מה גורם לתסמונת ההזנה מחדש?

תסמונת ההזנה מחדש נגרמת ממתן פתאומי של גלוקוז לאחר מצב ממושך של רעב. מצב זה עשוי להתרחש כאשר מישהו סובל מתת תזונה חמור, עקב מחלה למשל או כאשר מישהו מונע מעצמו מזון באופן פעיל כדוגמת אנשים שעוברים שביתות רעב או באמצעות דיאטה קיצונית (אנורקסיה נרבוזה). 

ננסה להסביר בפשטות. במצבים אלו, רמות הגלוקוז בדם יורדות וכתוצאה מכך, חילוף החומרים התאי מואט במידה ניכרת. כאשר אדם במצב זה מתחיל לאכול שוב, או מקבל טיפול תזונתי בבית חולים, רמות הגלוקוז עולות במהירות וכמות גדולה של אינסולין (שתפקידו לאזן את הסוכר בדם) משתחררת כדי להכניס את הגלוקוז לתוך התאים. דבר זה מביא לביקוש לזרחן ולאלקטרוליטים אחרים בתאים וגורם לתזוזת אלקטרוליטים פתאומיות, המובילות להפרעות שהזכרנו כמו היפופוספטמיה, היפוקלמיה והיפומגנזמיה. בנוסף, ישנה תנועה של נתרן אל מחוץ לתא, כתוצאה מכך ריכוזי הנתרן עולים, מה שמוביל לאגירת נוזלים.

גורמי סיכון לתסמונת הזנה חוזרת כוללים משקל גוף נמוך (כלומר, BMI < 18.5), ירידה לא מכוונת במשקל של יותר מ-10-15% ב-3 עד 6 החודשים האחרונים, צריכה מועטה או צום למשך 5 או 10 ימים רצופים ורמות אלקטרוליטים נמוכות לפני תחילת תהליך ההזנה מחדש. 

מהם הסימנים והתסמינים של תסמונת הזנה חוזרת?

סימנים ותסמינים של תסמונת הזנה חוזרת תלויים בחומרת חוסר האיזון של האלקטרוליטים. מכיוון שזרחן, אשלגן ומגנזיום הם כולם יונים תוך תאיים חשובים, המחסור בהם עלול להוביל לחולשת שרירים, פרכוסים, רבדומיוליזיס (כלומר, פירוק של רקמת השריר), פגיעה בתפקוד הנשימה, הפרעות בקצב לב, בצקות, אי ספיקת לב ועד למוות.

כיצד מאבחנים תסמונת הזנה חוזרת?

תסמונת האכלה חוזרת מאובחנת בדרך כלל כאשר קיים חשד קליני גבוה (כלומר שעלתה סיבה לחשוד שאדם לא קיבל לאורך זמן הזנה נאותה) ובדיקות מעבדה מראות את השינויים האופייניים באלקטרוליטים. ברוב המקרים, אין צורך בבדיקות אחרות כדי לאשר את האבחנה.

מי הם האנשים הנמצאים בסיכון לפתח את תסמונת ההזנה החוזרת?

אנשים בסיכון לפתח תסמונת הזנה חוזרת כוללים אנשים קשישים או תשושים, הלוקים בהפרעות אכילה או בעלי שימוש כרוני באלכוהול, אנשים עם תת תזונה כרונית (למשל, מחלות מעי דלקתיות, דלקת לבלב כרונית, סיסטיק פיברוזיס, תסמונת המעי הקצר, ניתוח בריאטרי) ומשתמשים ארוכי טווח בנוגדי חומצה או בתרופות משתנות.

כמובן שכרגע המחשבה היא שבשבי ההזנה איננה מיטבית, עם חוסר מידע לגבי האינטייק הקלורי של הילדים והמבוגרים שם לעומת האינטייק לפני, ולכן אוכלוסייה זו נחשבת בסיכון.

מומלץ שאנשים בסיכון לתסמונת ההזנה מחדש יעברו הערכה תזונתית לפני התחלת טיפול וחזרה לאכילה. בנוסף, מומלץ ניטור רמות אלקטרוליטים ותסמינים קליניים באנשים בסיכון.

האם יש הבדל בין הופעת תסמונת ההזנה החוזרת בילדים מול מבוגרים?

כאמור תופעה זו עלולה להופיע בכל הגילאים. מעריכים כי למבוגרים יש סבילות גבוהה יותר לתקופת ההרעבה, כלומר בילדים התסמונת תתפתח לאחר תקופה קצרה יותר ממבוגרים.

בילדים כמובן הטיפול גם יהיה תלוי בגיל ובנתוני הגדילה הבסיסיים, כולל BMI.

כיצד מטפלים בתסמונת הזנה חוזרת?

הטיפול בתסמונת הזנה חוזרת מתמקד בתוספי אלקטרוליטים וויטמינים, כמו גם צריכת אנרגיה מופחתת ומתן נוזלים.

כדי למנוע תסמונת הזנה חוזרת, יש להתחיל את ההזנה מכמויות קטנות וכמובן מדודות על-ידי הצוות המטפל ולהגדיל את צריכת הקלוריות בהדרגה בכ-200 עד 300 קלוריות ליום בלבד כל 3 עד 5 ימים עד להשגת עלייה במשקל לרמות יעד שנקבעו. 

חשוב לדעת שמתן עירוי תוך ורידי של גלוקוז לפני האכלה הינו גורם פוטנציאלי לתסמונת הזנה לכן יש להיזהר מכך.

הטיפול יכלול מתן נוזלים, אספקת גלוקוז מבוקר, עליה קלורית הדרגתית, מתן אלקטרוליטים וויטמינים לפי צורך. כל זאת תוך ניטור בדיקות דם צמוד עד לאיזון.

לסיכום, תסמונת ההזנה מחדש היא סיבוך מטבולי המתרחש כאשר תזונה חוזרת לאחר תקופה של תת תזונה חמורה. בעקבות השיח על שחרור החטופים מהשבי והשאלה לגבי האינטייק הקלורי שלהם במהלך הזמן הממושך שעבר, עלה הנושא לכותרות והרגשנו צורך להנגיש את הנושא. לרוב זהו לא נושא שמדובר ביום יום למעט במחלקות אשפוז רלוונטיות.

הכי חשוב, גם במקרים של הרעבה ממושכת, ניהול נכון, כפי שהגדיר משרד הבריאות בנהלים למטפלים שיקבלו את האנשים שחזרו, אמור למנוע את התופעה.

בהצלחה!