18/10/2026

דיווח על תופעת לוואי חריגה אחרי חיסון בקסרו בתינוקות

החיסון הכבר לא כל כך חדש כנגד מנינגוקוק B שנקרא בקסרו הוא מבחינתי לבנה חשובה נוספת בשגרת החיסונים שמגנה על תינוקות בעיקר בערים צפופות, בעיקר מתחת לגיל שנה.

התייחסותי הספציפית לחיסון נידונה בפרק ארוך ומיתולוגי על החיסון בקסרו במדינת ישראל.

אבל לחיסון בקסרו יש תופעות לוואי, לדעתי, ששווה לקחת בחשבון ושווה לדעת עליהן לפני (ואחרי) שמחסנים ומטרת פרק זה לדווח ולדייק את אותן תופעות לוואי שהן לעתים יוצאות דופן ומעט חריגות.

נצא לדרך.

האם היה ידוע שיש לבקסרו תופעות לוואי קצת יוצאות דופן?

כן.

מראש היה ידוע שלבקסרו יש שכיחות גבוהה יותר באופן יחסי של חום ותופעות לוואי מקומיות (בעיקר רגישות מקומית במקום ההזרקה). שכיחות גבוהה יותר מאשר לחיסוני שגרה אחרים.

לכן זו הפעם הראשונה שבה הומלץ, שחור על גבי עיתון בתדריך החיסונים של מדינת ישראל, לתת 3 מנות פראצטמול (אקמול או נובימול) לתינוקות מתחת לגיל שנה שקיבלו את החיסון.

עד כאן טוב ויפה וברור.

אבל לטעמי, ומהתצפית הקלינית שלי (וברורות לי המגבלות שבתצפית של רופא אחד), שכיחות תופעות לוואי אלה גבוהה ועוצמתית יותר מהצפוי.

אדגיש (ובהמשך אדגיש שוב) – חום אחרי החיסון או רגישות מקומית הם לא סיבות חד משמעיות שלא להתחסן מבחינתי. אבל על ההורים (ועל המטפלים המחסנים) לדעת ולהכיר, כדי לייעץ יותר טוב, לפני ואחרי חיסון בקסרו.

על איזו תופעת לוואי הקשורה לחיסון בקסרו דיווחתי למשרד הבריאות בשנת 2019?

בספטמבר 2019, דיווחתי למשרד הבריאות על 4 מקרים של תגובה מקומית עזה, לרבות רגישות ונפיחות מקומית, שנמשכו אפילו עד 4 שבועות במקבלי החיסון. צירפתי תמונות לטופס הייעודי "דיווח על תופעות לוואי אחרי חיסון".

דיווחתי על תופעות אלה גם לנציגות המקומית של החברה המייצרת החיסונים, חברת GSK. החברה מצידה דיווחה גם היא למשרד הבריאות.

למה דיווחתי ומה היה נראה לי מיוחד? השכיחות הייתה נראית לי גבוהה מהמצופה ומהמדווח על ידי החברה יצרנית החיסון.

מאז דיווח זה נתקלתי בעוד אין ספור מקרים דומים. למעשה היום כשאני מחסן ילדים בחיסוני השגרה בגיל 4 חודשים, אני יודע להגיד באיזה רגל הם קיבלו את הבקסרו סביב גיל 3 חודשים מכיוון שלעתים יש גולה קטנה ברגל, באזור של החיסון.

לגבי החום (רוב המקרים היו מלווים בחום ואי שקט של עד 24 שעות אחרי החיסון) – אני מניח שמדובר בתגובה לאחד ממרכיבי החיסון. לא מטריד כלל.

אבל באשר לתגובה המקומית ראוי לציין מספר נתונים חשובים שחידדתי בתצפיות שלי:

מדובר בתגובה מקומית סוערת באופן יחסי (לא רגיל לראות עם חיסוני שגרה אחרים) המאופיינת בהופעת אודם ורגישות רבה מקומיים בקוטר לא קטן מסביב לאזור ההזרקה (ראו התמונות המצורפות). התגובה שוככת ללא כל טיפול מיוחד בטווח של ימים/שבוע, אם כי גבשושית יכולה להישאר גם 4 שבועות אחרי המתן.
לעתים, בילד שמקבל מנה חוזרת אחרי תגובה שכזו אחרי המנה הראשונה מתקבלת תגובה דומה, עוצמתית יותר מהראשונה.

אז מה יכולות להיות הסיבות לתגובה המקומית שאחרי חיסון בקסרו?

בואו נחשוב ביחד מה זה יכול להיות.

זיהום – למרות שנדיר ביותר לאחר חיסון, לאור העובדה שאזור החיסון נראה חם, רגיש, אדום ונפוח יש המתבלבלים ונותנים אנטיביוטיקה במראה שכזה. ארבעת המקרים שדווחו על ידי למשרד הבריאות לא טופלו באנטיביוטיקה ולא ייתכן ומדובר בזיהום. גם מאז, לא ראיתי אף מקרה של זיהום בעקבות החיסון.

