11/05/2026

הכול על וירוס ההאנטה (Hantavirus) – האם כולנו צריכים להתחיל לדאוג?

מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם (נקראות מחלות זואנטויות) תמיד היו מקור לדאגה במערכת הבריאות, אך הווירוס החשוב הזה צץ בחיינו לאחרונה בגלל שני סיפורים שהתפרסמו ברחבי העולם.

הראשון המוות של ג'ין הקמן בפברואר 2026 והשני ההתפרצות שמתרחשת בספינת קרוז במאי 2026. במקביל דיווחו מבית חולים בישראל על מקרה מיובא של ההאנטה בישראלי ששב ממזרח אירופה.

הסערה המושלמת והנה הווירוס בכותרות. 

בקצרה, מדובר במחלה וירלית שעלול להוביל למחלה נשימתית קשה, מהירה ובעלת אחוזי תמותה גבוהים, המועברת לרוב על ידי מכרסמים. 

אז איך נדבקו שלושה אנשים (לפחות) בקרוז? והאם יש סיבה לדאגה אצלנו?

בפרק זו נסקור את הדרכים שבהן הנגיף עובר, מהם התסמינים שיש לשים אליהם לב, כיצד נוכל להגן על עצמנו והכי חשוב האם יש סיבה לדאגה פה בחלקת אלוהים שלנו.

מהו וירוס ההאנטה?

וירוס (נגיף) ההאנטה הוא שם כולל למשפחה של נגיפי RNA השייכים למשפחת ה-Hantaviridae. הנגיף חי באופן טבעי בגופם של מכרסמים המשמשים לו כמאכסנים, והם נושאים אותו באופן כרוני ולאורך כל חייהם מבלי לפתח תסמינים של מחלה.

העולם הרפואי מבחין בשתי תסמונות קליניות עיקריות הנגרמות על ידי נגיפי האנטה:

תסמונת האנטה-וירוס ריאתית (HPS)

ידועה גם בשם תסמונת לבבית-ריאתית (HCPS), מאופיינת בבצקת ריאות שאינה נובעת מכשל לבבי ראשוני ומופיעה בעיקר ביבשת אמריקה.

קדחת דימומית עם תסמונת כליתית (HFRS)

מחלה המתרחשת ברחבי העולם.

הפרק הזה מתמקד בתסמונת הריאתית (HPS), אשר נחשבת לאגרסיבית ומסוכנת.

הכול על וירוס ההאנטה (Hantavirus) - האם כולנו צריכים להתחיל לדאוג?

כיצד נדבקים בווירוס ההאנטה? מסלול ההדבקה מהעכבר לאדם

הדבקה בווירוס ההאנטה אינה מתרחשת בדרך כלל דרך מגע בין בני אדם. בני אדם נדבקים במחלה דרך מגע ישיר עם מכרסמים נגועים, עם הגללים שלהם או עם הקנים שלהם.

הדרכים הנפוצות ביותר להדבקה הן:

  • שאיפת חלקיקי נגיף הנישאים באוויר מתוך שתן, גללים או רוק של מכרסמים (אירוסולים).
  • במקרים נדירים, זיהום יכול להתרחש בעקבות נשיכות מכרסמים.
  • חדירת הפרשות מזוהמות של מכרסמים דרך עור פצוע.

זן אחד ויחיד של הנגיף הוא יוצא דופן. בניגוד לכל שאר נגיפי ההאנטה, "וירוס האנדים" (Andes virus) אשר נפוץ בארגנטינה ובצ'ילה, מסוגל לעבור מאדם לאדם.

אז איך יתכן שהייתה העברה באותו קרוז מאדם לאדם?

כי הזן המדובר הוא זן אנדס שמדבק מאדם לאדם.

מי נמצא בסיכון להידבק בווירוס ההאנטה?

הסיכון להדבקה קשור באופן ישיר לפעילויות החושפות את האדם לסביבת המחיה של המכרסמים. הפעילויות המסוכנות כוללות:

  • טיפול במכרסמים או לכידתם.
  • ניקוי או כניסה למבנים סגורים הנגועים במכרסמים.
  • ניקוי אזורי אחסון מזון או מחסות לבעלי חיים.
  • חריש ידני או מגורים בבית עם צפיפות גבוהה של עכברים.
  • עבור תרמילאים או קמפרים, שינה בתוך מבנה המאוכלס על ידי מכרסמים נמצאה קשורה להדבקה במחלה.

רוב המקרים מתרחשים במהלך עונות האביב והקיץ. אירועי גשם כבדים במיוחד מגדילים את אספקת המזון של המכרסמים, דבר שגורם לעלייה באוכלוסייתם ומגביר את הסיכון למגע עם בני אדם.

מהו זמן הדגירה של מחלה ההאנטה?

זמן הדגירה (האינקובציה) הוא הזמן שבין הדבקה לסימני מחלה. לאחר החשיפה לנגיף ההאנטה ישנה תקופת דגירה שנמשכת בין שבוע ל-8 שבועות. המחלה עצמה מתפתחת לרוב בשני שלבים ברורים:

התסמינים – ממחלה דמוית שפעת ועד קריסה נשימתית

השלב המוקדם (השלב הפרודרומלי):

שלב זה נמשך בין 3 ל-7 ימים וכולל תסמינים המזכירים מחלות נגיפיות נפוצות:

  • חום וצמרמורות.
  • כאב ראש, סחרחורות וכאבי שרירים.
  • בחילות, הקאות ושלשולים.
  • לעיתים עשוי להופיע גם שיעול.

