כְּבָר יָבְשׁוּ עֵינֵינוּ מִדְּמָעוֹת,
וּפִנּוּ כְּבָר נוֹתַר אִלֵּם בְּלִי קוֹל.
מָה עוֹד נְבַקֵּשׁ, אֱמֹר מָה עוֹד?
כִּמְעַט בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ אֶת הַכֹּל.

אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ,
וּבְאָבִיב פָּזַר לָנוּ פְּרָחִים,
וְתֵן שֶׁיַּחֲזֹר שׁוּב לְבֵיתוֹ,
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים.

כְּבָר כָּאַבְנוּ אֶלֶף צַלָּקוֹת,
עָמֹק בִּפְנִים הִסְתַּרְנוּ אֲנָחָה.
כְּבָר יָבְשׁוּ עֵינֵינוּ מִלִּבְכּוֹת –
אָמוּר שֶׁכְּבָר עָמַדְנוּ בַּמִּבְחָן.

אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ,
וּבְאָבִיב פָּזַר לָנוּ פְּרָחִים,
וְתֵן לָהּ לִהְיוֹת שֵׁנִית אִתּוֹ –
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים.

כְּבָר כִּסִּינוּ תֵּל וְעוֹד אֶחָד,
טָמְנוּ אֶת לִבֵּנוּ בֵּין בְּרוֹשִׁים.
עוֹד מְעַט תִּפְרֹץ הָאֲנָחָה –
קַבֵּל זֹאת כִּתְפִלָּה מְאוֹד אִישִׁית.

אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ,
וּבְאָבִיב פָּזַר לָנוּ פְּרָחִים,
וְתֵן לָנוּ לָשׁוּב וְלִרְאוֹתוֹ –
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים.