האם כדאי לחסן להפטיטיס בי אחרי הלידה? (או – מה קורה בארצות הברית ומה ההשפעה של זה על ישראל?)

מי האוכלוסיות שעדיין מומלץ שיקבלו חיסון מיד אחרי הלידה כנגד הפטיטיס בי בארצות הברית?

1. תינוקות לאמהות נשאיות ידועות.
2. תינוקות לאמהות שלא נסקרו להפטיטיס בי בהריון.

אז מי האוכלוסיות שהומלץ שלא יקבלו בצורה אוניברסלית חיסון מיד אחרי הלידה כנגד הפטיטיס בי בארצות הברית?

תינוקות לאמהות שנסקרו בהריון ונמצאו שליליות לווירוס.

מתי יחוסנו התינוקות של האמהות השליליות שלא חוסנו אחרי הלידה?

מתי שההורים רוצים, אם הם רוצים, אחרי גיל חודשיים.

על איזה עוד שינוי המליצו בארצות הברית?

במקום לעשות מה שעושים היום, דהיינו שלושה חיסוני של הפטיטיס בי (לידה, גיל חודש ומנה שלישית אחרי גיל חצי שנה), ללא בדיקת נוגדנים אחרי החיסון, בארצות הברית המליצו על אפשרות לבדיקת נוגדנים אחרי מתן כל מנת חיסון בנפרד ואם יוכח שלתינוק / לילד יש טיטר נוגדנים מגן, לא לחסן אותו יותר במנות נוספות.

אז האם זה אומר שהייתה זו טעות לחסן את כל התינוקות בשלושים שנה האחרונות?

פשוט לא. איש לא טען שהחיסון אינו בטוח בכל גיל ואני מזכיר שהחיסון האוניברסלי הוריד שכיחות המחלה בצורה משמעותית.

אבל, יתכן ובגלל ששיעור הנשאות ירד ויתכן שבגלל שהעולם השתנה (פוליטית וסוציאלית) יש מקום באמת לעשות שינוי זה.

למה זה בוצע בארצות הברית?

ההרכב של חברי הוועדה לחיסונים בארצות הברית השתנה ובין חבריה התמנו אנשים שאינם תומכים בחיסונים באופן גורף.

אלו התוצאות.

אבל אני חושב שמה שההצבעה הזו אומרת הוא הרבה יותר מסתם החיסון הספציפי הזה.

מה בעצם ההכרזה בארצות הברית אומרת והאם זה טוב ליהודים?

# מבחינה רפואית – לא צריך להתרגש יותר מדי. אם אכן האם נסקרה בהריון ונמצאה שלילית, כנראה שלא יגרם נזק ישיר מלהתחסן בהמשך אחרי גיל חודשיים. ברור שמשפחות רבות לא יחסנו בהמשך את התינוק ובהמשך החיים ובגילאים מאוחרים יותר, נראה עליה בשיעור של הדבקה בהפטיטיס בי בארצות הברית.

# מבחינה סוציולוגית – משמעות רבה ביותר, כפי שתקראו בהמשך.

מה המשמעויות האמיתיות לדעתי?

זה מעניין, אבל אני בכלל לא פוסל את השינוי הזה. זה קצת עניין של שינוי חשיבה.

עד עכשיו הייתה אוכלוסייה של אנשים שמאמינה בממסד ומאמינה בחיסונים, ולכן רוב התינוקות חוסנו. גם של אותו רוב דומם, שזה לא מעניין אותו באופן ישיר או גורף.

מאידך, יש אוכלוסייה שלמה שלא מאמינה בחיסונים, ולא רוצה שיחסנו באופן אוניברסלי.

אז ההחלטה הזו, הראשונה לפחות, מעבירה את האחריות אל אותן משפחות. גם של הרוב הדומם שיצטרכו לקבל החלטות.

אין חיסון אוניברסלי יותר. תרצו תחסנו, לא תרצו, אחריות שלכם.

מה הבעיה בגישה ליברלית זו?

