מחקר מדעי על חיסון בקסרו – מהן תופעות הלוואי האמיתיות?

החיסון נגד מנינגוקוק B, המוכר לכולנו כחיסון בקסרו (4CMenB), הוכח כיעיל במניעת המחלה כאשר הניסיון שנצבר מתוכניות לאומיות ברחבי העולם מדבר בעד עצמו וסוכם כבר באתר זה (ראו המאמר על אנגליה שהייתה אנדמית לחיידק זה).

למרות נתונים מבטיחים אלו, העובדה כי חיסון הבקסרו מקושר לשיעורים גבוהים יותר של חום מעל 38 מעלות ותגובות מקומיות בהשוואה לחיסוני שגרה אחרים, ממשיכה להוות חסם משמעותי בקבלתו על ידי ציבור ההורים.

על המחקר המקיף ושיטות העבודה של החוקרים

המחקר החדש והרחב שנידון כאן נערך על ידי חוקרים מובילים מספרד, פורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Vaccines, והוא מסווג כסקירה שיטתית ומטא-אנליזה. עבור מי שאינו בקיא במונחים רפואיים, מטא-אנליזה נחשבת לכלי מחקרי ברמה גבוהה ואמינה ביותר ברפואה מבוססת-ראיות, משום שהיא מאגדת נתונים ממספר רב של מחקרים נפרדים לכדי מסקנה סטטיסטית עוצמתית אחת.

החוקרים פעלו בהתאם לקווים מנחים בינלאומים קפדניים (PRISMA 2020) כדי להעריך כמותית את שכיחותן של תופעות הלוואי. הם אספו וניתחו נתונים מתוך 10 ניסויים קליניים שונים (מחקרי שלב 2 ושלב 3 אקראיים מבוקרים), אשר כללו יחדיו מדגם גדול מאוד של 13,345 משתתפים. קבוצות הנבדקים כללו תינוקות, ילדים ומבוגרים אשר קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון בקסרו לראשונה בחייהם. המטרה העיקרית הייתה לכמת במדויק מהם הסיכויים להופעת תופעות לוואי מקומיות (באזור ההזרקה) ומערכתיות (תסמינים כלליים בגוף). מתוך 276 רשומות שאותרו בתחילה במאגרי מידע עולמיים כמו PubMed, Web of Science ו-ScienceDirect, נבחרו אותם עשרה ניסויים קליניים שעמדו בקריטריוני האיכות הנוקשים ביותר שסיפקו נתונים מספריים מדויקים.

הניתוח העלה בסך הכל 18 תופעות לוואי מדווחות שונות, מתוכן 4 הוגדרו כמקומיות ו-14 הוגדרו כמערכתיות.

תופעות לוואי מקומיות אחרי חיסון בקסרו – מה קורה בדיוק באזור ההזרקה?

תופעות לוואי מקומיות מתייחסות לתגובות שמופיעות אך ורק באזור האנטומי בו ניתנה זריקת החיסון – אצל תינוקות זה בדרך כלל בירך, ואצל ילדים בוגרים יותר בכתף או בזרוע.

לפי הניתוח המעמיק של החוקרים, התופעה המקומית הנפוצה ביותר, בפער ניכר, הייתה כאב במקום ההזרקה. במחקרים מסוימים תופעה זו התרחשה בעד 94% מן המשתתפים, בעוד הניתוח הסטטיסטי הכולל (שקלול של כל הניסויים גם יחד) הראה שכיחות משולבת של 84%.

מלבד הכאב המקומי, זוהו תופעות נוספות באזור ההזרקה, למרות שהן מופיעות בתדירות נמוכה יותר ובשונות רבה בין המחקרים:

• אודם עורי (אריתמה) - התרחש בכ-30% מהמקרים (עם טווח תנודה שנע בין 10% ל-50% לפי מחקרים שונים).
• התקשות באזור הזריקה (אינדורציה) - הופיעה בכ-27% מהמתחסנים.
• נפיחות אזורית (בצקת) - נצפתה בשיעור משולב של כ-25% מכלל המשתתפים.

