רפלוקס (פליטות) בתינוקות

יש פרק מיתולוגי באתר שמגדיר בצורה מאוד ברורה 4 סיבות שכיחות לאי שקט בתינוקות:

1. גזים – מוקדש גם פרק ספציפי באתר (קישור).

2. התינוק "הרעב".

3. התינוק הסובל מרגישות לחלבון חלב פרה – מוקדש גם פרק ספציפי באתר (קישור).

4. התינוק הסובל מצרבת (רפלוקס סמוי, ראו בקישור).

אז אני מאוד מקווה שלא הגעתם לפה בגלל שהתינוק שלכם סובל מאי שקט ואני מזכיר את הפרק ההוא דווקא על מנת לדייק כבר מההתחלה הגדרות מאוד חשובות.

רפלוקס – פליטות, תינוק חמוד וחייכן שפשוט פולט. לא טריק כזה גדול.

מחלת רפלוקס – כאשר הפליטות, או סתם עליה של חומציות הקיבה לוושט עם או בלי פליטות, מביאים לבעיה.

ולכן אתם חייבים לקרוא בעיון ולהבין את ההגדרות הבאות על מנת לא להתבלבל, לא ללכת בכיוונים לא נכונים ולא לתת לילדון שלכם טיפול שגוי.

הפרק הזה נכתב בשיתוף חברת מטרנה, ואני מודה להם מאוד על שיתוף הפעולה.

רפלוקס (פליטות) בתינוקות

מה זה רפלוקס ומדוע שכיח בתינוקות?

רפלוקס בעברית נקרא גם החזר קיבתי-וישטי, באנגלית – Gastroesophageal Reflux  (בקיצור GER). 

למעשה, בצורה מדויקת המצב הזה נקרא רגורגיטציה. עליה של תוכן קיבה, ללא מאמץ, מהקיבה לוושט ולפה.

זה בסך הכול עליה/מעבר/חזרה של תוכן מהקיבה לוושט, לרוב בשל חוסר בשלות של השריר בין הוושט לקיבה (ראו בתמונה כיצד שריר פתוח יותר מביא לעליה של תוכן קיבה לוושט). 

רפלוקס קורה בצורה פיזיולוגית תקינה בכל יום ובכל הילודים. 

לעתים עם פליטה ולעתים לא. 

שוב. זהו מצב תקין שקורה בכל התינוקות. תינוק עם רפלוקס פשוט אינו סובל ואינו באי שקט, ולכן נקרא לעתים התינוק הפלטן השמח.

כמה שכיח רפלוקס בתינוקות ומתי יעבור?

רפלוקס תת קליני, ללא פליטה, קורה בכל התינוקות.

רפלוקס עם פליטה קורה בהרבה מהתינוקות.

על פי ספרי הלימוד, רפלוקס שכיח בחודשים הראשונים לחיים, מגיע לשיאו סביב גיל 4 חודשים ומסתדר עד גיל שנה. 

בחיים האמיתיים רפלוקס שכיח יותר עד גיל 4 חודשים, ואחרי גיל זה יש ירידה בשכיחות. 

רוב הילדים שסובלים מרפלוקס (עם או בלי פליטות) הם חמודים, בריאים וללא כל פתולוגיה ועל כן נקראים "הפלטנים השמחים". 

מה זה מחלת רפלוקס?

מחלת רפלוקס או מחלת ההחזר הקיבתי-וישטי, ובאנגלית  -Gastroesophageal Reflux Disease (או בקיצור GERD) מוגדרת כאשר הרפלוקס (עליה של האוכל לוושט פלוס מינוס פליטות), מביאים לבעיה רפואית כדוגמת:

1. אי עליה מספקת במשקל – לא שכיח אבל לעתים רואים תינוקות שפולטים כמויות גדולות באמת של האוכל ולא משגשגים ועולים כמו שצריך במשקל.  

2. צרבת (רפלוקס סמוי) – עם או בלי פליטות, חומציות הקיבה עולה לוושט והתינוק כאוב וסובל בעיקר בזמני הארוחה. על התינוקות האלו הנתונים באי שקט אני מדבר בפרק אחר (קישור).

3. סימפטומים נשימתיים בשל עקב זליגה של תוכן קיבה לריאות. מצב לא שכיח.

איך מאבחנים רפלוקס בתינוקות?

התינוק שלכם פולט? יש לו רפלוקס.

הוא בריא? ללא אירועי אי שקט משמעותיים? משגשג ועולה במשקל? הוא "הפלטן השמח".

בדיקות אבחנתיות נוספות לרבות צילומים עם או בלי בליעת חומר ניגוד, בדיקת ניטור חומציות הוושט, בדיקת impedance או אנדוסקופיה אינן נחוצות ברוב רובם המוחלט של המקרים.

 

מהו הטיפול במקרים של תינוקות פלטנים (תינוקות עם רפלוקס)?

קודם כל עליכם ההורים להבין שמדובר במצב פיזיולוגי שכיח מאוד, לא מזיק ולא מסוכן.

