04/03/2026

דלקת בגידים בשורש כף היד סביב האגודל – De Quervain’s Tenosynovitis (דה-קרווין טנוסינוביטיס או ״כאב אגודל של אמהות״)

מאת: עומר סלוין

כאבים בשורש כף היד, ובמיוחד באזור בסיס האגודל, הם תלונה שכיחה מאוד במרפאה לכירורגיה של היד.

אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכך היא דה-קרווין טנוסינוביטיס ואכן מדובר במצב שגורם לכאב עז וקושי בתפקוד היומיומי. אך החדשות הטובות הן שיש לו טיפולים יעילים מאוד.

מי שיסביר לנו הכול על התסמונת המאוד שכיחה הזו הוא ד"ר עומר סלוין שהוא מומחה בכירורגיה אורתופדית, בעל התמחות על בכירורגיה של היד.

מה זה בעצם הדלקת בגידים הנקראת דה-קרווין טנוסינוביטיס?

מדובר בדלקת בגידים, במיקום ספציפי בשורש כף היד, בצד של האגודל (הצד הרדיאלי). ראו המיקום האופייני בתמונה.
טנוסינוביטיס הינו המונח המקצועי ל״דלקת סביב הגידים״ ו״דה-קרווין״ זהו שמו של הרופא השוויצרי שתיאר את התופעה.

הגידים אשר מעורבים בתהליך הינם שני גידים המפעילים את האגודל ליישור (גיד ה-EPB) ול״הרחקת״ האגודל משאר האצבעות (גיד ה-APL). שני הגידים האלו, שנמצאים בחלל המכונה ״מדור המיישרים הראשון״, חוצים את שורש כף בצמוד לקצה עצם הרדיוס (אזור ה-Radial styloid), בתוך תעלה צרה, התורמת למיקום מדויק של הגידים במהלך כל טווח התנועה של שורש כף היד.

דלקת, המובילה לכאבים באזור זה, מתרחשת כשאר קיים עיבוי של המעטפת סביב הגידים, צמצום המרווח התקין בתעלה ובהמשך לחץ וחיכוך על הגידים בזמן התנועה.

אצל מי עלולה להופיע תופעה זו?

באוכלוסיה הכללית דה-קרווין טנוסינוביטיס מופיע יותר יותר בנשים, בגילאי 30-50. בנוסף דלקת בגידים זו קורה יותר באנשים העובדים בעבודה פיזית או פעילות גופנית הכוללת פעולות כיפוף וסיבוב חוזרות או ממושכות של שורש כף היד.
בנוסף, בשנים האחרונות ישנם דיווחים על הופעת תופעה דומה בגילאים צעירים יותר תופעה זו מקושרת לשימוש מוגבר (מעל 8 שעות ביום) במכשירים ניידים.

מה לגבי נשים אחרים לידה?

אכן, קבוצה מיוחדת הסובלת מתופעה זו הינן נשים בשלבים האחרונים של ההריון או לאחר לידה, ועל כן לעיתים המצב זה מכונה ״כאב אגודל של אימהות״ ובלועזית Mommy wrist או Mother's thumb.
התופעה שכיחה יחסית (עד 20%) במהלך ההריון, בעיקר לאחר שבוע 28, ונפוצה מאוד אצל אימהות, בעיקר לאחר לידה ראשונה, עם שכיחות של עד 50% (!) של הופעת כאב באיזור בסיס האגודל / שורש כף היד מסיבה זו לאחר הלידה.

מה הסיבות לכאב אגודל של אמהות ולמה זה קורה לקראת / אחרי לידה?

המנגנון שגורם להופעת הכאב בתקופת ההיריון ואחריו נובע ככל הנראה משילוב של שני גורמים עיקריים:
1. הסבר הורמונלי – במהלך ההיריון, רמות גבוהות של הורמונים כמו רלקסין ואסטרוגן משנות את תכונות רקמת החיבור בגוף. שינויים אלו, שנועדו לסייע בלידה, הופכים את הגידים בשורש כף היד לרגישים יותר לנפיחות ולגירוי.

2. הסבר מכאני (ארגונומי) – הפעולות היומיומיות של טיפול בתינוק לרבות הרמה מתמדת, החזקה בזמן הנקה לאחר שמשקל התינוק עולה או תמיכה בראשו. פעולות אלו מפעילות עומס מכאני ממוקד על הגידים בבסיס האגודל.
תיאוריה זו מסבירה למה לעיתים ניתן גם לאבחן דלקת זו באבות טריים או ״Daddy Wrist״, אך מדובר במקרים נדירים.