דימום – לעתים המחט בחיסון תוך שרירי מגיעה/עוברת כלי דם ורידי ויש זליגה של דם לאזור השריר. תגובה מקומית של הגוף לאזור הדימום נותנת גם היא סימני דלקת מקומיים. עם זאת, זה לא שכיח ולא יתכן שארבעת המקרים הללו (ואחרים שלא דווחו) בדיוק בחיסון זה נגרמו מדימום. זה מקרי מדי.

תגובה מקומית אימונולוגית לאחד ממרכיבי החיסון – תגובה מקומית לחיסון או לאחד מתרכיביו מוכרת אחרי הזרקת חיסונים. מתגובה קלה מקומית שיתכן ויש אחרי חיסונים רבים ועד לתגובה משמעותית יותר הנקראת תגובה על שם ארטוס (Arthus reaction). ישנם חיסונים המוכרים יותר כגורמים לתגובה שכזאת (טטנוס לדוגמה) ולמרות שבספרות המדעית אין דיווחים רבים על תגובה זאת, מי שמתעסק עם חיסונים, מחסן במו ידיו ועוקב צמוד אחר מטופליו, זכה לראות תגובה זאת, בעוצמה זו או אחרת, מספר פעמים בעבר.

אני חייב להגיד שארבעת המקרים המדוברים וכמובן אין ספור מקרים מאז מזכירים לי תגובה זאת.

כפי שכתבתי, במקרים נוספים שבהם חיסנתי ילדים נוספים במנות נוספות של אותו החיסון, לעתים התגובה המקומית הגיעה יותר מהר והייתה יותר עוצמתית מאשר בפעם הראשונה. נתון זה גם מזכיר תגובה אימונולוגית מהסוג המדובר. אבחנה יכולה להיעשות בביופסיית עור (וכלי הדם בעור), אבל כמובן שלא היה מקום לעשות זאת במקרים הללו.

חיפשתי בספרות המדעית דאז ולא מצאתי דיווחים מסודרים על תגובה זאת אחרי חיסון בקסרו.

ממשרד הבריאות קיבלתי בזמנו תשובה לא רשמית שהם מחכים לראות אם יש דיווחים חריגים ממקומות אחרים אחרי חיסון זה. לצערי, ברור לי שהסיכוי שמישהו נוסף ידווח בצורה סיסטמתית הוא נמוך.

אז מה המסקנות הסופיות לגבי תופעת הלוואי המקומית לבקסרו ומה אני רוצה להגיד?

ראוי שהורים ומטפלים (בעיקר רופאי ילדים ואחיות טיפת חלב) יהיו מודעים לתגובה מקומית זאת.
מקרים חריגים של תגובה מקומית משמעותית צריכים להיבדק על ידי הרופא המטפל. ברוב המקרים קומפרסים חמים וסבלנות פותרים את העניין, אם כי התגובה יכולה להמשך מספר שבועות.
אם אתם הורים לתינוק מתחת לגיל שנה וגרים בעיר צפופה שיש בה שכיחות גבוהה של החיידק, אני חושב שנכון להמשיך לחסן בחיסון חשוב זה. באותם מקרים של ילדים שעשו תגובה עוצמתית (גם אם מקומית) בחיסון בקסרו, ראוי שמתן המנה הבאה תשקל בכובד ראש.
כל מי שנתקל בתגובה מקומית זו, מטפל או הורה, בזמן אמת או בדיעבד, ראוי שידווח ללשכת הבריאות האזורית באמצעות מילוי טופס ייעודי לכך, עמוד 7 והלאה.
רק דיווח סדור של כל הנתקלים בתופעת לוואי זו יביא לאומדן נכון ולחקירה אפידמיולוגית מדויקת של תופעת לוואי זו.

תוספת מאוחרת מאוקטובר 2026 – תופעת לוואי מקומית של החיסון בקסרו

אני מזכיר שהפרק המקורי עלה לפני 7 שנים.

את תופעת הלוואי הזו אני ממשיך לראות, בשכיחות לא נמוכה.
אי הנעימות עוברת לאחר 24-36 שעות.
אני יודע על רופאי ילדים נוספים שפוגשים בתופעת הלוואי המקומית הזו, חלקם דיווחו למשרד הבריאות.
אני חושב שאין טעם להמשיך ולדווח למשרד הבריאות על תופעת הלוואי המקומית הזו, זה לא מרגש איש, כנראה בצדק.
בסופו של יום יתרונות חיסון בקסרו, בגילאים הנכונים בילדים הנכונים, עולים על חסרונותיו.
רק שווה לדעת למה להתכונן ולהכיר מראש.

באוקטובר 2026 סיכמתי לאתר מאמר מדעי שסוקר שיעור תופעות הלוואי אחרי החיסון בקסרו. הממצאים מדגימים שכל מה שדיווחתי עליו בדיווח המקורי היה מדויק, וקורה בשיעורים לא נמוכים.

בהצלחה לכולם ורק בריאות.