מיכאל – לזכרה של שושיק שני

חִכִּיתִי חִכִּיתִי
בָּכִיתִי בָּכִיתִי
וּמִי לֹא בָּא
וּמִי לֹא בָּא
מִיכָאֵל

וְהוּא הִבְטִיחַ פַּעֲמַיִם
שֶׁיָּבוֹא אַחַר הַצָּהֳרַיִם
וְהוּא לֹא בָּא
הוּא לֹא בָּא
מִיכָאֵל

שִׂמְלָה לָבַשְׁתִּי יָפֶה מְאוֹד
וְסִנּוֹר בּוֹ רָקְמוּ לִי אֶפְרוֹחַ וָרֹד
דּוּמָם יָשַׁבְתִּי דּוּמָם חָשַׁבְתִּי
עֲלֵי וְעַל מִיכָאֵל וְהוּא לֹא בָּא
הוּא לֹא בָּא מִיכָאֵל

וּבַגְּזֻזְטְרָה אֲנִי עָמַדְתִּי
לַגִּנָּה אֲנִי יָרַדְתִּי
וּמִי לֹא בָּא מִיכָאֵל
לִישֹׁן הִשְׁכַּבְתִּי אֶת כָּל הַבֻּבּוֹת
כֻּלָּן הִשְׁכַּבְתִּי מֻקְדָּם מְאוֹד
שֶׁלֹּא תֵּדַעְנָה שֶׁלֹּא תִּפְרַעְנָה
אוֹתִי וְאֶת מִיכָאֵל
וְהוּא לֹא בָּא הוּא לֹא בָּא מִיכָאֵל

מָחָר אֵלֵךְ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֶל הַגַּן
וְשָׁם אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה לִי כָּל הַזְּמַן
כִּי הוּא לֹא בָּא הוּא לֹא בָּא מִיכָאֵל
כִּי הוּא לֹא בָּא מִיכָאֵל