאה בקבוק קטן עם שמן שכומר מהכנסייה שלה בירך אותו. היא מרחה את כל הציפורניים שלי בשמן וכמו נס הפסוריאזיס פשוט הלך ונעלם. מאז תמיד כשאני לא מרגיש טוב אני אקח תרופה אבל תמיד זוכר שגם לאמונה יש כוח בניצחון על מחלות."

מעולה רמי. לשאלתי אליו מדוע התחבר דווקא למילות השיר "אלוהי הדברים הקטנים" הזה ענה לי:

"אנחנו רובנו רצים בעולם הזה מהרגע שקמנו ועד הרגע שהלכנו לישון. אם זאת עבודה, אם זה פרויקט או אפילו טיול משפחתי מאורגן. התחברתי למילות השיר הזה כי הוא בדיוק מדבר על כל הדברים הקטנים שקורים סביבנו ואנחנו לצערנו מרוב ריצה ממקום למקום מפספסים אותם. אני חושב שמי שמצליח בכל המהומה הזאת הנקראת החיים לשים לב לכל אותם דברים הכתובים בשיר אז הוא בטח אדם מאד מאושר."

אז מה למדנו מרמי? על כוחה של אמונה ועל חשיבות תשומת הלב לדברים הקטנים. אמן.

בתמונה, רמי קלינשטיין בכיתה א'.