אז פה חשוב להבין שיש שני סוגים של דלקות אוזניים בילדים:

1. דלקת אוזן תיכונה – דלקת של האזור שמאחורי עור התוף, לרוב מלווה בכאבים ובחום. שכיחה יותר בילדים קטנים.
2. דלקת אוזן חיצונית – דלקת של תעלת האוזן, נגרמת בכל גיל, ולרוב נגרמת מפצע בתעלה (לכן ישנה המלצה להמעיט בניקוי אוזניים על ידי צמרוני/מקלות אוזניים) או מחיידק ספציפי שנמצא לרוב בבריכות שחייה (ואז הדלקת נקראת לרוב דלקת שחיינים). מצב זה פחות שכיח בתינוקות וילדים קטנים, ולרוב לא מלווה בחום.

ישנו הבדל מהותי בין שני סוגי דלקות האוזניים הללו והוא בעיקר בתגובת הילד בלחיצה על האזור החלק הקטן החיצוני הבולט בקידמת האפרכסת, הטראגוס.

בדלקת אוזן תיכונה, הנגיעה לא תפיק כאב, בעוד שבדלקת חיצונית בהחלט.

אם הבנו הכול עד הלום אז ניתן להבין שאין בכלל קשר בין מים באוזניים ברמה של אמבטיה או בריכה לבין דלקת אוזן תיכונה בילדים, או דלקות אוזניים בילדים בכלל. לא שאני ממליץ לקחת את הסילון ולהשפריץ דוך לתוך התעלה, אבל בהנחה שעור התוף שלם, לא תיגרם דלקת אוזן תיכונה בכלל מי באוזניים.

אז לסיכום:

אין קשר בין דלקת אוזן תיכונה בילדים לבין מים שנכנסו לאוזניים.