מהן הכליות ומה תפקידן?

לרוב האנשים יש שתי כליות ובכל כליה יש כמיליון יחידות מתפקדות הנקראות "נפרונים". לאותם נפרונים תפקידים חשובים בגוף לרבות סינון הדם ויצירת השתן תוך בקרה הדוקה על מאזן הנוזלים, המלחים והרעלים המצטברים בגופנו. הכליות בכל שלב מגיבות למצב בו נמצא הגוף ולפי כמות הנוזלים והמלחים שנמצאים באותו רגע בכלי הדם – הכליות יווסתו את כמות והרכב השתן שיופרש.

לכליות יש גם תפקידים חשובים נוספים וביניהם:

שמירה על לחץ דם תקין על ידי הפרשת הורמונים שמווסתים את לחץ הדם בגוף.

בקרה על ייצור תאי דם אדומים ומניעת אנמיה – על ידי הורמון הנקרא אריתרופואטין שמופרש מהכליות. זו גם הסיבה שבמחלות כליה כרוניות יש נטיה לאנמיה.

שמירה על מאזן הסידן והזרחן בגוף ובכך למעשה שמירה על חוזק והרכב העצמות. 

שמירה על מאזן חומציות הדם שהינו חיוני לקיום תהליכים רבים בגוף, בין השאר גדילה והתפתחות תקינים.

כפי שניתן להבין, היות ולכליות תפקידים רבים וחשובים בגופנו, בעת הפרעה בתפקוד הכלייתי, יושפע תהליך סינון הדם עצמו אבל תתכן גם פגיעה בכל יתר התפקידים שעל הכליות למלא.

במקרים קיצוניים בהם יש הפרעה קשה בתפקוד הכליות – תהיה לכך השלכה כמעט על כל מערכת בגוף, ובילדים בפרט יתכנו הפרעה בעליה במשקל ובגדילה, אחור התפתחותי וחוסר רצון לאכול. 

כאשר הכליות כבר ממש לא מתפקדות – ניתן לעבור לטיפול כלייתי חלופי באמצעות דיאליזה או לבצע השתלת כליה.

איזה מחלות כליות יש? 

ניתן לחלק את מחלות הכליה במספר אופנים למספר קבוצות.

מחלות מולדות בהן היתה התפתחות לא תקינה של הכליות ומערכת השתן – החל מבעיות קלות כגון הרחבת אגני כליה (קיראו בקישור הבא), התפתחות של כליה בודדת, ועד הפרעות משמעותיות בהתפתות רקמת הכליות ומערכת השתן שיובילו כבר בגיל צעיר לתסמינים כגון זיהומים בדרכי השתן ואף הפרעה בתפקוד הכלייתי

מחלות נרכשות – מחלות אשר ברובן הינן אוטואימוניות ובהן מערכת החיסון תוקפת שלא לצורך את הכליות, גורמת לפעילות דלקתית ברקמת הכליות ולמגוון מחלות כליה. כתוצאה מהפעילות הדלקתית נפגעת יכולת הסינון הסלקטיבית של הכליות כך שלרוב התסמינים הראשונים האפשריים הם הופעת דם בשתן (המטוריה) וחלבון בשתן (פרוטאינוריה). דוגמאות למחלת ממשפחה זו הן לופוס (זאבת), IGA NEPHROPATHY ומחלות נדירות נוספות.

יתר לחץ דם – הכליות מעורבות בשמירה על לחץ הדם התקין דרך הפרשת הורמונים. כאשר תהיה בעיה בוויסות הפרשת הורמונים אלו תתכן עליה בלחץ הדם, לעיתים כחלק מהפרעה מולדת או נרכשת בכלי הדם המספקים דם לכליות. בילדים התסמינים יכולים להיות – עצבנות, חוסר תיאבון, כאבי ראש והקאות. לעיתים יתר לחץ דם מתגלה בבדיקה שגרתית ללא כל תסמינים.

אבני כליה – בעשורים האחרונים ישנה עליה בשכיחות אבני כליה בכלל ובילדים בפרט, כתוצאה מהרגלי תזונה ושתיה לא נכונים. בעת אבחון אבל בכליה אצל ילדים נהוג לבצע בירור מטבולי מלא, למצוא את הסיבה להיווצרות האבן ולטפל בהתאם.

זיהומים בדרכי השתן – אולי "המחלה" הנפרולוגית השכיחה ביותר. אנחנו מחלקים זיהומים בדרכי השתן לשניים: זיהום בדרכי השתן תחתונות שיסתמנו בצריבה או תכיפות במתן שתן, ולעומתם זיהומים בכליות עצמן שיסתמנו בחום גבוה, צמרמורות והרגשה כללית לא טובה.

