קבוצה שנייה – דיספגיה ושטית

מדובר בהפרעה שמקורה בהתכווצות לא תקינה של הוושט. הוושט הוא איבר שבנוי משני סוגים שונים של שרירים ובעת כניסה של מזון לחלקו העליון, הוא מתחיל בסדרת התכווצויות מתואמת, שמקדמת את תוכנו מלמעלה כלפי מטה אל עבר הקיבה. אלה הסיבות העיקריות שגורמות להפרעת בליעה ממקור ושטי:
# הפרעה מבנית – היצרויות מולדות / נרכשות באזור הושט יגרמו לקושי בבליעה. ההיצרות יכולה להיות מולדת או משנית לנזק לוושט שנגרם למשל מחשיפה לחומר מסוים. לרב התלונה תהייה על קושי בבליעת מוצקים.
# מחלת רפלוקס – מדובר במצב בו תוכן קיבה חומצי נכנס לוושט וגורם לגירוי של רירית הוושט, שלא רגילה להיחשף לסביבה חומצית (מצב שגורם לאותה תחושת "צרבת" המוכרת לנו). בהמשך נוצרת דלקת מקומית, לעתים עם כיבים ואפילו הצטלקויות. אבחון של הרפלוקס מניעתו וטיפול מפחית חומציות יסייעו בהחלמת הושט וחזרה לתפקוד. במקרים הנדירים בהם יש היצרות משנית, לעתים תידרש הרחבה של האזור המוצר במהלך גסטרוסקופיה.
# דלקת אאוזינופילית של הוושט – מדובר בדלקת שמערבת את הוושט, וכוללת בעיקר תאים אאוזינופילים, סוג של תאי דם לבנים הפעילים בתגובות אלרגיות. במידה ודלקת זו אינה מטופלת היא גורמת לשינויים מבניים בוושט, פוגעת בתנועתיות הוושט ולאחר זמן ממושך, אף יכולה לגרום להצטלקויות. זוהי מחלה חשובה ביותר ברפואת ילדים בה זיהוי מוקדם קרדינלי ולכן נקדיש לה בקרוב פרק נפרד באתר.
# הפרעה בתנועתיות הוושט – מדובר במצב בו אין תהליך דלקתי פעיל ואין בעיה מבנית בוושט, אך למרות זאת יש פגיעה בהתכווצות הוושטית וזאת בעצם הפרעה בתפקוד. קיימים סוגים רבים של הפרעות בתנועתיות הוושט החל מהיעדר מוחלט של התכווצות, הפרעה בפתיחת סוגר הושט התחתון (מצב הנקרא אכלזיה) ועד להתכווצות מלאה, אך חלשה מהתקין.

מהו הליך הבירור של ילדים עם הפרעות בליעה?

הליך הבירור מתחלק ל-3 שלבים:

1. הערכת המבנה – לשם כך מבוצעת הדמיה באמצעות שיקוף. ניתן חומר ניגוד בבליעה עם מספר צילומים במהלך הבליעה. סדרת צילומים זו מאפשרת להעריך את מבנה הוושט, להדגים היצרויות והרחבות, ולתת מידע בסיסי על הסוגר התחתון של הוושט.

2. הערכת הרירית – על מנת לבדוק האם יש תהליך דלקתי, יש צורך בביצוע גסטרוסקופיה, במהלכה ניתן לבחון את המראה של רירית הוושט ולקחת ביופסיות שיתנו מידע לגבי תהליך דלקתי במידה וקיים.

3. הערכת התפקוד – הערכת תפקוד הוושט מתבצעת באמצעות בדיקה הנקראת מנומטריה. במהלך בדיקה זו, המתבצעת בערות, מבוצעת מדידה של לחצים לאורך הוושט תוך כדי בליעה. הבדיקה מדגימה את פעילות הסוגרים של הוושט ואת פעילות גוף הוושט. המנומטריה הוושטית מהווה את בדיקת הבחירה להערכת תפקוד הוושט. 

