דלקת מוח יפנית – על המחלה ועל החיסון למטיילים

דלקת מוח יפנית היא מחלה נגיפית קשה המועברת לבני אדם באמצעות עקיצת יתושים שנקראים "Culex", באזורים כפריים בדרום־מזרח אסיה ובאוקיינוס השקט. 

ברוב המקרים הנגיף אינו גורם לתסמינים, אך במיעוט מהמקרים (כ -1 ל – 250) הוא עלול להוביל לדלקת מוחית חמורה, נזק נוירולוגי קבוע או מוות. 

לצערנו, היא קשה יותר ואף קטלנית עבור ילדים. 

בגלל חומרת הסיבוכים – משרד הבריאות ממליץ לשקול התחסנות במקרים מסוימים. השאלה הגדולה היא מהם המקרים שבהם נדרשת התחסנות כנגד מחלה לא שכיחה זו.

ד"ר אפי, תעשה לנו סדר – איך מחליטים למי להמליץ על החיסון?

ההחלטה על מתן החיסון נגד קדחת מוח יפנית מבוססת על שקלול מספר משתנים וביניהם:

• אזור הנסיעה והאם הוא אנדמי למחלה.

• משך השהות – חודש או יותר.

• עונת הנסיעה – בדרך כלל עונת העברת המחלה נמשכת ממאי עד אוקטובר, ראו בהמשך את הדקויות באזורים השונים.

• אופי הטיול – לינה באזורים כפריים, פעילות ממושכת בטבע או חשיפה אפשרית לעקיצות יתושים.

• חוסר בהירות במסלול – כאשר הנוסע אינו יודע מראש איפה ילון ומה יעשה.

דלקת מוח יפנית

אז מי צריך להתחסן כנגד דלקת מוח יפנית?

משרד הבריאות ממליץ על התחסנות ל:
• נוסעים לאזורים כפריים למשך חודש או יותר בעונת העברת המחלה.
• נוסעים לתקופות קצרות יותר מחודש אם צפויה חשיפה רבה בחוץ (טיולים רגליים, לינה בשטח וכדומה).
• נוסעים לאזורים עליהם יש מידע עדכני על התפרצות המחלה.
• נוסעים שאינם יודעים בוודאות את יעדיהם או משך שהותם.

מהי עונת העברת המחלה?

זה כמובן משתנה ותלוי בגשמים (מונסונים) בכל מדינה ומדינה. ישנן מדינות, ואפילו אזורים שונים באותה מדינה, בהם העברה קורה לאורך כל השנה ואחרות בהן המחלה עוברת רק לאחר הגשמים הכבדים באותה מדינה (לרוב מאי עד אוקטובר).

העברת הווירוס לאדם קורה בעיקר באוזרים כפריים שבהם מוצפים שדות האורז.

לכן, יש מקום לתכנון נסיעה מדוקדק, עם מומחה בתחום, ושקילת החיסון על פי תוכנית הטיול.

איך ניתן להתמגן בפני המחלה?

קל.

1. מניעת עקיצות יתושים – העברה של הווירוס הזה על ידי היתושים קורה ביום ובלילה, ולכן חשוב:

א. להשתמש בתכשירים דוחי יתושים.

ב. להתלבש בבגדים ארוכים.

ג. לנסות להימנע משהיה מחוץ לבית בערבים.

ד. להיות במקום ממוזג עם רשתות על הדלתות והחלונות.

2. חיסון.

אני מזכיר שזוהי לא המחלה היחידה שעוברת על ידי יתושים באותם אזורים…

קראו פה עוד על קדחת דנגי ועל החיסון החדש כנגדה.

איך נקרא החיסון לדלקת מוח יפנית ומאיזה גיל ניתן?

לחיסון קוראים IXIARO, והוא ניתן מגיל חודשיים ומעלה.

מאיזה סוג החיסון IXIARO ובאיזה צורה ניתן?

החיסון אינו חי מוחלש.

ניתן בזריקה לשריר.

מהם תופעות הלוואי השכיחות?

בעיקר רגישות במקום ההזרקה.

מה המינון וכמה מנות צריך על מנת להתחסן?

לגילאי חודשיים עד 3 שנים – מינון של 0.25 מיליליטר.

מגיל 3 שנים ומעלה – מינון של 0.5 מיליליטר.

החיסון כולל שתי מנות בהפרש של 7 עד 28 יום זו מזו (כתלות בגיל המתחסן) כאשר מומלץ לסיים את הסדרה לפחות שבוע לפני החשיפה. אם לא ניתן לתת את המנה השנייה תוך 28 יום מהראשונה והחשיפה ממשיכה, יש לתת את המנה השנייה בהקדם והיא נחשבת כמנה השנייה בסדרה.

אם אין מספיק זמן כדי להשלים את שתי המנות לפני החשיפה, אפשר לשקול מתן מנה אחת, אך חשוב לדעת שההגנה החיסונית מוגבלת (במבוגרים שקיבלו מנה אחת נמצאו נוגדנים אחרי 10 ימים כנגד הווירוס רק ב-30% מהמקרים).

האם יש צורך במתן מנות נוספות (מנות דחף) מעבר לסדרת הבסיס של שני החיסונים?

כן. החל מגיל 14 חודשים ומעלה יש לשקול גם מנת דחף (שלישית) כעבור שנה, במידה והסיכון לחשיפה נמשך. 

האם אישה בהריון יכולה להתחסן?

לא. 

אישה בהריון או מניקה לא יכולה להתחסן (למרות שהחיסון אינו חי מוחלש).

לסיכום, דלקת מוח יפנית היא מחלה לא שכיחה, שקורה בעיקר אצל מקומיים שגרים בכפרים באזורים מועדים להדבקה. מצד שני, זוהי מחלה מסוכנת ביותר ולכן החיסון כנגדה הוא אחד מהכלים בארגז הכלים של היועץ למחלות זיהומיות לפני נסיעה לאזור מועד בעונות מסוימות.

אז אם אתם מתכננים טיול ארוך, תרמילאי או כזה שכולל חשיפה לאזורים כפריים בדרום־מזרח אסיה, אנא פנו למרפאת מטיילים והיוועצו על התחסנות.

גם אם מתחסנים ובטח אם בוחרים שלא להתחסן, חשוב להקפיד על מניעת עקיצות יתושים כפי שהזכרנו.