דבר שני, יש מקום לכמה שינויים התנהגותיים, בעיקר הקשורים באכילה, וביניהם:

1. אין צורך בהאכלות תכופות מדי של התינוק. דיברתי באזור אחר באתר על מה שנקרא "האכלה ביתר". אני רואה חמישים תינוקות שאוכלים בחסר לפני שאני רואה תינוק אחד שאוכל ביתר. האכלה ביתר היא מצב מאוד פתולוגי ולדעתי לא שכיח. מצד שני, אין צורך לדחוף בקבוק עם 180 סיסי פורמולה כל שעה וחצי בגלל שהתינוק צקצק בלשון.

2. אין להאכיל בסל קל או בישיבה. אלו תנוחות המחמירות רפלוקס.

3. אחרי ארוחה, אצל תינוקות עם רפלוקס מומלץ להקפיד על מנח זקוף, בלי לשים את הכתף שלכם בדיוק מול הקיבה של התינוק. 

אין חובה להוציא גרעפס קדוש אצל התינוק שלכם.

התינוק עשה גרעפס – נהדר, לא עשה גרעפס אחרי 15 דקות – ממשיכים הלאה.

4. אם התינוק ער ובהשגחה ניתן לשים אותו על הבטן במיטה כאשר ראש המיטה מוגבה בזווית של 30 מעלות. זיכרו שאת המיטה יש להגביה המיטה באמצעות שני ספרים עבים מתחת לרגלי המיטה בזווית של 30 מעלות ולא עם חפצים בתוכה. גם בשינה ניתן להגביה את ראש המיטה אבל זיכרו שתינוקות חייבים לישון על הגב, על מנת להוריד שכיחות מוות בעריסה (קישור).

5. מניעת חשיפה לעישון – תתפלאו, אבל חשיפה לעישון מעלה שכיחות רפלוקס בתינוקות.

אם עשיתם את אותם שינויים התנהגותיים והתינוק ממשיך לפלוט, ניתן לשקול הסמכה או שינוי הפורמולה.

מתי ואיך להחליף פורמולה לתינוק הסובל מרפלוקס?

תשובה קצת מורכבת.

קודם כל אם התינוק יונק אז ההמלצה הינה חד משמעית להמשיך להניק. יש לזכור שהסמכה של האוכל (דהיינו שאיבה ותוספת עמילן מסמיך לדוגמה, ראו בהמשך) היא מסורבלת מאוד ולרוב לא מומלצת. ניתן להניק במנח אנכי של התינוק תוך הישענות האם לאחור.  

אם התינוק מקבל תמ"ל , אזי יש שתי אפשרויות:

1. מעבר לתמ"ל  AR (אנטי רפלוקס/רגורגיטציה). פורמולות AR הן פורמולות על בסיס חלבון חלב פרה המשתמשות בגורם מסמיך כגון עמילן על בסיס תפוח אדמה/אורז/ אבקת חרובים. זה מביא לכך שבסביבה החומצית של הקיבה העמילן הופך לסוג של עיסה סמיכה והעליה של האוכל בחזרה במעלה הושט פוחתת. 

דוגמה לתמ"ל AR ניתן למצוא בקישור הבא.

2. הסמכה של הפורמולה הקיימת. יש לזכור שהסמכה בהכרח מעלה קלוריות בכמות שהתינוק אוכל ותעלה את התינוק יותר מהר במשקל. לרוב זה פשוט מיותר.

יש לזכור שלעיתים, עם המעבר להסמכת האוכל או לפורמולה אנטי רפלוקס, ייתכנו שינויים ביציאות דוגמת עצירות או אי נוחות במערכת העיכול, כמו במקרים רבים אחרים של החלפת תמ"ל. ברוב המקרים רבים הזמן עושה את שלו והעניין מסתדר.

כדי למנוע מראש מצבים אלו ניתן לעשות השינוי בהדרגה במשך מספר ימים. 

האם יש תרופות שיכולות להקל על רפלוקס בתינוקות?

התשובה היא לא.

אם מישהו ממכם אמר עכשיו לוסק, הוא חייב לקרוא את הפרק מחדש. לוסק עוזר בצרבת (רפלוקס סמוי) ולא ברפלוקס "פשוט". 

תרופות אחרות, שהיו פעם בשימוש נרחב יותר כדוגמת גביסקון או מוצרים דומים – פשוט לא בא בחשבון.

המלצה נוספת לתינוקות הסובלים מרפלוקס?

כפי שכתבתי בפרק אחר באתר, אני חושב שכל תינוק וכל משפחה שחווים קשיים הקשורים לאוכל, צריכים לשקול, יחד עם רופא הילדים וטיפת חלב, התחלת מוצקים בגיל מוקדם. ניתן לקרוא עוד על היתרונות בקישור הבא (קישור).

לסיכום, אז מה למדנו?

למדנו המון.

על מה זה רפלוקס.

מה ההבדלים בין רפלוקס למחלת רפלוקס.

על אפשרויות הטיפול ברפלוקס.

ועל הסמכה של המזון לרבות פורמולות AR.

בהצלחה!