אז איך זה קשור לרפואת ילדים?

גם תינוקות וגם ילדים ובני נוער עלולים לסבול ממחלות כליה, חלקן מולדות וחלקן נרכשות. 

בנוסף, לצערנו ישנן גם מחלות כליה ששכיחותן עלתה בעשורים האחרונים כגון יתר לחץ דם ואבני כליה – כתוצאה מהשפעות השמנה, תזונה והרגלי חיים.

מתי יש מקום לחשוד במחלה הקשורה לכליות בילדים?

מספר מצבים:

הופעת דם בשתן (נקרא המטוריה). 

ממצא של חלבון בשתן (נקרא פרוטאינוריה) – אם הפרשת החלבון בשתן גבוהה תתכן גם הופעת בצקות. לפעמים ממצאים אלו גלויים  וברורים ולפעמים מתגלים במסגרת בדיקות שגרה – למשל בדיקות שתן לקראת גיוס לצה"ל.

יש לחשוב על פגיעה בתפקוד הכלייתי גם בעת מצבי חולשה משמעותיים, הופעת בחילות קבועות, כאבי ראש, חולשה וכמובן בעת מדידה של ערכי לחץ דם גבוהים.

איזו הכשרה ומהו תחום העיסוק של נפרולוג מומחה לילדים?

נפרולוג הילדים הוא בראש ובראשונה רופא מומחה ברפואת ילדים ובעל התמחות נוספת בנפרולוגיה של ילדים שאורכת כשנתיים וחצי, מתוכן חלק משמעותי בתחום של דיאליזה והשתלות כליה בילדים.

מהם תחומי העיסוק העיקריים של נפרולוג הילדים?

1. מומים או הפרעות מולדות בכליות ומערכת השתן כגון – כליה בודדת, כלית פרסה, כליה אגנית, הרחבת אגני כליה שיכולה לנבוע מהפרעה בניקוז הכליות או מרפלוקס. במקרים בהם ממצאים אלו מתגלים בעת ההריון -  מבצע נפרולוג הילדים גם יעוצים טרום לידתיים.

2. זיהומים בדרכי השתן.

3. המטוריה – דם בשתן.

4. פרוטאינוריה – חלבון בשתן.

5. תסמונת נפרוטית ותסמונת נפריטית.

6. יתר לחץ דם.

7. מחלות סיסטמיות בעלות מעורבות כלייתית – כגון לופוס (זאבת) נוירופיברומטוזיס.

8. אבני כליה.

יש אבחנה ברורה בין תחומי העיסוק של נפרולוג ילדים לזה של מבוגרים מכיוון שההתמקצעות ומגוון המחלות בילדים שונה לחלוטין מזה שבעולם המבוגרים.

מה ההבדל בין נפרולוגיה ילדים לאורולוגיה ילדים?

לעיתים יש אי בהירות, האם צריך לפנות לנפרולוג ילדים או לאורולוג ילדים? ננסה לעשות סדר.

הנפרולוג מטפל בכל המחלות שקשורות לכליות עצמן שמנינו כאן קודם לרבות מומים מולדים של דרכי השתן. בנוסף, מניעת זיהומים בדרכי השתן ואבחון הסיבה לזיהומים אלו. 

הנפרולוג הינו יועץ ואינו מנתח.

האורולוגים הם למעשה הכירורגים של הכליות ודרכי השתן – האורולוג מטפל ומבצע פעולות ניתוחיות הקשורות לכליות ודרכי השתן לדוגמה אשך טמיר (קיראו בקישור הבא), והיצרות של קצה הפין (בקישור הבא).

ישנם מצבים בהם יש צורך במעקב הן של נפרולוג והן של אורולוג ויחד מחליטים על המשך הטיפול. 

לסיכום, נפרולוגיה הוא תחום מרתק וחשוב ברפואת ילדים שמרכז שלל מחלות היכולות להתייצג באופנים שונים.

מחלת כליה כרונית בילדים אינה דבר של מה בכך, חלק מהמצבים והמחלות הם ברי טיפול ולכן חיוני לאבחן אותם מוקדם ככל האפשר על מנת לאפשר טיפול מתאים ובכך להגביר את הסיכוי לשיפור משמעותי ואף ריפוי. 

לאור העובדה שאנחנו רוצים שהילד יהיה מבוגר בריא גם לעוד 120 שנה, נדרשת עין ויד של מומחה בעת טיפול בכל בעיה כלייתית בילדים.