סוגר מעגלים
"סוגר מעגלים" הוא שיר חדש ביחס לשירים האחרים שאני כותב עליהם באתר, אבל מתכתב עם הקלאסיקות הכי גדולות.
את המילים והלחן כתב ראובן אלוני, אבל הסיפור שאני רוצה לספר לכם הוא על הגשמת חלומות, וזהו דווקא סיפור של מי ששר את "סוגר מעגלים", דוד בן בסט.
בן בסט הוא איש תקשורת ורדיו ישראלי, עטור עיסוקים ותארים. יש לו בעיקר שתי אהבות גדולות הקשורות אחת לשנייה – רדיו (ראו בתמונה) ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה.
בשנת 2016, כשהוא כבר לא בדיוק ילד, הוא נפגש עם חברו הטוב אבי טולדנו שביקש ממנו להקשיב לשיר חדש שהלחין למילים של שמרית אור. כשאבי שם לב שדוד אהב את השיר הוא מציע לו לעשות עמו דואט. כך נולד השיר הראשון, שבעקבותיו נולדו שירים אחרים, ובסופו של דבר נרקם אלבום בכורה בשם "סוגר מעגלים" שהפך לאלבום מצליח.
שאלתי את דוד איך ומתי הוא התאהב בשירים הארץ ישראליים והוא ענה:
"בילדותי בקיבוץ עין החורש הייתה ילדה שהפליאה בקולה, הזמרת עירית סנדנר (לימים בלהקת המעפיל). שמעתי את קולה המדהים והתאהבתי בשירה. להופעות בקיבוץ הגיעו טובי הזמרים כמו יהורם גאון, גשר הירקון ועוד רבים וטובים. התאהבתי בזמר העברי ובשירי ארץ ישראל שנהגנו לשיר אבל עיסוקי הרבים לא אפשרו לי לממש את אהבתי."
אז מה המסקנה לכולנו?
א. כולנו חייבים חברים טובים שיעזרו לנו להפוך חלומות למציאות.
ב. בחלומות אין שום עניין של גיל. אם אפשר להוציא אלבום בכורה בעשור השביעי לחיים, אז הכול אפשרי. או במילותיו של דוד "
גם בגילי הופכים חלומות למציאות כאשר רוצים."
אמן.
לילדים – מהו החלום שלכם? מה תעשו על מנת להגשים אותו? מה הכוונה לדעתכם בביטוי "סוגר מעגלים"?
סוגר מעגלים
בְּאֶמְצַע הַחַיִּים
אֲנִי סוֹגֵר מַעְגָּלִים
בְּבַיִת הַיָּשָׁן שֶׁבּוֹ גָּדַלְתִּי
הוּלַךְ בֵּין הַבָּתִּים
שֶׁנִּרְאִים פִּתְאוֹם קְטַנִּים
רֵיחוֹת הַתַּבְשִׁילִים שֶׁכֹּה אַהֲבָתִי.
הַסְּדָקִים עַל הַקִּירוֹת
מֵעָלִים בִּי זִיכְרוֹנוֹת
אֶת סוֹדוֹתַי בָּהֶם
אֲנִי טָמַנְתִּי.
הֵיכָן אוֹתָם הַחֲבֵרִים
שֶׁנֶּעֶלְמוּ עִם הַשָּׁנִים
עָבַרְתִּי דֶּרֶךְ אֲרוּכָּה
וְשׁוּב חָזַרְתִּי…
אֲנִי חוֹזֵר אֵל הַתְּקוּפָה הֲכִי יָפָה
אֵל הַשְּׁכוּנָה שֶׁהָיְיתָה לִי מִשְׁפָּחָה
אֲנִי חוֹזֵר לְסִמְטָאוֹת בָּהֶן גָּדַלְתִּי
זֶה כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁחוֹזֵר אֵלִי עַכְשָׁיו.
אֶת הַתְּמוּנוֹת עָמוֹק בְּלֵב אֲנִי שָׁמַרְתִּי
לִיבִּי אַף פַּעַם לֹא עָזַב.
הַשִּׁירִים הַיְּשָׁנִים
בְּתוֹכִי הֵם מִתְנַגְּנִים
מִבַּיִת אָבִי
אוֹתָם אֲנִי יָנַקְתִּי.
עַל סַפְסָל בִּקְצֵה רְחוֹב
חֲלוֹמוֹת הָיוּ לָרוֹב
חֲלוֹמוֹת שֶׁאוֹתָם
עוֹד לֹא הִגְשַׁמְתִּי…
אֲנִי חוֹזֵר אֵל הַתְּקוּפָה הֲכִי יָפָה
אֵל הַשְּׁכוּנָה שֶׁהָיְיתָה לִי מִשְׁפָּחָה.
אֲנִי חוֹזֵר לְסִמְטָאוֹת בָּהֶן גָּדַלְתִּי
זֶה כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁחוֹזֵר אֵלִי עַכְשָׁיו.
אֶת הַתְּמוּנוֹת עָמוֹק בְּלֵב אֲנִי שָׁמַרְתִּי
לִיבִּי אַף פַּעַם לֹא עָזַב.
בְּאֶמְצַע הַחַיִּים
אֲנִי סוֹגֵר מַעְגָּלִים
בְּבַיִת הַיָּשָׁן שֶׁבּוֹ גָּדַלְתִּי