מה קורה לתינוקות שלא מקבלים ויטמין K אחרי הלידה? מחקר מדעי חשוב ומעניין

מה בדק המחקר החדש בנוגע לסיכון לדימום באי מתן זריקת ויטמין K?

החוקרים, בהובלת צוות מבית החולים לילדים בפילדלפיה (CHOP), השתמשו במאגר רשומות רפואיות אלקטרוניות שמכסה בתי חולים בכל 50 המדינות בארצות הברית.

• סוג המחקר - מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, כלומר ניתוח של נתונים שכבר נאספו.
• אוכלוסייה - 5,240,780 תינוקות שנולדו בשבוע 35 עד 43 להריון, בין 2017 ל-2025.
• החשיפה - האם התינוק קיבל זריקת ויטמין K לשריר במהלך האשפוז שאחרי הלידה, לפי רישום מתן התרופות.
• מה נמדד - כל אבחנה של דימום מהלידה ועד גיל חצי שנה, כולל דימום מוחי, דימום ממערכת העיכול, דימום על רקע חסר ויטמין K תמותה עם אבחנה של דימום.

התוצאות תוקננו למגוון רחב של גורמים לרבות מין התינוק, שבוע ההריון, משקל לידה נמוך ביחס לגיל ההריון, גיל האם, מוצא, מספר לידות קודמות, סוג הביטוח, מצב חברתי-כלכלי של אזור המגורים, מגורים עירוניים או כפריים ושנת הלידה.

כמה תינוקות לא קיבלו ויטמין K?

כ- 4.5% מכלל התינוקות במחקר, לא קיבלו את הזריקה אחרי הלידה כאשר המגמה ברורה. השיעור עלה מ-3.1% ב-2017 ל-6.8% ב-2025.

במילים אחרות, תוך שמונה שנים שיעור התינוקות שלא מקבלים ויטמין K יותר מהוכפל.

האם תינוקות שלא קיבלו ויטמין K מדממים יותר?

כן, ובאופן משמעותי.

בתינוקות שלא קיבלו זריקת ויטמין K אחרי הלידה בהשוואה לאלו שקיבלו:

סיכוי לדימום כלשהו – פי 1.47.

סיכוי לדימום כלשהו אחרי השחרור ועד גיל חצי שנה – פי 2.1.

סיכוי לדימום תוך מוחי עד גיל חצי שנה – פי 2.4. מזכיר שדימום תוך מוחי בתינוק לעתים קרובות ישאיר נזק בלתי הפיך.

סיכוי לתמותה עם אבחנה של דימום – פי 2.7.

הפערים גדלו עם השנים - שיעור אבחנות הדימום עלה בשתי הקבוצות לאורך תקופת המחקר, אבל בקבוצה שלא קיבלה ויטמין K העלייה הייתה חדה יותר עם השנים.

גם כשהחוקרים בדקו את הנתונים בדרכים אחרות (ניתוחי רגישות), הקשר בין אי קבלת ויטמין K בזריקה לדימום, נשאר כמעט זהה. 

מהו מספר הנזק?

מספר הנזק במחקר הזה הוא כמה ילדים לא יקבלו זריקה של ויטמין K בשביל שיהיה תינוק אחד נוסף עם אבחנה של דימום עד גיל חצי שנה.

ובכן, במחקר הזה מספר הנזק הוא 114.

או במילים אחרות, צריכים להיות 114 זוגות הורים שיסרבו למתן ויטמין K בזריקה בשביל שנראה במדינת ישראל דימום בתינוק שלהם.

דרך אגב זה אומר של-113 זוגות "הניסוי" יצליח. זוהי בדיוק הבעיה כי ה-113 הללו יפרסמו בפייסבוק כמה טוב שהתינוק שלהם לא קיבל הזריקה.

מה המגבלות של המחקר?

כמו שאני תמיד מקפיד לציין, צריך להסתכל גם על החלק המלא פחות של הכוס. החוקרים עצמם מפרטים את המגבלות:

• זה מחקר תצפיתי ולא ניסוי מבוקר, ולכן הוא מראה קשר ולא מוכיח סיבתיות. ייתכן שיש הבדלים נוספים בין המשפחות שלא נמדדו.
• נתונים מרשומות רפואיות חשופים לטעויות רישום ולסיווג שגוי. אבל זה נכון כמובן לשתי קבוצות המחקר בצורה שווה.
• מתן ויטמין K דרך הפה לא נבדק. חלק מההורים שמסרבים לזריקה נותנים טיפות לבליעה. לכן אי אפשר ללמוד מהמחקר הזה על יעילות התחליף הפומי. נזכור שלא הוכח שיש ירידה בשיעור הדימומים במי שמקבל ויטמין K דרך הפה.
• לידות בית ובמרכזי לידה כמעט לא נכללו, וגם פגים שנולדו לפני שבוע 35 לא נכללו.
• הטיית זיהוי – ייתכן שרופאים מחפשים ומאבחנים דימום בתשומת לב רבה יותר אצל תינוק שידוע שלא קיבל ויטמין K, מה שעלול להגדיל מעט את הפער.
• אין פרטים על חומרת הדימומים, על התזמון המדויק ועל הסיבה שלהם, ונתוני התמותה מבוססים על מספר קטן של אירועים.

