זֶהוּ שִׁיר יָשֵׁן

עַל אניטה וחואן

גָּבְהוּ עִשְׂבֵי הַזְּמַן

וְהַשּׁוֹשָׁן פָּרַח עִם הַחוֹחִים

הֵם שַׁיָּכִים עַכְשָׁו לַמַּלְאָכִים.

אניטה לחואן חִכְּתָה

אַךְ הוּא אִחֵר לִקְטֹף אֶת רימוני אַהֲבָתָהּ

גְּבִיעֵי שֶׁפְּתַיָּה הוּא עוֹד לֹא שָׁתָה

פִּתְאוֹם הַקַּיִץ תָּם

אַךְ לֹא יֵיתָּם סִפּוּר אֲהַבְתֶּם.

זַהוּ כָּל הַשִּׁיר

הוּא שִׁיֵּךְ לַחֲלוֹמוֹת

שֶׁיֵּשׁ לָאֲנָשִׁים

שֶׁאִחֲרוּ לִפְרֹחַ בָּאָבִיב

שֶׁלֹּא לָמְדוּ אֶת שְׂפַת הָאוֹהֲבִים.

הָהֵם שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ בַּזְּמַן

אֲבָל אֵיזוֹ אניטה מְחַיֶּכֶת בִּלְבָבָם

אוֹתוֹ חואן אוֹתָהּ הָאַהֲבָה

פִּתְאוֹם הַקַּיִץ תָּם

אַךְ לֹא יֵיתָּם סִפּוּר אֲהַבְתֶּם.