09/12/2024

דלקת אוזן חיצונית (דלקת שחיינים) – וההבדל בינה לבין דלקת "רגילה"

מי שראה את האנטומיה של האוזן בפרק המדבר על דלקת אוזן תיכונה, יכול להבין שפה מדובר על תהליך שונה לגמרי, שקורה באוכלוסיית ילדים (או מבוגרים) אחרת לגמרי.

במקרה הזה הכוונה לתהליך דלקתי/זיהומי המערב את החלק של תעלת השמע החיצונית (אותה תעלת אוזן שאת הפתח שלה כולנו רואים וסיומה בעור התוף), אך לא מערב את עור התוף והאוזן התיכונה.

כיצד מתרחשת דלקת אוזן חיצונית בילדים או במבוגרים?

תעלת השמע החיצונית מצופה בתאי אפיתל בדומה לכל מקום חיצוני אחר בגוף, לרבות זקיקי שיער ובלוטות מפרישות.

כמו בכל מקום אחר בגוף גם באזור זה יש פלורה נורמלית המורכבת מחיידקים ופטריות שגרים שם באופן קבוע ושומרים על איזון עדין.

כאשר מסיבה כלשהיא מופר האיזון, לדוגמה בגלל רטיבות (בריכות שחייה, אמבטיה, עודף לחות), יובש (העדר שעווה באוזן או תעלה יבשה), זיהומים או טראומה מקומית (בעיקר בעקבות ניקיון עם צימרוני אוזניים או אצבע), אז יתחיל בתעלה תהליך דלקתי/זיהומי שלא מערב את האוזן התיכונה כלל, אלא רק אותה תעלת שמע.

מהי הקליניקה של דלקת אוזן חיצונית?

התלונה העיקרית היא לרוב כאב, בעיקר בנגיעה באזור האפרכסת, עם דגש על אזור הנקרא טראגוס (ראו בתמונה). הכאב הוא לעתים לא פרופורציונלי ולעתים גם הורדה של החולצה ונגיעה קלה באזור כואבת מאוד.

בדרך כלל תהליך זה יקרה בילדים יותר גדולים מהקטנים שסובלים בעיקר מדלקת אוזן תיכונה, אבל כמובן שדלקת אוזן חיצונית יכולה לקרות בכל גיל.

לרוב התהליך לא מלווה בחום סיסטמי. חלק מהילדים מדווחים על ירידה בשמיעה (בגלל בעית הולכה).

לעתים ניתן לראות הפרשה לבנה צהובה בכמות לא רבה היוצאת מפתח תעלת השמע.

מה הדגשים בבדיקה גופנית במקרה של דלקת אוזן חיצונית?

הרופא ישים דגש בעיקר על כאב בנגיעה על אותו אזור הנקרא טראגוס. להזכירכם, דלקת אוזן תיכונה אינה כואבת בנגיעה באזור זה, ולכן רגישות זו תכוון את הרופא לאבחנה הנכונה.

בהמשך יסתכל הרופא בתעלת השמע (בעדינות, עלול להיות קצת מכאיב) על מנת לראות את מעורבות התעלה ולשלול מעורבות אוזן תיכונה. יש להקפיד לבדוק את שתי האוזניים, האוזן הלא חולה ראשונה.

יש לשים דגש על מצבים פחות שכיחים כגון דלקת אוזן מפרישה עם גירוי משני של תעלת השמע. קיראו עוד על דלקת אוזן מפרישה בקישור הבא.

מה הטיפול בדלקת אוזן חיצונית?

במרבית המקרים הטיפול הוא מקומי על ידי טיפות המכילות אנטיביוטיקה נכונה (כזו שמטפלת בחיידקים שגורמים לדלקת אוזן חיצונית) עם סטרואידים שתפקידם להוריד הבצקת והדלקת המקומית. אין לחשוש מטיפול מקומי קצר טווח בסטרואידים, יש להם תפקיד חשוב בהחלמה המהירה. לטיפות המקובלות בשימוש זה יש מספר שמות, ראו בקישור הבא. יש לטפטף מספר טיפות מכובד בתעלה ולהשאיר את הילד על הצד עם האוזן החולה כלפי מעלה כשלוש עד חמש דקות.

במקרים קשים ניתן לפנות ליעוץ אף אוזן וגרון המומחה בילדים שמכניס לתעלה פתיל בתעלה ועליו מטפטפים אנטיביוטיקה מקומית.

אין לשכוח שיכוך כאב על ידי פראצטמול או איבופרופן לפי הצורך. טיפול מקומי על ידי טיפות אוזניים לשיכוך כאב אינו מטפל כלל בבעיה האמיתית אבל יכול קצת לעזור לכאב.

שיפור מיוחל לרוב בא תוך פחות מ-24 שעות.

אם אין שיפור או שהתהליך מלווה בחום גבוה או בזקירות האוזן , או אם מדובר בילד עם חסר חיסוני ברקע, יש מקום לבדיקה רפואית מוקדמת.

האם דלקת אוזן חיצונית היא מחלה מדבקת ומתי יכול הילד לחזור לגן הילדים?

דלקת אוזן חיצונית היא זיהום שאינו מדבק. הילד יכול לחזור לפעילות סדירה במוסד החינוכי בו נמצא כשמרגיש בטוב, גם אם הוא עדיין מטופל בטיפות עם אנטיביוטיקה.

כיצד ניתן למנוע דלקת אוזניים חיצונית?

ילדים (או אוזניים) שכבר עברו דלקת אוזן חיצונית הם מועדים לאירוע חוזר ולכן יש להימנע מהטריגר שהביא לדלקת הראשונה.

לדוגמה, אין לנקות אוזניים של ילדים עם צימרונים. זה פשוט לא חשוב. באותן משפחות שמפריע להם שיש לילדון הרבה שעווה ניתן לנקות רק את האזור החיצוני בלי להחדיר כלי ניקוי כלשהו לתעלה. קיראו עוד על שעווה באוזניים בילדים בקישור הבא.

לגבי בריכת שחיה או אמבטיה – ניתן להשתמש באטמי אוזניים למניעת כניסת מים לתעלת האוזן. מסורבל אבל יעיל. יש טריק נוסף של טפטוף טיפות אוזניים שמנוניות (כדוגמת אוטידין או דומיו) לאוזן לפני הכניסה למקור מים.

לסיכום, שכיח מאוד, מציק מאוד אבל הכי חשוב – קל לזיהוי ולטיפול.