לאחרונה נוספה בדיקה חדשנית נוספת הנקראת EndoFLIP – מדובר בבדיקה המתבצעת במרכזים בודדים, והיא מאפשרת להעריך את תפקוד הוושט תוך כדי ביצוע הגסטרוסקופיה ובנוסף להעריך עד כמה אזורים שהינם מוצרים, ניתנים להרחבה.

חשיבות האבחון המוקדם בדיספגיה (הפרעת בליעה) בילדים

יש חשיבות באבחון מוקדם של הפרעות בליעה גם על מנת להקל על הילד שחווה קשיים יומיומיים, אבל לא פחות חשוב על מנת למנוע סיבוכים ארוכי טווח.

בהפרעות בליעה פארינגיאליות הסיבוך המסוכן ביותר הוא אספירציה (שאיפת מזון לריאות), שיכולה לגרום לדלקת ריאות משמעותית ולאירועים חוזרים של אספירציות שעלולים להוביל לשינויים בלתי הפיכים במבנה הריאות.

בהפרעות בליעה (דיספגיה) ושטיות הסיבוכים יכולים לכלול:

1. אספירציות – במנגנון דומה למה שתואר לעיל.

2. היתקעות מזון בוושט – לעתים מדובר במקרים קלים שחולפים לאחר שינוי תנוחה ושתייה מרובה של מים, ולעתים מדובר באירועים מורכבים יותר שמצריכים פניה למיון עם התערבות דחופה ופינוי המזון שנתקע באמצעות גסטרוסקופיה.

3. שינויים במבנה הוושט – זהו סיבוך שיכול להתרחש במחלות בהן יש מרכיב של דלקת כגון במחלת רפלוקס או בדלקת אאוזינופילית. בהיעדר טיפול – נוצרות הצטלקויות בוושט ורקמת הצלקת גורמת להיצרות ולהפרעה בתפקוד. חשוב לזכור שתנועתיות הוושט באזור המצולק לא תהייה תקינה גם לאחר פתיחת ההיצרות. 

כיצד ניתן לטפל בבעיות הבליעה בילדים?

קודם כל חשוב להבין מה מקור הבעיה. במידה ומדובר בהפרעה שמערבת את חלל הלוע, הפתרון יהיה בעבודה עם קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק.

במידה ומדובר בבעיה אנטומית – ניתן לבצע הרחבה של היצרויות של הוושט במהלך גסטרוסקופיה ובמקרים בהם לא ניתן לבצע הרחבות, המטופלים מופנים לתיקון ניתוחי.

בבעיות דלקתיות – חשוב לטפל במקור הבעיה. במידה והבעיה היא רפלוקס ניתן דגש על הפחתת חומציות הקיבה, שינויים תזונתיים ולעתים רחוקות ביותר ניתן לשקול גם התערבות ניתוחית. במקרים של דלקת אאוזינופילית קיים מגוון של טיפולים החל מטיפול תרופתי ועד לשינויים תזונתיים שנמצאו כיעילים אף הם.

בהפרעת תנועתיות של הוושט – הטיפול כולל שינוי אורחות חיים, טיפול תרופתי שמגביר את ההתכווצות הוושטית, ובמקרה של אכלזיה (מצב בו הסוגר התחתון הינו הדוק ולא נפתח) קיימות אפשרויות טיפוליות באמצעות הרחבה במהלך גסטרוסקופיה, ניתוח אנדוסקופי או ניתוח בגישה לפרוסקופית.

לסיכום, תוכן מאוד מקצועי וחשוב מכיוון שהפרעות בבליעה תמיד יצריכו בירור רפואי. חשוב לבצע את הבירור בשלב מוקדם, בטרם חלו שינויים משמעותיים בוושט. מכיוון שהטיפול בהפרעה בבליעה משתנה בהתאם לסיבה שגורמת לה, יש חשיבות רבה בביצוע בירור הדרגתי, שימנע מצד אחד בדיקות מיותרות, אך מצד שני יאפשר אבחנה נכונה.

לשמחתנו, ברוב המקרים ניתן לסייע לילדים עם הפרעת בליעה ולשפר בצורה משמעותית את הסימפטומים מהם הם סובלים.