ובכל זאת, נזכור כי מדובר ביותר מ-5 מיליון תינוקות, בתוצאה עקבית בכל הניתוחים, ובממצא שמתיישב לגמרי עם מה שאנחנו יודעים על ויטמין K כבר עשרות שנים.

מה המשמעות להורים בישראל?

בישראל, כמו ברוב העולם המערבי, תינוקות מקבלים בשגרה זריקת ויטמין K לשריר סמוך ללידה. רוב ההורים בארץ מסכימים לה, אבל גם אצלנו אני פוגש יותר ויותר משפחות שמתלבטות, בעיקר בעקבות מידע ברשתות החברתיות. ממש כמו ההתלבטות סביב בדיקות הסקר לילודים.

המחקר הזה מוסיף נדבך חשוב. הוא לא רק מראה שיותר הורים מסרבים, אלא גם מכמת את המחיר. ואם תשאלו אותי, סיכון גבוה פי שניים ויותר לדימום מוחי הוא מחיר כבד מדי בשביל לחסוך זריקה אחת בירך.

ולמי שבכל זאת בוחר בטיפות דרך הפה – חשוב לדעת שזה טיפול שדורש כמה מנות לאורך השבועות הראשונים, שקל לפספס בו מנה, ושההגנה שלו מפני הצורה המאוחרת של המחלה נחשבת פחות טובה. כדאי לתאם זאת מראש עם רופא הילדים.

לסיכום, זהו המחקר הגדול ביותר שפורסם עד היום בנושא והוא מראה שתינוקות שלא קיבלו ויטמין K אחרי הלידה היו בסיכון גבוה יותר לדימום עד גיל חצי שנה, בסיכון גבוה פי 2.4 לדימום מוחי ובסיכון גבוה פי 2.7 לתמותה עם דימום במהלך אשפוז שאחרי הלידה. במקביל, שיעור הסירוב בארצות הברית יותר מהוכפל תוך שמונה שנים.

במאמר הקודם בנושא סיימתי את הכתבה במילים "תישארו אתם ואל תתפתו לטרנדים". היום יש לי גם את המספרים שמגבים את זה. זריקה אחת, בשנייה אחת, שמגינה מפני אחד הסיבוכים הקשים ביותר שאני מכיר ברפואת יילודים.

מתלבטים? דברו עם רופא הילדים או עם הצוות בבית החולים עוד לפני הלידה, ולא ברגע האחרון בחדר הלידה.

שאלות ותשובות על ויטמין K אחרי הלידה

מה הסיכון לדימום אצל תינוק שלא קיבל ויטמין K אחרי הלידה?

לפי המחקר החדש ב-JAMA, תינוקות שלא קיבלו את הזריקה היו בסיכון גבוה פי 1.5 לאבחנה של דימום כלשהו עד גיל חצי שנה, ובסיכון גבוה פי 2.4 לדימום מוחי. על כל כ-114 תינוקות שלא קיבלו ויטמין K נוסף מקרה אחד של דימום.

האם טיפות ויטמין K דרך הפה הן תחליף שווה לזריקה?

לא לגמרי. טיפות דרך הפה דורשות כמה מנות לאורך השבועות הראשונים, וההגנה שלהן מפני הצורה המאוחרת והמסוכנת של המחלה נחשבת פחותה. המחקר הנוכחי לא יכול היה לבדוק את יעילות הטיפות.

האם זריקת ויטמין K בטוחה?

כן. הזריקה ניתנת לתינוקות כבר משנות השישים של המאה הקודמת. החשש שעלה בשנות התשעים לקשר עם סרטן בילדות לא אושש במחקרים הגדולים שנעשו מאז. תופעת הלוואי השכיחה היא כאב רגעי, ולעתים, סימן קטן במקום ההזרקה.

למה דווקא תינוקות יונקים בסיכון?

חלב אם מצוין לתינוק כמעט מכל בחינה, אבל הוא דל בוויטמין K, בעוד שתמ"ל מועשר בו. לכן הצורה המאוחרת של המחלה מופיעה בעיקר בתינוקות שיונקים באופן בלעדי ולא קיבלו את הזריקה. זו לא סיבה להפסיק להניק, זו סיבה לתת את הזריקה.

כמה תינוקות בארצות הברית לא מקבלים ויטמין K?

לפי המחקר, השיעור עלה מ-3.1% ב-2017 ל-6.8% ב-2025, כמעט תינוק אחד מכל 15.