כיצד מועברת המחלה לאדם?

עקיצת יתושים.

היתושים עוקצים עופות נגועים ומשם מעבירים הווירוס לאדם (או לסוסים). האדם הוא dead-end host למרות שתוארה העברה גם על ידי דם ומוצריו, תרומת אברים או דרך השלייה.

מה קורה לאדם שנדבק בקדחת הנילוס?

ברוב המקרים, עד 80%, כלום. ההדבקה הינה אסימפטומטית.

אבל בחלק קטן מהמקרים, אחרי תקופת אינקובציה של 3-14 ימים, עלולה להתפתח מחלת חום לא ספציפית (משלבים של חום, כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי שרירים, פריחה ועוד). בחלק עוד יותר קטן מהנדבקים עלולה להתפתח מחלה המערבת את קרומי המוח או המוח עצמו.

שימו לב, נכון שבתקשורת מתוארים בעיקר אנשים שהמחלה אצלם הייתה קשה ומסובכת, אבל חשוב לזכור שזה רק קצה הקרחון של הנדבקים שרבים מהם לא נבדקים כלל לווירוס זה.

מי בקבוצת סיכון למחלה קשה בקדחת מערב הנילוס?

אנשים מבוגרים, במקרה זה מעל גיל 50 שנה, ואנשים מדוכאי חיסון מסיבה מולדת או נרכשת.

לשמחנו בילדים בריאים ברקע, ההדבקה הינה אסימפטומטית ברוב רובם של המקרים. 

כיצד מאבחנים הדבקה בווירוס?

באמצעות בדיקות דם ושתן, ובדיקה של הנוזל החוץ שידרתי, באנשים שעברו ניקור מותני בשל דלקת קרום המוח. 

האם יש טיפול למחלה?

לצערי לא. הטיפול הינו תומך בלבד, ולמרות ניסיונות לטיפולים שונים (סטרואידים, נוגדנים, פלסמה מאנשים שנדבקו ועוד), אין טיפול ישיר כנגד ההדבקה.

האם אפשר להימנע מהדבקה?

כן. הימנעות מעקיצת יתושים.

ברמה האישית – שימוש ברשתות ובתכשירים דוחי יתושים. ניתן להתלבש בבגדים ארוכים והימנעות משהיה מחוץ לבית בערבים. ברור לי, שגם באם תמלאו כל ההמלצות הללו, אנשים עדיין יעקצו. גם בבית ובסביבתו ניתן לחפש בצורה יזומה מים עומדים (מספיקה כמות קטנה בשביל שהיתושים יתרבו), לרוקן אחת לשבוע תחתיות של עציצים וכדומה.

ברמה הציבורית – טיפול במקורות מים עומדים והפחתת כמות היתושים (ריסוס). 

מה עלי לעשות אם נעקצתי על ידי יתוש?

אין מה לעשות אחרי העקיצה. בכל מקרה שווה לקרוא הפרק באתר על עקיצות, בקישור הבא. 

לסיכום. מחלה לא שכיחה, אבל כזו שטומנת בחובה תחלואה לא נעימה, בעיקר למבוגרים מביננו או לאלו עם מחלות רקע.

אפשר להימנע על ידי מניעת עקיצות יתושים.

בהצלחה.