בייפורטוס (נירסוימאב) למניעת אשפוזים בתינוקות בשל RSV – מאמר מדעי

מאמר חשוב שפורסם בסוף 2023 בעיתון הקליני הטוב בעולם (ה-NEJM), ניתן לראות בקישור הבא.

המאמר בדק יעילות של חיסון סביל חדש, ששמו הוא נירסוימאב (שמו המסחרי הוא בייפורטוס), במניעת אשפוזים מווירוס שגורם לתחלואה רבה בעיקר בתינוקות בחורף הראשון לחייהם.

יש לנו באתר מספר תכנים קשורים שיכולים להרחיב את היריעה בנושא זה, עוד לפני שאני מגיש לכם את התקציר של המאמר המדובר.

1. מחלות חורף בילדים – על מה בגלל אני מדבר. מה זה ברונכיוליטיס. בסיסי לחלוטין, בקישור הבא.

2. מה זה וירוס RSV? – על איזו תחלואה בילדים הוא אחראי ואיך מאבחנים אותו או מטפלים בו? בקישור הבא.

3. חיסון בייפורטוס – מה זה החיסון החדש, למה הוא משמש, איך ניתן ומה אמור למנוע? בקישור הבא.

מזכיר שהחלק הזה של האתר בא במטרה להנגיש לכם ההורים, מאמרים חשובים מעיתונות הליבה של רפואת ילדים. 

נצא לדרך.

שיטות –למחקר גויסו תינוקות בריאים, מצרפת, גרמניה ואנגליה, שנולדו לפחות אחרי שבוע 29 להריון, והם בגיל של מתחת לשנה ועומדים לפני חורף (עונת ה-RSV שמגיע כל חורף) בארצם. שימו לב רוב הילדים שגויסו למחקר לא היו פגים (שבוע לידה 36 ומטה), אבל ניתן היה לגייס  למחקר גם פגים החל משבוע 29.

מחצית מהילדים קיבלו זריקה (חיסון סביל) של בייפורטוס ומחציתם לא.

המחברים השוו מספר פרמטרים שהחשוב שבהם היא שכיחות אשפוזים בשל זיהום ב-RSV באוכלוסיית המחקר (מחוסנים) ללא מחוסנים. 

בייפורטוס (נירסוימאב) למניעת אשפוזים בתינוקות בשל RSV - מאמר מדעי

מה היו התוצאות או האם בייפורטוס מונע אשפוזים בילדים בריאים מתחת לגיל שנה?

גויסו למחקר 8508 ילדים, כאשר 4037 קיבלו חיסון (קבוצת המחקר) ו-4021 לא (קבוצת הביקורת).

בקבוצת המחקר אושפזו בשל RSV 11 ילדים (0.3%) בעוד בקבוצת הביקורת אושפזו 60 ילדים (1.5%). ההבדלים בין הקבוצות היו משמעותיים סטטיסטית ומדגימים יעילות של 83% במניעת אשפוזים. היו כמובן הבדלים בין המדינות השונות אבל בכולם הודגמה יעילות יפה לחיסון. גם בחיתוך הנתונים לפי קבוצת גילאים בעת ההתחסנות, גם לפי משקל, גיל הריון, מין או זמן החיסון, ההבדל בין הקבוצות היה דומה ולטובת הקבוצה שחוסנה.

מה עם מניעת מחלה קשה שהוגדרה כאשפוז וצורך בחמצן? בקבוצת המחקר אושפזו חמישה ילדים (0.1%) ובקבוצת הביקורת 19 (0.5%) מהילדים, דהיינו יעילות של 76%.

תופעות לוואי נצפו ב-2.1% מהילדים שקיבלו את החיסון בזריקה.

מסקנות? החיסון הסביל (למעשה הזרקת נוגדנים, קראו עוד בפרק שמפרט על החיסון) הוריד שכיחות אשפוזים בשל RSV באוכלוסיית ילדים בריאים בשנת החיים הראשונה שלהם.

זוהי למעשה מהפכה, מכיוון שהחיסון הנוכחי ניתן במשך 5 מנות (זריקה פעם בחודש) בחורף, ומיועד רק לאוכלוסיות של ילדים בסיכון כגון פגים או ילדים עם מחלת ריאה או לב.

מהן מגבלות המחקר?

כמו לכל מאמר, וכקוראים מנוסים, עלינו לחשוב מהן מגבלות המחקר. פה אפשר לחשוב על מספר מגבלות:

1. מחקר פארמה – דהיינו בתמיכה אקטיבית ביותר של חברת התרופות "שהמציאה" את החיסון החדש. אוקי, יש לתת על זה את הדעת, אבל בתרופה/חיסון חדשים המחקרים הראשונים יכולים לצאת לפועל רק בתמיכה ובדחיפה של חברות. 

2. הבדלים ביעילות החיסון בין ארצות שונות – לדוגמה היעילות של החיסון במניעת אשפוזים הייתה כמעט 90% באנגליה אבל "רק" 74% בגרמניה. זה מלמד אותנו אולי שהווירוס מתנהג שונה ממדינה למדינה ושאולי מדיניות האשפוזים שונה בכל מקום. מאידך, זהו גם יתרון כמובן מכיוון שהיעילות, פרקטית, הודגמה בכל שלושת המקומות בהם בוצע המחקר. אז מה תהיה היעילות בישראל? נקווה שלפחות 74%…

3. נקודה נוספת היא שהיה ידוע לחוקרים ולהורים מי חוסן ומי לא – היה הכי יפה אם הילדים בקבוצת הביקורת היו מקבלים זריקת פלצבו וכולם היו "עיוורים" למי חוסן ומי לא. מבין שמבחינה אתית ופרקטית זה אולי פחות נוח.

כך או כך, יש לראשונה אופציה לילדים בריאים ברקע, לחיסון במנה יחידה, שאולי תמנע תחלואה משמעותית מווירוס שהרבה תינוקות סובלים ממנו ושמכביד מאוד על מערכת הבריאות.

היכן עומד החיסון בישראל? החיסון נדחה בתחילת 2024 בוועדת הסל האחרונה ומחכה לדיונים של שנה הבאה, בתקווה להיכנס כחיסון שיגרה, לקראת חורף 2025-2026.

נראה.

בינתיים נהנה מעיתונות מדעית ברמה הכי גבוהה שיש ונשמח על חידושים והמצאות.