למעשה בשני חיסונים.

א. החיסון המרובע הכולל דיפתריה, טטנוס, שעלת ופוליו מומת. החיסון ניתן כזריקה לשריר.

ב. חיסון שפעת – לרוב בתרסיס לאף.

מה זה החיסון המרובע הזה? הילד לא קיבל אותו כבר בעבר?

ריכוז.

כפי שכתוב בפרוטרוט בפרק המוקדש לטיפת חלב באתר, בקישור הבא, כל הילדים במדינת ישראל מתחסנים בחיסון המחומש בזריקה בגילאים חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה.

החיסון המחומש כולל דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו מומת והמופילוס אינפלואזנה. לכן הזריקה נקראת המחומשת.

בכיתה ב' בעצם מורידים את ההמופילוס מהחיסון ולכן ניתן לקרוא לזריקה – המרובעת.

אבל אל תתבלבלו עם החיסון המרובע השני שניתן בגיל שנה ובכיתה א' וכולל חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. אלו שני חיסונים שונים לגמרי.

החיסון של כיתה ב' ניתן בזריקה לשריר הזרוע האחורי.

מה לגבי שפעת? החיסון מומלץ בכל שנה לכל הילדים במדינת ישראל, ולכן ניתן בתרסיס לאף (חיסון חי מוחלש) באותו מעמד בכיתה ב'.

אבל האם הילד לא קיבל או הקדים את החיסון הזה בעבר?

שוב, הורים רבים מתבלבלים בין החיסון של כיתה א' אותו הרבה מההורים מקדימים, כפי שהמלצתי בפרק אחר באתר, לבין החיסון של כיתה ב' אותו לא מקדימים.

בכל מקרה אתם תמיד יכולים לגשת לפנקס החיסונים של הילד שלכם ולבדוק. איך קוראים פנקס חיסונים? בקישור הבא.

האם החיסונים בטוחים ומהן תופעות הלוואי שלהם?

שני החיסונים בטוחים ביותר. מבחינת תופעות לוואי:

החיסון המרובע – בעיקר רגישות וכאב מקומי ביד המתחסנת. זה מאוד נכון בעיקר בחיסוני טטנוס, והיות והילד שלכם כבר קיבל, כפי שכתבתי בהתחלה ארבעה חיסונים הכוללים טטנוס בשנת החיים הראשונה, היד הולכת קצת לכאוב לו למחרת. לא נעים, לא נורא. לכן עדיף שאת החיסון הזה הילד יקבל ביד הלא דומיננטית.

חיסון לשפעת – תופעות הלוואי השכיחות ביותר כוללות נזלת, דימום מהאף וכאב גרון ולרוב זה נמשך 1-3 ימים אחרי מתן החיסון החי מוחלש. תופעות לוואי סיסטמיות כגון חום, כאב ראש, כאבי שרירים ובטן ועוד – פחות שכיחות אבל עלולות גם הן להימשך 1-3 ימים אחרי החיסון. שימו לב וזכרו שהחיסון החי מוחלש לשפעת חייב להינתן לילדים בריאים ברקע ושמומלץ לילד שהתחסן בשבוע האחרון לא יבוא במגע עם אנשים יש שלהם דיכוי חמור במערכת החיסון. קראו עוד על החיסון החי מוחלש בקישור הבא.

אם אני לא רוצה לחסן את הילד שלי בחיסון החי מוחלש לשפעת, מה עושים?

אומרים למורה/לאחות.

תמיד ניתן לחסן את הילד במסגרת אחרת, גם בחיסון המומת (בזריקה) הניתן כל שנה בקופות החולים.

איך ניתן להקל על הילדים בבית הספר?

תקשיבו, יש טריק. והוא נקרא שיטת השיעולים המצחיקים.

אני יודע שלרוב אתם לא איתם בבית הספר, למרות שבשנה האחרונה שמעתי על יותר ויותר הורים שמגיעים לבית הספר, אבל אם יש לכם ילד קשוב ותצליחו ללמד אותו את הטריק הזה, הוא ירוויח וילמד את כל החברים בכיתה.

מדובר על טריק, מוכח מדעית, של הסחת דעת הילד המתחסן. 

הגיל שממנו הטריק הזה עובד, תלוי באופי של הילד ובסבלנות של המחסן, אבל ילדים בכיתה ב' לחלוטין יכולים לעשות בו שימוש.

אבל אנחנו צריכים לגייס אליו גם את האחות המחסנת.

איש הצוות הרפואי שמחסן, מבקש מהילד להסתכל לכיוון השני ולהשתעל 7 פעמים (או 10 או 13, מה שבא). מתי שהוא באמצע אחד השיעולים, דוקרים עם המחט ומנסיון רב, הרבה פעמים הילד לא ירגיש שחוסן.

אז תספרו לילדים ולאחות בית הספר על הטריק הזה ונסו לעשות בו שימוש.

לגבי התרסיס של השפעת לאף, לא כואב ופחות מלחיץ.

מה הבעיה שאני רואה בחיסוני כיתה ב'?

הבעיה מבחינתי היא שלעתים הם נעשים עמוק מדי לתוך עונת השפעת, דהיינו בדצמבר ולעתים בינואר.

לחיסון בזריקה, המרובעת, זה לא משנה, אבל לשפעת ראוי להתחסן לרוב באוקטובר עוד לפני שהשפעת הגיעה ולא בינואר… סתם בזבוז לדעתי.

לסיכום, כשמדברים על החיסון של כיתה ב' רוב ההורים מתכוונים לחיסון המרובע הכולל דיפתריה, טטנוס, שעלת ופוליו הניתן בזריקה לשריר. החיסון מהווה המשך של חיסוני השגרה הניתנים עד גיל שנה (המחומשת) ויש לו גם המשך… מתי? בכיתה ח'.

בהצלחה.