26/03/2020
התפרצות וירוס הקורונה בבית אבות בוושינגטון – לקחים שעלינו ללמוד
בהמשך להתפרצות של וירוס הקורונה בבית אבות בישראל, לרבות מספר מקרי פטירה בין דיירי המוסד, חיפשתי ומצאתי ספרות מדעית בנושא זה.
לפני שנתחיל, אני רוצה להגיד שנקודת האור היחידה בעובדה שווירוס הקורונה הגיע לארצות הברית היא שהולכים לצאת משם מאמרים מדעיים כל-כך טובים, עם נתונים ומסקנות שהיינו רק יכולים לחלום עליהם באם מרכז הספרות בנושא הווירוס היה נשאר בסין או באיטליה.
לאמריקאים יש עוצמה מדעית שאין לאף מדינה אחרת בעולם.
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מפרסם דוחות תחלואה ותמותה בנושאים שונים. לפני מספר ימים פורסם דו"ח על חקירת התפרצות הווירוס בבית אבות בוושינגטון.
בתאריך 28/02/20 אובחן מקרה ראשון בדיירת בית אבות בת 73 שנים עם תחלואת רקע משמעותית. הדיירת נפטרה בבית החולים אחרי מהלך אשפוז קצר באופן יחסי. דגימות שנלקחו בבית החולים, רק 4 ימים אחרי אשפוזה, היו חיוביות לקורונה.
בבית האבות התגוררו 130 דיירים והועסקו בו 170 אנשי צוות. נציין כי עוד מתחילת פברואר נרשמה תחלואה נשימתית חריגה בדיירי אותו בית האבות, וחלקם נסקרו לשפעת ונמצאו שליליים.
אחרי האבחנה של אותה דיירת נלקחו דגימות מכל הדיירים או העובדים שענו להגדרת מקרה (סימפטומטים).
החקירה האפידמיולוגית הובילה לזיהוי 129 מקרים הדבקה נוספים, מהם 81 דיירים, 34 חברי צוות ו-14 מבקרים. חלק ממקרי ההדבקה הנוספים נמצאו במוסד דומה קרוב שנמצא בקשר עם המוסד הראשון.
מבחינת אנשי הצוות, נמצאו הדבקות באנשים בכמעט כל המקצועות הרפואיים או הפרא רפואיים שיש.
מבחינת צורך באשפוז – כ-57% מהדיירים נזקקו לאשפוז (27% תמותה), 36% מהמבקרים (7% תמותה) ו-6% מהצוות (ללא תמותה).
23 אנשים מתו.
מה עוד עלה בחקירה האפידמיולוגית:
א. חלק מאנשי הצוות המשיכו לעבוד למרות שהיו סימפטומטיים.
ב. ישנם אנשי צוות שעבדו ביותר ממוסד אחד ויתכן שהעבירו הווירוס ממוסד אחד לשני.
ג. לא הייתה כל הקפדה על מניעת זיהומים.
ד. היה חסר ציוד מיגון לחיטוי ידיים או להתמגנות אישית.
ה. היה איחור באבחון של המקרה הראשון כמו גם של שאר התחלואה הנשימתית שהייתה במוסד.
כמובן שמאותו רגע הרשויות פעלו מהר, גם בבתי אבות אחרים באותה מדינה, והנהיגו מדיניות הכוללת הגבלת מבקרים, זיהוי מוקדם של אנשים סימפטומטיים (דיירים או אנשי צוות), הסגר ומניעת התקהלות, חידוד נהלי מניעת זיהומים ואספקת ציוד מתאים.
מאז לא נרשמו התפרצויות דומות במקומות דומים באותו אזור (כ-100 בתי אבות).
ההתפרצות הזו מדגימה מה עלול לקרות באם וירוס הקורונה החדש יכנס למוסדות דומים בהם שוהים אנשים מבוגרים שרובם בעלי מספר גורמי סיכון למחלה קשה.
ולכן המסקנות המידיות שמדינת ישראל יכולה לקחת מחקירה זו:
א. בתי אבות ומוסדות דומים עלולים לשמש ככר מאוד נוח להתפרצות של הווירוס.
ב. התפרצות של וירוס הקורונה החדש תביא לתחלואה משמעותית באותו מוסד ולהכבדה ניכרת על מערכת הבריאות.
ג. נדרשת במקומות אלה היערכות אופטימלית על מנת שמקומות אלה לא יהפכו למוקדי התפרצות ולמוקדי סיכון למתגוררים בהם.
אז אני מקוה שנלמד מההתפרצות בירושלים או מזו של וושינגטון.
תוספת – בתאריך 27/03/20 שוחררו נתונים יפים אחרים מאותה התפרצות בבית האבות.
באחד משני בתי האבות המדוברים היו 23 חיוביים, כאשר 10 מהאנשים (43%) היו סימפטומטים בעת הסקר ו-13 (57%) אסימפטומטים. אחרי שבוע ימים החיוביים האסימפטומטים נבדקו שוב ונמצא שאצל מרביתם הופיעו סימפטומים אופיינים.
נקבע לגביהם מושג חדש שלא הכרתי עד כה בספרות, פרהסימפטומטיים. דהיינו אנשים חיוביים ללא סימפטומים בשעת הבדיקה אבל שהופיעו להם סימפטומים בהמשך.
המסקנה הייתה שאם עושים חקירה אפידמילוגית אזי יש לסקור את כל האנשים ולא לסקור רק אנשים עם סימפטומים. לאותם אנשים אסימפטומטיים (או פרהסימפטומטיים) יש ככל הנראה תפקיד חשוב בהפצת הווירוס.
היה נסיון לראות אם ניתן להבדיל האנשים על פי כמות הנגיף בבדיקה אולם לא היה הבדל בין המצבים השונים.