השלב הריאתי הקריטי:

תסמינים משמעותיים במערכת הנשימה בדרך כלל אינם מופיעים ב-3 עד 7 הימים הראשונים, אך לאחר מכן מופיעה בפתאומיות בצקת ריאות יחד עם חוסר חמצן חמור בדם, המתבטאים בקוצר נשימה ושיעול.

  • משלב זה המחלה מתקדמת במהירות תוך מספר שעות.
  • במקרים חמורים, פגיעה בתפקוד שריר הלב מובילה לירידה מסכנת חיים בלחץ הדם.
  • שיעור התמותה בקרב החולים בתסמונת עומד על 30% עד 40%.
  • מקרי המוות מתרחשים בדרך כלל ביום או ביומיים הראשונים לאשפוז בבית החולים.

כיצד מאבחנים זיהום בההאנטה וירוס?

בשלושת הימים הראשונים האבחנה יכולה להיות על ידי בדיקת PCR מהפרשות ונוזלי גוף. אחרי שלושה ימי מחלה האבחנה נעשית על ידי בדיקת נוגדנים (סרולוגיה), לרבות IgG ו-IgM.

מהו הטיפול בנדבקים בההאנטה?

נכון להיום, אין טיפול אנטי-וירלי ספציפי לווירוס ההאנטה. למרות שתרופות שונות נבדקו, מחקרים קליניים הראו שהן אינן מספקות תועלת משמעותית בשלב הלבבי-ריאתי של המחלה. 
בלי קשר הטיפול התומך במחלה מחייב מעורבות רפואית דחופה ומקצועית לרבות:
# מטופלים עם חשד ל-HPS צריכים להיות מועברים באופן מיידי לבית חולים המספק טיפול שלישוני.
# יש להעניק למטופל טיפול תומך להתמודדות עם בצקת ריאות וחוסר חמצן במהלך 24 עד 48 השעות הקריטיות הראשונות.
# במקרים חמורים נדרשת הנשמה מלאכותית ותמיכה תרופתית לייצוב לחץ הדם.
# במצבי הידרדרות קשים, יש לשקול חיבור למכשיר אקמו (ECMO – חמצון חוץ גופי).
# הרבה מהמטופלים יקבלו גם טיפול אנטיביוטי רחב טווח עוד טרם האבחנה, ולעתים גם לאחריה.

מה המצב בינתיים בישראל?

נכון לשנת 2026, וירוס האנטה נחשב לנדיר ביותר בישראל, ומערכת הבריאות המקומית אינה מגדירה אותו כאיום שכיח על הציבור הרחב. עם זאת, כידוע לנו לאחרונה עלה הנושא לכותרות בעקבות אותה התפרצות עולמית בספינת התענוגות שהפליגה בארגנטינה. משרד הבריאות הבהיר במאי 2026 כי אין חולים בישראל שנדבקו בזן ה"אנדים" המדבק.

כאמור, מקרה בודד ויוצא דופן דווח בדצמבר 2025, כאשר אזרח ישראלי חזר משהות במזרח אירופה כשהוא נושא זן אירופי של הנגיף (העובר ממכרסמים בלבד). מצבו הוגדר יציב והוא לא נזקק לטיפול אינטנסיבי.

האם יש מחלות אחרות בישראל שמועברות על ידי עכברים?

לגמרי. בישראל קיימת מחלה אחרת המועברת על ידי מכרסמים ונפוצה הרבה יותר, הנקראת עכברת או לפטוספירוזיס. למרות שתסמיניה הראשוניים עשויים להזכיר את אלו של וירוס האנטה, מדובר במחלה חיידקית המגיעה לרוב ממקורות מים מזוהמים (כמו נחלים בצפון הארץ).

איך למנוע? המדריך לניקוי בטוח

מכיוון שלא ניתן להכחיד את כל מאגרי המכרסמים בטבע, המטרה היא להפחית סיכונים ולמנוע את מגעם עם בני אדם.

הנה כמה כללי ברזל לשמירה על בטיחותכם:

  • איטום ומניעה: חסמו חורים במבנה, חסלו מקורות מזון זמינים למכרסמים והשתמשו במלכודות.
  • אוורור חללים: לפני כניסה לאזורים שעלולים להיות נגועים, חובה לפתוח חלונות ודלתות למשך 30 דקות לפחות.
  • איסור טאטוא ושאיבה: אין להשתמש במטאטאים או בשואבי אבק באזורים הנגועים במכרסמים, שכן פעולה זו מעיפה את הנגיף לאוויר.
  • חיטוי רטוב: יש להרטיב היטב אזורים מאובקים בתמיסת אקונומיקה של 10% לפני הניקוי.
  • מיגון אישי: חובה לעטות כפפות גומי לפני טיפול במלכודות או סילוק מכרסמים, ולחטא את הפגרים והכפפות בתמיסת אקונומיקה לאחר השימוש.

מה לגבי ילדים?

הדבקה של וירוס האנטה בילדים אינה שכיחה, בטח לא מתחת לגיל 10 שנים.

האם יש סיבה לדאגה מיוחדת בישראל?

לדעתי יש לנו במדינת ישראל בערך 2500 סיבות טובות לדאוג, לפני שנתחיל לדאוג מווירוס ההאנטה.

לסיכום, וירוס ההאנטה מהווה דוגמה למחלה מסוכנת המסתתרת לעיתים בסביבתנו הקרובה. למרות נדירותה, חומרת הפגיעה המהירה שלה מחייבת מודעות גבוהה. איתור תסמינים דמויי-שפעת בשילוב עם היסטוריה של חשיפה למכרסמים מחייב פנייה דחופה לטיפול רפואי.

השמירה הטובה ביותר היא המניעה לרבות הקפדה על הרחקת מכרסמים וחיטוי נכון.

שניפגש בשמחות.