מה מרגישים בדלקת בגידים על שם דה-קרווין?

התלונה האופיינית הינה כאב ממוקם בצד של שורש כף היד, בבסיס האגודל אשר מחמיר בזמן תנועה של האגודל או סיבוב שורש כף היד. הכאב מופיע בצורה הדרגתית ואינו קשור לחבלה.

לעיתים מופיעה גם ״מלאות״ או נפיחות מעל אזור הדלקת.

איך מאבחנים De Quervain’s Tenosynovitis?

האבחנה היא בעיקרה קלינית – כלומר הממצא העיקרי בבדיקה הינו מישוש כאב באזור האופייני בשורש כף היד. בנוסף ישנן מבחנים ספציפיים בבדיקה הגופנית שיכולים להצביע על בעיה זו, לדוגמה מבחן אייכהוף (Eichhoff) – שבו מתבצע בשלב הראשון קיפול של האגודל בתוך האגרוף, ולאחר מכן הטיה של שורש כף היד לכיוון הזרת.
במידה ופעולה זו גורמת לכאב עז ניתן לקבוע כי בסבירות גבוהה קיימת דלקת בגידים במדור המיישרים הראשון כלומר בדלקת על שם דה-קרווין.

לרוב אין צורך בבדיקות נוספות, אך במקרים שהאבחנה אינה וודאית או שיש צורך בבירור נוסף, אולטרסאונד הינה בדיקה מצוינת להדגמת עיבוי של מעטפת הגידים ודלקת.

מהן אפשרויות הטיפול?

בדומה לבעיות אחרות בכירורגיה של היד, הטיפול מדורג מהקל והשמרני אל הכבד.

טיפול שמרני בתסמונת דה-קרווין

מנוחה, כלומר הימנעות מפעילות המחמירה את הכאבים, ושימוש בסד לייצוב האגודל למספר שבועות, הינם הטיפולים השמרניים העיקריים המובילים לשיפור בתסמינים בעד 50% מהמקרים, אולם במקרים רבים באופן זמני.
נזכור כי בנשים בהריון או לאחר לידה, המצב צפוי לעבור ספונטנית עם התייצבות המאזן ההורמונלי לאחר סיום ההנקה בכ-80%-90% מהמקרים.

טיפול בזריקת סטרואידים בתסמונת דה קרווין

הזרקה מקומית לתוך מעטפת הגיד נחשבת לטיפול הלא-ניתוחי היעיל והבטוח ביותר, בייחוד בשילוב עם שימוש בסד למשך מספר שבועות. טיפול משולב זה מספק הקלה מהירה ומספקת בתסמינים במעל כ-90% מהמקרים. במידה וקיימת חזרה של התסמינים לאחר מספר חודשים ניתן לשקול זריקה נוספת.
ההמלצה על זריקת סטרואידים מקומית כטיפול מהיר ויעיל נכונה ומקובלת גם בנשים בהריון או במהלך ההנקה, חשוב לציין כי אין כל עדות לנזק לעובר או לתינוק בזריקה מקומית בודדת.

טיפול ניתוחי בתסמונת דה קרווין

במקרה שאין הטבה מספקת בטיפול בסד ולאחר הזרקת סטרואידים, או במקרה של כאב ממושך המפריע לתפקוד מומלץ לבצע טיפול ניתוחי.
בניתוח, שניתן בדרך כלל לבצע בהרדמה מקומית או אזורית בלבד, מבוצע שחרור של מעטפת הגיד (פתיחת הרצועה הגורמת ללחץ וחיכוך מעל לגידים) ומוביל לשיפור משמעותית בכאבים במעל 95% מהמקרים עם אחוזים סיבוכים נמוך.

לסיכום, דלקת בגידים הנקראת דה-קרווין טנוסינוביטיס הוא מצב מכאיב ומטריד, אך שניתן לטיפול בקלות יחסית.

אם אתם חשים כאב בבסיס האגודל שמפריע לכם להרים את הילד או לבצע פעולות פשוטות בבית, מומלץ לפנות לבדיקת מומחה לכירורגיה של היד כדי להתאים את הטיפול הנכון ביותר עבורכם.