מאמר מדעי – קשר בין קוליק (כאבי בטן של תינוקות) לאלרגיה למזון

אני מרגיש קצת חוזרני, אבל אני תמיד אומר למי שמוכן לשמוע שהמחלה שרופאי ילדים מפספסים הכי הרבה היא רגישות לחלבון חלב פרה. טוב, זו לא בדיוק מחלה אבל יש שם תחלואה משמעותית.

בכל מקרה נתקלתי במאמר המדעי הזה, שפורסם באחד מעיתוני הליבה ברפואת ילדים, ואני חושב שהמאמר הזה יכול להסביר לנו נקודה חשובה בנוגע לאיך הורים (ומטפלים) מפספסים את האבחנה החשובה הזו.

מזכיר שיש לנו באתר פרק על רגישות תינוקות לחלבון חלב פרה ובנפרד פרק על כאבי בטן (קוליק) בתינוקות.

המאמר שאני מסכם בעצם מנסה לקשור כאבי בטן בתינוקות לרגישות למזונות בגיל המאוחר יותר.

רקע מדעי למאמר – על קוליק ורגישות

המחברים מתחילים בהצגת הנושא ובעובדה שאין באמת הסבר מדעי למה זה אותם כאבי בטן בתינוקות ושבמחקרים קודמים נמצא שזה מרקר להמון מצבים. אחת התאוריות היא שיש איזו שהיא דלקת במעיים ומשם הקשר למערכת החיסון קצרה ומשם לאלרגיות.

בעבר נמצא כבר קשר בין אותם כאבי בטן עלומים בתינוקות לבין מחלות אלרגיות אחרות (עור אטופי ועוד), אבל הקשר לרגישות למזונות עוד לא נבדק כראוי.

מאמר מדעי - קשר בין קוליק (כאבי בטן של תינוקות) לאלרגיה למזון

שיטות המחקר 

מחקר פרוספקטיבי מארצות הברית בו גויסו אמהות בתחילת הריון (בשנים 1999-2002) ובהמשך נערך מעקב אחרי הילדים עד לבגרות. 

נאספו לא מעט נתונים בפרויקט זה, ובמחקר הנוכחי הנתונים שנאספו היו על קוליק ועל רגישות למזון בהמשך החיים, כולל חלק מהילדים שהיה עליהם מידע לגבי מבחני רגישות למזון או בדיקות אלרגיה בדם.

תוצאות – האם נמצא קשר בין קוליק בתינוקות לרגישות למזונות בהמשך החיים?

כן. לכאורה נמצא קשר.

קודם כל ל-320 (25%) מהתינוקות היה קוליק ולקבוצה הזו היה סיכוי של 70% יותר להיות לרגישות למזונות בהמשך החיים. הרגישות למזונות בהמשך החיים הייתה לא רק לחלבון חלב פרה אלא גם למזונות אחרים כמובן כמו בוטנים ואגוזים.

למרות שנמסרו נתונים מעורפלים לגבי הנקה בלעדית והתחלת טעימות בגילאים 4 או 6 חודשים, לא ניתן להסיק מהמאמר הכתוב קשר לתוצאים.

דיון – אז האם הוכח קשר בין קוליק לרגישות למזון בהמשך?

לכאורה כן.

פרקטית, אני מבקש שתתרכזו.

מה שאני הייתי רוצה להגיד למחברים של העבודה הזו, ולכל מי שקורא אותה ומבין אותה בצורה מסויימת היא שיש פה פספוס.

הילדים במחקר שהיה להם קוליק, על פי הדיווחים של האם, לפחות בחלקם סבלו לא מקוליק פשוט אלא מרגישות לחלבון חלב פרה.

אם אתם מבינים את המשפט האחרון, לא תפספסו רגישות לחלבון, אצל הילדים שלכם או אצל המטופלים שלכם.

מה שאני אומר – אותם ילדים שלכאורה בכו ביתר וסבלו מקוליק במחקר הזה, הם ילדים שהייתה להם רגישות לחלבון חלב פרה בגיל הצעיר. הרגישות לא טופלה כראוי (לדוגמה, התחלת טעימות מוקדמת) ולכן בהמשך הייתה להם רגישות ביתר למזונות.

הרי הנחיית משרד הבריאות הנוכחית בישראל היא להתחלת טעימות בגיל 6 חודשים, אלא אם יש אטופיה / רגישות כלשהי (כמו לדוגמה רגישות לחלבון חלב פרה) ואז צריך לשקול התחלת טעימות בגיל 4 חודשים.

עכשיו, הדבר הנכון הוא שאכתוב מכתב מנומס לעיתון, מה שנקרא "מכתב לעורך" ואגיד מה שאני חושב ואז אם העורך יחשוב שכתבתי דברי טעם תימשך התכתבות עם כותבי המאמר. אבל זה דורש לא מעט זמן. אחשוב אם אני נכנס לזה.

לכם אני אומר, ברור שלילדים שהייתה להם רגישות לחלבון חלב פרה, בטח ובטח אם פוספסה ובטח ובטח אם לא נוהלה כראוי, יש יותר רגישות למזונות בגיל המבוגר.

אז אל תפספסו רגישות לחלבון חלב פרה, בתינוק יונק (לא שכיח) ובתינוק שמקבל תמ"ל (לדעתי באחוזים גבוהים יותר מהמקובלים בספרות).

מתי לחשוב ואיך לאבחן? קראו בפרק המקורי.