22/07/2026

מי צריך לבדוק נוגדנים להפטיטיס בי? ומה עושים עם תשובה שלילית?

אם אתם כאן כנראה יש סיבה טובה שאתם מתעניינים בנוגדנים להפטיטיס בי (HBV).

כאמור, הפטיטיס B (צהבת כבד מסוג B) היא מחלה לא נעימה וזו הסיבה שכל התינוקות במדינת ישראל מקבלים מנת חיסון ראשונה מיד אחרי הלידה וסך הכול שלוש מנות חיסון בחצי השנה הראשונה לחיים. קראו עוד על החיסון להפטיטיס B לתינוקות בפרק באתר.

היות והחיסון השגרתי התחיל כבר בשנות ה-90 (שנת 1992 אם להיות יותר מדויקים), אזי גם חלק מהמבוגרים בישראל חוסנו בעבר כנגד צהבת נגיפית B. חלק גם חוסנו בנסיבות אחרות (נסיעה לחו"ל או התנדבות במד"א לדוגמה).

אבל לעתים יש צורך בבדיקת נוגדנים להפטיטיס בי ו"בהוכחה" של חיסוניות. מכל מיני סיבות, בעיקר לאלו המבקשים להתקבל לאחד ממקצועות הבריאות.

אז בואו נעשה סדר בשתי שאלות חשובות:

מי צריך לבדוק נוגדנים להפטיטיס B?
מה צריך לעשות באם התוצאה שלילית ואין נוגדנים.

למה בכלל לבדוק נוגדנים להפטיטיס בי אם חוסנו?

זו שאלה טובה להתחלה.

הרי כשאנחנו מתחסנים, סתם דוגמה, כנגד טטנוס, איש לא בודק לנו נוגדנים אחרי. כך גם בהרבה חיסונים אחרים.

אבל בהפטיטיס B ידוע שיש אחוז מסוים של אנשים שלמרות שחוסנו כמו שצריך (ועוד מעט נראה מה זה חוסנו כמו שצריך), הם "אינם מגיבים" לחיסון ולא מייצרים נוגדנים בכמות מספקת.

ואם אותם אנשים הולכים להיות חשופים לדם לדוגמה, כי הם מתנדבים במד"א או עובדים בבית חולים, אזי יש חשיבות לבדיקת הנוגדנים על מנת להראות שהם מחוסנים.

מה השכיחות של אנשים בריאים שאינם מפתחים נוגדנים אחרי סדרת חיסון להפטיטיס בי?

כ-10%.

האם חוסר התגובה הזו מעידה על בעיה במערכת החיסון או אחרת?

לא.
ברור שאנשים הסובלים מדיכוי חיסוני, זה או אחר, לא תמיד ייצרו נוגדנים בכמות טובה. אבל באנשים שהם בריאים ברקע, חוסר התגובה המעבדתי הזה לא מעיד על שום בעיה.

כמה מנות צריך לקבל על מנת להתחסן להפטיטיס B?

שלוש מנות סה"כ.

המרחק המינימלי בין המנה הראשונה לשניה צריך להיות לפחות חודש (אפשר יותר) ובין המנה השנייה לשלישית לפחות 5 חודשים (אפשר יותר).

אז מי צריך לבדוק נוגדנים להפטיטיס בי?

בגדול עובדי מערכת הבריאות, מטופלים או אנשים שיש להם חשיפה מיוחדת לנוזלי גוף והפרשות אדם.

במסמך הרשמי של משרד הבריאות יש אין ספור אינדיקציות, אבל אני אדגיש פה השכיחות:

עובדי מערכת הבריאות הנמצאים בסיכון לחשיפה תעסוקתית עקב מגע עם נוזלי גוף והפרשות אדם לרבות עובדים בבתי חולים, במרפאות, בתחנות טיפת חלב, במעבדות, מד"א, יחידות רפואיות בבתי סוהר וכדומה.

רופאים, רופאי שיניים, עובדי סיעוד, שינניות, פראמדיקים, תלמידים במקצועות בריאות אלו, עובדים אחרים העוסקים בפעולות פולשניות מועדות לחשיפה.
חולים שמטופלים על ידי דיאליזה.
אנשים החיים עם HIV וחולי איידס.
מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם אדם HBsAg חיובי.
חולים עם ליקוי במערכת החיסון הנמצאים בסיכון לחשיפה לדלקת כבד B
ילדים שנולדו לאם חיובית לנגיף.

מי לא צריך לבדוק נוגדנים להפטיטיס בי?

כל מי שלא ברשימה המקורית.

אין צורך לבדוק אנשים בריאים ללא סיבה מיוחדת.

יתרה מזאת – לא רק שאין צורך לבדוק אנשים בריאים שקיבלו סדרה מלאה של החיסון כנגד הפטיטיס B, אלא גם אם בדקתם בקרה ומצאתם שהערך של הנוגדנים תקין, עדיין קיימת הגנה בפני המחלה, על בסיס הזיכרון האימונולוגי.

זאת אומרת שיש לבדוק נוגדנים להפטיטיס בי רק לאותם אנשים ובאותן נסיבות שנכתבו קודם.

מה נחשב נוגדנים חיוביים כנגד הפטיטיס B?

בכל הקופות ובכל המרפאות כייל נוגדנים מחסן נחשב נוגדנים שנקראים anti-HBs בערך של 10Miu/ml.

מתי כדי לבדוק כייל נוגדנים אחרי חיסון?

מומלץ לבדוק כ-4-8 שבועות לפחות אחרי קבלת מנה אחרונה בסדרה המקורית. לא לפני.

מה עושים במקרה של קבלת תשובה עם כייל נוגדנים שאינו מספק?

קודם כל תעברו על פנקס החיסונים על מנת לבדוק שאכן חוסנתם בעברכם כמו שצריך בסדרה הראשונית. כמובן שאם לא חוסנתם בכל מנות הבסיס, השלימו אותן.

דבר שני, בידקו שהייתה באמת סיבה אמיתית לבדוק לכם נוגדנים להפטיטיס בי. אני רואה לא מעט מקרים שבהם לא הייתה סיבה לבדוק ואנשים נכנסו ללופ שקשה לצאת ממנו.

דבר שלישי ניתן לחסן מחדש.

איך מחסנים מחדש כנגד הפטיטיס בי?

כאן יש לא מעט אופציות וביניהן:

לתת מנת דחף אחת ולבדוק את רמת הנוגדנים שוב כ- 4-8 שבועות לאחר מנת הדחף. אם גם לאחר מנת הדחף אין תגובה מספקת, יש להשלים את סידרת החיסון השנייה ל-3 מנות. אני מאוד אוהב את האופציה הזו בעיקר כשיש לחץ של זמן.
לחילופין, ניתן לחזור על מתן סדרה מלאה של חיסון נגד דלקת כבד ואז לבדוק הנוגדנים כ- 4-8 שבועות לאחר מתן הסדרה השנייה.