החוקרים מציינים באופן חד משמעי כי רמת התגובתיות המקומית של חיסון הבקסרו גבוהה יותר מזו של חיסוני ילדות שגרתיים אחרים. המחברים מזכירים מחקרים נוספים עם תרכיבים דומים של חיסוני מנינגוקוק שהציגו שיעורים דומים, מה שמחזק את האמינות של נתונים אלו.

אולם, החדשות הטובות הן שכמו ברוב חיסוני הילדות, מרבית תופעות הלוואי הללו הן בדרגת חומרה קלה בלבד, ואף חשוב מכך, הן חולפות מעצמן תוך זמן קצר ללא כל צורך בהתערבות רפואית מיוחדת.

תופעות לוואי מערכתיות (סיסטמיות) לחיסון בקסרו – כיצד כלל הגוף מגיב?

התגובות המערכתיות הן אלו שמשפיעות על הרגשתו הכללית של הילד. מתוך 14 התופעות המערכתיות שנבחנו, תופעת הלוואי המערכתית השכיחה ביותר שנמצאה בניתוח הכולל היא אי-שקט או עצבנות, שהופיעה בעד 75% מהמקרים בחלק מן הניסויים, והתייצבה על שיעור משולב של 64% מכלל המשתתפים. חשוב לציין שאי-שקט היה מדווח יותר במחקרים קטנים יחסית.

תופעות מערכתיות נפוצות נוספות כוללות:

• עייפות מוגברת - דווחה בשיעור משולב של 51% (עם טווח שנע בין 51% ל-59% בניסויים שונים). תופעה זו תועדה בעקביות במחקרים הגדולים ביותר.
• בכי מתמשך - נצפה ב-50% עד 65% מהתינוקות המשתתפים, כאשר השיעור הכולל המשוקלל עמד על 50%. המחקר מבהיר כי בעוד שבכי מתמשך עלול להיות חוויה מעוררת מצוקה עבור ההורים העומדים מן הצד, תופעה זו אושרה פעם אחר פעם כאירוע חולף וקצר-מועד לחלוטין בקרב תינוקות רכים.
• כאבי ראש - שכיחים למדי, במיוחד בקרב ילדים בוגרים ומתבגרים, עם שיעור של 42% עד 49% ושיעור משולב של 42% במטא-אנליזה.
• כאבי שרירים (מיאלגיה) - הופיעו בכ-40% מהמתחסנים.
• הפרעות שינה קלות או נדודי שינה (אינסומניה) - דווחו בקרב 40% מהמשתתפים בממוצע.
• אובדן תיאבון זמני - הופיע בכ-27% מן המקרים.

השד אינו נורא כל כך – חום גוף ותופעות נוספות

אחד החששות המרכזיים של הורים מחיסון הבקסרו קשור בעליית חום, שבמקרים מסוימים עשויה להיראות מרתיעה. באופן מפתיע, כשהחוקרים ביצעו ניתוח משולב של כלל אוכלוסיית המחקר (תינוקות, ילדים ומבוגרים), הם גילו כי שיעור החום הכולל עמד על 8% בלבד.

עם זאת, הנתון הזה דורש דיוק רפואי מכיוון שבאוכלוסיות ספציפיות, ובעיקר אצל תינוקות רכים, החום הופיע בשיעורים גבוהים בהרבה, שהגיעו עד ל-60% באחד הניסויים. נצפתה שונות קיצונית מאוד בין המחקרים, מה שמוסבר ברובו על ידי שילוב החיסון עם חיסוני השגרה.

מחקרים הראו בבירור כי כאשר חיסון המנינגוקוק B (בקסרו) ניתן באותה פגישה במרפאה יחד עם חיסוני הילדות השגרתיים (כדוגמת מחומשת או פרבנר), הסיכון להופעת תגובת חום עולה משמעותית. זהו נתון קריטי, ולכן סוכנויות רגולטוריות כמו הסוכנות האירופית לתרופות (EMA) והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), ממליצות לא פעם לפצל את מתן החיסונים ולתת את הבקסרו בנפרד. זו גם ההמלצה בישראל.

