האם חשיפת ילדים למסכים משפיעה לרעה על ההתפתחות?

מחקר יפה, מקבוצה סינית בשנחאי, שפורסם בעיתון מצוין ברפואת ילדים ביוני 2022 ומספרו PMID 35666518. התוצאות רלוונטיות לדעתי לכולנו. 

שאלת המחקר היא האם יש אסוציאציה בין זמן מסך לפגיעה בהתפתחות של ילדים קטנים? 

הקדמה – חשיפה ממושכת למסכים נקשרה להרבה תוצאים שליליים בילדים ביניהם: ירידה בפעילות הגופנית (מביא להשמנה ולהפרעות שינה), ירידה מנטלית (דכאון וביטחון עצמי ירוד) ותפקודים נמוכים יותר מבחינת הישגים אקדמיים. זה כבר הוכח.

מאידך, גיל החשיפה למסכים יורד וחוקרים רבים גורסים שלזמן מסך תהיה השפעה משמעותית אף יותר על תפקודים התפתחותיים בעיקר בתינוקות וילדים קטנים.

איך העריכו את ההשפעה של החשיפה למסכים על ההתפתחות? 

שיטות – מעקב אחרי אוכלוסיית נשים החל מהשלבים האחרונים בהריון בשנים 2012 עד 2013 ומעקב ארוך טווח ופרוספקטיבי אחרי הצאצאים שלהן בהמשך.

בוצע מעקב אחרי זמן המסך של התינוקות / הילדים החל מגיל חצי שנה.

הערכה סוציו-רגשית בוצעה בגילאים 4 ו-5 שנים.

הערכה התפתחותית (שאלון ביילי) בוצעה בגיל שנה והערכה קוגנטיבית התפתחותית בוצעה בגילאים 6 שנים באמצעות שאלון אחר מקובל ומתוקף (אם בא לכם להיזכר קצת בהתפתחות ילדים – קראו בפרק של טיפת חלב).

כמובן שנאספו אין ספור נתונים נוספים, סוציאלים, דמוגרפיים ועוד.

זמן מסך והתפתחות ילדים

אז מה מצאו שחשיפה למסכים עושה?

תוצאות – בסופו של יום הילדים חולקו לשלוש קבוצות לפי המסלול של זמן הצפייה במסכים שעברו בנקודות הזמן השונות במחקר:

מסלול נמוך המשכי – לאורך כל נקודות הזמן שנבדקו החשיפה למסך הייתה נמוכה. החשיפה למסך בקבוצה הזו החלה סביב גיל 6 חודשים בכמות נמוכה והמשיכה באופן יחסי בכמות נמוכה (בגיל 6 חודשים ממוצע חשיפה יומי של 7 דקות ובגיל 6 שנים 68 דקות).

מסלול עולה מאוחר – לאורך כל נקודות הזמן שנבדקו החשיפה עלתה בהדרגה, עם עליה חדה נוספת לקראת גיל 3 שנים. החשיפה למסך בקבוצה הזו החלה סביב גיל 6 חודשים בממוצע חשיפה יומי של 16 דקות ובגיל 6 שנים 230 דקות.

מסלול עולה מוקדם – בהתחלה עליה חדה בחשיפה למסך שבהמשך נעצרה וירדה. בגיל 6 שנים ממוצע חשיפה יומי של 124 דקות.

מה לגבי ההתפתחות בקבוצות השונות? שני דברים מענינים:

בגיל שנה, הילדים בשלוש הקבוצות היו פחות או יותר באותו מצב. דהיינו, ההתפתחות הייתה זהה בתחילת הדרך. אבל מה קרה בהמשך?

בתקנון לאין ספור משתנים נוספים שנלקחו בחשבון נמצא כי בהשוואה לקבוצת הנמוך המשכי בגיל 6 שנים, הילדים בשתי הקבוצות האחרות היו עם הישגים נמוכים יותר במבחנים השונים לרבות אינטליגנציה, קוגניציה, תפקודים אמוציונליים ועוד.

 

אז מה המשמעות של דרגות החשיפה השונות למסכים?

 

דיון ומשמעות – מחקר מרשים בהיקף המעקב שלו, גם אם קבוצת הילדים שגויסו לא הייתה עצומה. גם החלוקה למסלולים שונים של חשיפה למסכים מעניינת ומקורית כי עוזרת להכניס את הילדים של כולנו לשלושה מסלולים שונים של חשיפה למסך שניתן להשוות ביניהם. 

הממצאים מוכיחים, בהתאם למחקרים עקיפים אחרים קודמים, כי חשיפה גבוהה לזמן מסך פוגעת בהתפתחות ילדים. בהקשר הזה אני מזכיר את המלצת ה-AAP (איגוד רופאי הילדים האמריקאי) להורדת זמן חשיפה למסך בתינוקות קטנים. אני גם מזכיר עוד מאמר מעניין שמסוכם באתר על קשר בין זמן מסך בגיל שנה לאבחנת אוטיזם בגיל 3 שנים, ניתן לקרוא בקישור הזה

אני יודע, קל להגיד להמעיט במסכים וקשה לעשות. אבל בכל זאת נקודה נוספת למחשבה עבור כולנו.