אני רוצה להדגיש פה שלוש נקודות חשובות:
1. אם תלכו מספיק פעמים לרופא הילדים עם התינוק שלכם ותתלוננו על אי שקט בסוף תקבלו סירופ לוסק. לכן, ממליץ לכם להתרכז ולקרוא בעיון את הפרק החשוב שמדבר על אי שקט בתינוקות. זאת על מנת שתקבלו טיפול מדויק בבעיה האמיתית של הילדון שלכם.
2. יש מספר אפשרויות לטיפול בתינוקות בכל גיל בלוסק. שימו לב להבדלים:
א. סירופ - הכנה רוקחית. בית המרקת לוקח את גרגירי הלוסק שישנם בקפסולות, מרסק אותם ונותן התרופה כסירופ. הבעיה היא שהחומר הפעיל צריך להיספג אחרי הקיבה (תריסריון) ובצורת מתן כסירופ חומציות הקיבה מפרקת את החומר הפעיל. לכן, דרך מתן זו נחמדה ולעתים עובדת אבל אינה אופטימלית.
ב. קפסולה מלאה - מתאימה רק לילדים גדולים יותר שיודעים לבלוע הקפסולה, לא רלוונטי לתינוקות וילדים קטנים.
ג. גרגירים - פתיחת הקפסולה ומתן הגרגירים לתינוק בתוך גיל בתוך תווך חומצי כדוגמת גרבר תפוחי עץ. כן כן, פותחים הקפסולה, חותכים באמצע (כי הקפסולה היא 20 מיליגרם ולרוב אנחנו מטפלים בתינוק ב-10 מיליגרם) ומפזרים הגרגירים על גרבר תפוחי עץ ומתן לתינוק בכל גיל. בצורה כזו, התווך החומצי שומר על החומר הפעיל בקיבה, מגיע לתרסריון, נספג לזרם הדם ומוריד החומציות בקיבה.
3. מינון - אני רואה הרבה תינוקות ששוקלים 4 ק"ג שמקבלים 5 מיליגרם לוסק. זה הומפאוטי ולרוב לא יעבוד (טוב, ברוב המקרים אין בכלל צרבת ואפקט הפלצבו עובד...). תכלס, המינון צריך להיות גבוה יותר, ראו במינונים שרשמתי מעלה.