30/04/2020
דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) הקשורה (לכאורה) לווירוס הקורונה – פרשת מקרה והתיחסות מאוחרת
בעקבות שני המקרים שדווחו בארץ על דלקת בשריר הלב (להלן מיוקרדיטיס) בשני ילדים עם וירוס הקורונה, חיפשתי ספרות מעניינית בנושא.
זו פרשת מקרה שפורסמה ב-16/03/20 בעיתון בשם European Heart Journal והיא מציגה חולה אופייני. אבל מה שיפה יותר הוא ההתכתבות וההערות שקיבלו הכותבים בהמשך מחוקרים במקום אחר בעולם.
לדעתי זה מציג בצורה יפה את העובדה שלמרות שעברו ארבעה חודשים מלאים מאז תחילת ההכרות עם וירוס הקורונה, אנחנו רחוקים מלדעת הכול על הווירוס הזה. בנוסף, אין להתרשם ממאמר יחיד ויש לקרוא הכול בספקנות ובעיניים בוחנות.
בפרשת המקרה החוקרים הסיניים מציגים מקרה של גבר בן 37 שהתקבל לבית החולים בשל קשיי נשימה וכאבים בחזה שנמשכו 3 ימים. בבדיקות הדמיה נמצא לב מוגדל וזיהום ריאתי. בבדיקת אקו לב אובחן תפקוד לבבי ירוד והיות ובדיקת הקורונה שלו מהכיח חזרה חיובית הוא אובחן כמיוקרדיטיס שנגרם מווירוס הקורונה.
מעבר לטיפול התומך (החולה היה בשוק), הוא קיבל טיפול בסטרואידים ונוגדנים (IVIG). אלו טיפולים מקובלים במיוקרדיטיס ממקור זיהומי. הוא השתפר אחרי שבוע, למעשה הבריא.
המחברים מציעים שווירוס הקורונה גורם למיוקרדיטיס ושהטיפול שניתן לחולה (סטרואידים ונוגדנים) יכולים לעזור במיוקרדיטיס שכזה.
עד כאן?
בתאריך 27/04/20 מפורסם מכתב התייחסות של קרדיולוגים מפולין ומאיטליה לאותו מקרה בו הם מעלים מספר נקודות:
א. האבחנה הנכונה לדעת הכותבים היא מיוקרדיטיס שאובחנה קלינית ממקור שאינו ידוע. היות ולא בוצעה ביופסיה משריר הלב והיות ולא נבדקו וירוסים אחרים חשובים שהם שכיחים יותר בגרימת מיוקרדיטיס, אז לדעתם לא נכון לכתוב שהחולה סבל ממיוקרדיטיס שנגרם מקורונה. נכון, היה לו גם זיהום בקורונה שיתכן וגרם לתמונה הריאתית, אבל במקביל יתכן והיה לו וירוס אחר שגרם למיוקרדיטיס.
ב. אין מחקרים גדולים מוצקים שמציגים קשר בין קורונה למיוקרדיטיס.
ג. וירוסים קודמים ממשפחת הקורונה אינם ידועים כגורמים שכיחים למיוקרדיטיס.
ד. יש מספר השגות גם לגבי הטיפול – סטרואידים כטיפול בווירוס הקורונה הם מעוררי מחלוקת מכיוון שיש מספר עבודות שהדגימו החמרה במטופלים. נוגדנים ממקור אנושי (IVIG) גם אינם טיפול מקובל בווירוס הקורונה.
ה. מיוקרדיטיס משתפר ספונטנית וללא אבחנה ברורה בעד 50% מהחולים, ולכן לא בטוח שהיה פה קשר בין הטיפול לשיפור.
ולכן, מחברי המכתב מציעים לא לצאת בהצהרות על קשר אפשרי בין הווירוס למיוקרדיטיס ולבדוק העניין ביסודיות בפעם הבאה שמאובחן חולה שכזה.
כל ההערות הללו נכונות גם לגבי הילדים הישראליים. אני מקווה שאצלם יילקח פאנל בדיקות גם לווירוסים השכיחים יותר שגורמים למיוקרדיטיס ולא יסתפקו בבידוד של וירוס הקורונה.
התכתבות כזו מלמדת אותנו שיש לקרוא הכול בספקנות. בוודאי ובוודאי בכלי התקשורת הקונבנציונלים, אבל גם בעיתונות מדעית מתוקפת.
