אזניל (אזיתרומיצין) במנה יחידה לתינוקות באפריקה – האם מונע מוות?

מזכיר לכולנו את אחת ממטרות החלק הזה באתר – פתיחת הראש של כולנו למאמרים מענינים ופורצי דרך בעולם, גם אם לעתים המסקנות אינן אופרטיביות או רלוונטיות לילדים שלנו.

וכזה הוא המאמר הזה שהתפרסם לאחרונה בעיתון הקליני הטוב בעולם, ה-NEJM, בקישור הבא (PMID 38231623).

לכן מטרת המאמר הסופר מעניין הבא היא לבדוק האם מתן מנה יחידה של אזיתרומיצין (בארץ נקראת אזניל), שניתנת במהלך ביקור שגרתי "בטיפת החלב" במדינה מסוימת באפריקה, יכולה להוריד תמותה בתינוקות.

בואו נצא לדרך.

הקדמה – המחברים מתחילים בלספר על מחקר קודם שבדק מתן אזניל חד פעמי פעמיים בשנה למשך שנתיים רצופות בילדים מתחת לגיל 5 שנים במדינות אפריקאיות בהן תמותת התינוקות והילדים גבוהה. התרופה ניתנה באותם ימים ספציפיים לכל הילדים בקהילות שלמות והמחקר ההוא מצא ירידה בתחלואה, בעיקר בתינוקות מתחת לגיל שנה.

הדבר הביא להמלצה חדשה של ארגון הבריאות העולמי על מתן משטר שכזה במדינות בסיכון גבוה לתמותת ילדים. 

עד כאן מדהים.

העבודה הנוכחית מנסה ללכת צעד נוסף קדימה ולבדוק האם מתן מנה חד פעמית, לא באותו זמן בהכרח לכל הילדים בקהילה ביחד, בתינוקות מתחת לגיל חצי שנה, תביא לתוצאה דומה.

או במילים אחרות, האם באחת הביקורות של "טיפת החלב" במקומות מסוימים בעולם צריכה להיות המלצה למתן מנה חד פעמית של אזניל.

אזניל (אזיתרומיצין) במנה יחידה לתינוקות באפריקה - האם מונע מוות?

מה זה אזניל ולמה שימנע מוות בתינוקות?

אזניל (אזיתרומיצין) הינה אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים שמשמשת אותנו כנגד זיהומים רבים, בארצות מפותחות ובארצות פחות מפותחות.

הבחירה באזניל, במחקר הקודם או הנוכחי, היא מתוך מחשבה שיש מספר מחוללי מחלה שנמצאים בשכיחות רבה במדינות לא מפותחות והרבה מהם רגישים לאנטיבניוטיקה זו.

אולי מתן מנה חד פעמית, מחסל את אותם פתוגנים, אפילו לפני שהם מייצרים מחלה בילדים ובצורה כזו תמנע תחלואה ותמותה.

בהמשך לכך, באם נוכל להוכיח שמתן מנה חד פעמית, לדוגמה לתינוקות שהגיעו להתחסן לפוליו או לטטנוס במדינות מסוימות באפריקה, מורידה תחלואה ותמותה, זה יהיה הרבה יותר קל בהשוואה לאותה המלצה קודמת של משרד הבריאות העולמי שמחייב להגיע לאוכלוסיות שלמות (כפרים, קהילות) באותו היום.

שיטות המחקר – המחקר נערך בבורקינו פאסו, מדינה במערב אפריקה. אחוזים גבוהים מהאוכלוסיה מגיעים לפחות לפגישת החיסונים הראשונה ולכן זהו set-up אידיאלי לעריכת מחקר שכזה.

הילדים קיבלו התרופה (או פלצבו כפי שנראה בהמשך) בעת פגישת חיסונים בגילאים 5-12 שבועות.

המינון היה 20 מיליגרם לקילוגרם במנה חד פעמית (גבוה יותר מהמינון המקובל המשמש אותנו ביום יום), ומחצית הילדים קיבלו פלצבו (תרופת דמה), כאשר איש (נותני התרופה, החוקרים או ההורים) לא ידע אם הילד קיבל אנטיביוטיקה או פלצבו.

התוצא העיקרי של העבודה היה תמותה של התינוקות מכל סיבה שהיא עד גיל 6 חודשים. תוצאים משניים היו אשפוזים או ביקורים במרפאה. 

תוצאות – מעל 16 אלף ילדים גויסו לכל אחת משתי הקבוצות. מספרים מרשימים. הקבוצות לא היו שונות בפרמטרים ההתחלתיים במשתנים כדוגמת גיל ומין.

מבחינת תמותת התינוקות עד גיל חצי שנה – בערך חצי אחוז מהתינוקות מתו לפני גיל חצי שנה כאשר לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות.

מבחינת התוצאים המשניים – לא היה הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות מבחינת פניה לשירותי רפואה או אשפוז.

במקביל, לא היו תופעות לוואי משמעותיות לטיפול.

דיון – טוב, מחקר לא פחות ממדהים בהיקף שלו, ולכן גם אם התוצאות לא הדגימו יעילות למנה יחידה של האנטיביוטיקה, התוצאות, מביאות אותנו להבנה טובה יותר של המנגנון שהביא לתמותה פחותה במחקר הקודם. כנראה שטיפול ביחיד אינו אסטרטגיה טובה, אלא יש להמשיך לטפל באותו זמן ממש בקהילות שלמות.

לדעתי מחקרים כאלה, שלפעמים מדגימים תוצאות חיוביות ולעתים לא, מביאים לעולם טוב יותר.

דבר אחרון שצריך לשים אליו לב, בבורקינו פאסו אחד מכל 200 ילדים שהגיעו להתחסן סביב גיל 5-12 שבועות, לא יזכו להגיע לגיל חצי שנה.

אז נשמח על שירותי הרפואה הטובים שזוכים לה התינוקות והילדים של כולנו.

ונקווה לעולם טוב יותר, עם או בלי קשר לאנטיביוטיקה.