הָיָה מְחִיר לַיֹּפִי וְלָאֹשֶׁר.

הָיָה מְחִיר לְאַהֲבָה, לְחַפֵּשׂ.

מְחִיר לְכָל דָּבָר עַל אֲדָמוֹת,

מְחִיר גַּם לְמַפֹּלֶת הַחוֹמוֹת.

דְּמָעוֹת וּבֶכִי, 

שָׁנִים רַבּוֹת שִׁלַּמְנוּ אֶת הַמְּחִיר.

עַד שֶׁרָחַץ הַגֶּשֶׁם אֶת הַדָּם,

וְשׁוּב פָּרְחוּ בְּאֶבֶן הַפְּרָחִים.

בְּלֵב הַפַּעֲמוֹן שֶׁל הָעוֹלָם,

אוֹמֶרֶת שִׁיר יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה.

אִשָּׁה רַכַּת מָתְנַיִם שָׁרָה מַנְגִּינָה,

כְּמוֹ נוֹקְטוּרְנוֹ מֵלַנְכּוֹלִי שֶׁל שׁוֹפֵּן.

וּבָאָבִיב הַזֶּה, תִּרְאוּ, חָזְרוּ לַקֵּן.

הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת מִן הַדָּרוֹם.

וְשׁוּב פָּרְחוּ בְּאֶבֶן הַפְּרָחִים,

בְּלֵב הַפַּעֲמוֹן שֶׁל הָעוֹלָם.

וּבְרֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה הָאָבָק

וְעוֹטֵף בְּזָהָב אֶת דַּרְכֵי הַמִּשְׂחָק.

וְשׁוּב פָּרְחוּ בְּאֶבֶן הַפְּרָחִים,

בְּלֵב הַפַּעֲמוֹן שֶׁל הָעוֹלָם.