אני כמובן מודע ללפחות שלוש בעיות שזה מעלה:

1. אף אחד לא שאל את התינוקות עצמם – אותו ילד שידבק ויחלה בגיל 15 שנה בהפטיטיס בי, בגלל שההורים שלו לא חיסנו אותו. עצוב, אבל יוכל לבוא בטענות רק למשפחתו. זה העידן הנוכחי.
2. עלות – לטפל במקרה יחיד של הפטיטיס בי עולה כמו לחסן 1000 תינוקות. אז מבחינת הוצאה, זה יעלה את ההוצאה הלאומית על הבריאות. אבל לפחות בארץ זה ציבורי. אבל אין מה לעשות, אנחנו בעידן חדש, וכל אחד מחליט לעצמו ואני לגמרי מכבד את זה.
3. מדוכאי חיסון שבאמצע – יש אוכלוסייה גדולה של ילדים ומבוגרים מדוכאי חיסון שאינם מגיבים לחיסונים ביצירת נוגדנים טובה. עד כה, חיסוניות "העדר" הגנה עליהם בצורה מסוימת (אני לא מדבר רק על הפטיטיס בי), ובעידן החדש החבר'ה הללו שרוצים אבל לא יכולים להתחסן יפגעו יותר.

אבל שוב, אנחנו בעידן שבו האדם מחליט על גופו ועל ילדיו ולכן אני לא בטוח שאני נגד העידן הזה.

חיסנתם? שנו שנת ישרים.

לא חיסנתם? כנראה שלרובכם לא תהיה בעיה אף פעם, בכל זאת לא זיהום שכיח. לאלו שיהיה, זו צרה שאתם הבאתם על עצמכם.

מה לגבי ההחלטה השנייה לבדיקת נוגדנים אחרי כל מנה?

לדעתי מסורבל ומטופש.

שוב, מי שרוצה לדקור את הילד שלו לבדיקת דם שלוש פעמים תפדל.

האם ההגנה אחרי מנה אחת תישאר לכל החיים כמו אחרי שלוש מנות? לא בטוח.

נראה בעתיד, לשמחתי זו צרה של אחרים כרגע.

אז מה צריך לקרות במדינת ישראל כרגע?

יש שלוש אופציות, בואו נעבור עליהן.

# לדחות מכל וכל את ההמלצה האמריקאית ולהגיד שהם טיפשים – זה נשמע מפתה, אבל זו תהיה שגיאה לא להתייחס לסאב טקסט של מה שקרה בארצות הברית. והם גם לא טיפשים.

# לקבל AS IS את ההמלצה האמריקאית – אוי לנו. ממש לא.

# לשבת ולחשוב ולצאת במסקנות שהן "באמצע" – אני חושב שבסופו של יום זה מה שיהיה, אחרי שהוועדה המייעצת במדינת ישראל תקבל את הנתונים מישראל (כמה נשאות בנשים הרות יש וכו'). אני בהחלט חושב שאפשר לא לחייב בחיסון הזה את מי שאינה נשאית או מי שלא רוצה שיחסנו את ילדיו. זה הרי מה שקורה היום בפגישות טיפות חלב. מי שלא רוצה לחסן את ילדיו, או שלא בא למעקבים או שבא ולא מחסן. אז זה בסך הכול דומה.

אני ממש חושב שמי שלא רוצה, אי אפשר להכריח אותו לחסן את הילד שלו.

אני מזכיר שבמצב הקיים מתנגדי החיסונים אוכלים את הראש על החיסון הזה. אז מעכשיו, לא ירצו לא יתחסנו (שוב, תכלס זה כבר מה שקורה עכשיו), וכמו בהרבה מחלות כשהילד שלהם יחלה לא יהיה למי לבוא בטענות.

כמובן שבמקביל במדינת ישראל יש מקום להשקיע משאבים רבים, מה שלא נעשה כמו שצריך היום, בשביל להסביר לציבור ההורים הנבונים (הרוב הדומם) את המשמעות של להתחסן ולא להתחסן, על מנת שכמה שיותר ילדים יתחסנו.

אבל כמו שכתבתי בפרק "תקופה מסוכנת לילדים שאינם מחוסנים במדינת ישראל", פנינו לעידן חדש שבו האינדיבידואל מחליט.

מי שמתחסן זה נפלא, ומי שלא מתחסן, לוקח הימור ומסתכן.

לסיכום, אני לא חושב שזו סערה כזו גדולה, ואני לא מצליח להבין את שמחת העניים של מתנגדי החיסונים על הביטול של החיסון האוניברסלי באצות הברית, אבל הם תמיד ככה חיים במציאות מדומה.

תהיו הורים נבונים, קבלו החלטות מושכלות. להתחסן זו החלטה. לא להתחסן זו גם החלטה. וכל אחד ישא בתוצאות של ההחלטה שלו.