רקמת השד בילוד

שתי תופעות חשובות שיש להכיר קורות באזור זה בתינוקות קטנים.

הראשונה, הגדלה (היפרטרופיה) של רקמת השד, קורה בבנים ובבנות בשכיחות זהה.

השנייה, זיהום בשד הנקרא מסטיטיס.

הגדלה של רקמת השד בילוד

לעתים נקרא בטעות גניקומסטיה, אבל האמת היא שהמונח הזה בא לתאר הגדלת רקמת שד בבנים בלבד. בעוד הגדלת רקמת השד בתינוקות קורה ללא קשר למין ולכן המונח אינו נכון.

התופעה שכיחה ביותר ויכולה, ברמות מסוימות, להימצא בעד 70% מהתינוקות.

הסיבה לתופעה היא רמות אסטרוגן גבוהות שהגיעו לתינוק כשהיה ברחם אמו.

רקמת השד בילוד

אזור השד, חד או דו צדדי, יכול להיות מעט נפוח, אבל לרוב רך וללא רגישות.

במקרים אחרים (ראו התמונה) התופעה היא בולטת יותר והריקמה קשה ואף רגישה (אין להתבלבל עם זיהום הנקרא מסטיטיס, ראו בהמשך).

בשל הפרשת הורמון החלב אצל התינוקות הללו, בעד 5% מהילדים ניתן לזהות הפרשה של חלב. סתם אנקדוטה, בפולקלור של עמים מסוימים החלב הזה נקרא "חלב מכשפות" והאמונה הייתה שמכשפות וגובלינים ניזונים ממנו.

כך או כך אין לסחוט את השד להפרשת החלב הזה או בכלל, מכיוון שיכול להוביל לזיהומים או להאריך את משך הפרשת החלב והתופעה של הגדלת הרקמה.

תופעת הגדלת רקמת השד בתינוקות היא תופעה שפיר לחלוטין, אין צורך בטיפול ולרוב עוברת עד גיל 2-4 שבועות.

 

מסטיטיס

זיהום ברקמת השד בילוד, עם או בלי הגדלה של השד ברקע.

לרוב נגרם בגלל חיידקים שחיי על העור וחדרו לרקמת השד או מאזור הפטמה (לכן אין ללחוץ ולסחוט את השד, על מנת לא לגרום לקרעים באזור זה) או מהעור באזור זה.

נזהה התופעה הלא נעימה הזו על ידי הגדלה, לרוב חד צדדית של אחד השדים המלווים באודם ורגישות משמעותיים באזור זה.

זיהום זה לא חייב להיות מלווה בחום בילוד. בתינוק עד גיל חודשיים זו סיבה לפנות להערכה רפואית בהקדם.