לחלופין, קיימת המלצה שגורה, גם בישראל, למתן טיפול מניעתי באמצעות תרופות מורידות חום כמו פרצטמול, סביב זמן מתן החיסון בתינוקות מתחת לגיל שנה. אסטרטגיה זו הוכחה כמפחיתה את שיעור הילדים הסובלים מחום גבוה, מבלי לפגוע כהוא זה ביעילות בניית הנוגדנים על ידי מערכת החיסון של התינוק.

מה בנוגע לתופעות אחרות שמהן הורים עשויים לחשוש? המטא-אנליזה מצאה כי תופעות לוואי מערכתיות פחות שכיחות כללו צמרמורות (20%), בחילות (19%), שלשולים (17%), כאבי מפרקים (16%), הקאות (11%) ופריחה עורית מתונה (7%).

החדשות המעודדות ביותר שעולות מסקירת החוקרים הן שמרבית התופעות המערכתיות, מרגיזות ככל שיהיו באותו הרגע, חלפו באופן ספונטני לחלוטין בתוך 24 עד 48 שעות ממועד מתן החיסון, בדומה להתאוששות מכל חיסון ילדות שגרתי אחר.

התמונה הרחבה לגבי חיסון בקסרו – מאזן הבטיחות מול ההגנה לחיים

כאשר מדענים מעריכים חיסון, הם בוחנים את כלל המידע לאור מאזן התועלת מול הסיכון. במחקר הנדון נכתב במפורש כי תפיסות ההורים לגבי רמת התגובתיות של חיסון יכולות להשפיע במידה רבה על ההסכמה לחסן. במחקרים איכותניים נמצא כי החשש ההורי מפני חום ואי-נוחות של התינוק הוא מהחסמים הנפוצים ביותר לקבלת חיסון המנינגוקוק B. כדי להתמודד עם כך, דרושה תקשורת שקופה וכנה על אופי תופעות הלוואי ותדירותן, יחד עם מתן הבטחה רפואית על זמניותן של התופעות והצגת אסטרטגיות מניעה, כמו מתן נפרד או שימוש בפרצטמול. אלו הם הכלים החשובים ביותר לשימור האמון בתוכניות החיסון.

מעבר לשאלת הבטיחות הכללית, חשוב לזכור את היתרונות העצומים של חיסון הבקסרו לבריאות הציבור במדינות בהן שעור הזיהומים הפולשניים מהחיידק מנינגוקוק B גבוהים. אין ספק שבמדינות אלה, הנתונים מדגימים עד כמה החיסון מצליח למנוע מקרי תחלואה קשים מנשוא.

מה המצב בישראל? קראו בפרק המקורי באתר.

בנימה אישית אני אגיד, שהרושם שלי, וזו גם הסיבה שסיכמתי המאמר המדובר לאתר, היה ששיעור תופעות הלוואי המקומיות והסיסטמיות הינו גבוה הרבה יותר מאשר הדיווחים שהיו במחקרים הראשונים שמומנו על ידי החברה. אני עדיין מאמין שיש תת דיווח של אותו שיעור סיבוכים מעצבנים, אבל המחקר הנוכחי לפחות מאשש את התצפית האישית שלי, עליה דיווחתי כבר בעבר.

לסיכום, מסקנות המטא-אנליזה העדכנית והמקיפה מאמתות את העובדה כי חיסון הבקסרו קשור בשכיחות די גבוהה של תופעות מקומיות, בפרט כאב באזור ההזרקה, ובתופעות מערכתיות שלרוב הן קלות וזמניות כדוגמת אי-שקט, בכי מתמשך ועייפות. 

בעידן הנוכחי בו יש חוסר אמון ניכר של חלק מהציבור במערכת בכלל ובחיסונים בפרט הנתונים הללו מדגישים את הצורך בהבנה מדוייקת של נחיצות החיסון במדינות שונות ולעתים אפילו באזורים שונים באותה מדינה.

כל זה במקביל להסבר מקיף להורים למה לצפות אחרי החיסון.

תקשורת טובה והצגת נתונים, לרבות שקיפות שיעור ועוצמת תופעות לוואי, היא הבסיס לתוכנית חיסוני שגרה שתתקבל באחוזים גבוהים על ידי הציבור.