31/10/2024

חיסונים בגיוס – מה? איך? למה?

בין שאר הדברים שעושים בשרשרת החיול, ביום הגיוס יש גם את התחנה של החיסונים בגיוס.

השאלות הן רבות כמובן.אילו בדיוק חיסונים מתחסנים המתגייסים החדשים בגיוס? למי? למה? מי לא חייב לעשות? ומה לצפות מבחינת תופעות הלוואי?

אבל לא פחות חשוב ומעניין, מה אפשר לעשות אחרת או טוב יותר?

פרק חובה לכל מועמד לגיוס. ולכל הורה של מועמד!

חיסונים בגיוס - חיסון כנגד דיפתריה וטטנוס:

מזכיר (כי זה רלוונטי) את שגרת החיסונים הרלוונטית של ילדי מדינת ישראל (ניתן לראות גם בקישור).

גילאי חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה – חיסון מחומשת הכולל דיפתריה, טטנוס, שעלת, המופילוס אינפלואנזה מסוג B ופוליו.

כיתה ב' – חיסון מרובעת – דהיינו המחומשת פחות אחד (ההמופילוס).

כיתה ח' – חיסון משולשת – דהיינו המרובעת פחות עוד אחד (הפוליו).

אילו חיסונים יש בחיסונים בגיוס? עד סוף יולי 2024 במנת דחף של טטנוס ודיפתריה בלבד. בלי שעלת.

אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה בתחלואה של שעלת, בעיקר באנשים מבוגרים מגיל 18 שנה. עליה שדיברנו עליה בכמה מקומות גם באתר זה (למי שרוצה להרחיב קריאה, בקישור הבא). היות והחיסון הנוכחי לשעלת הוא חיסון שהוכנס לשימוש בגלל שיעור גבוה של תופעות לוואי לחיסון הישן, והיות והוא חיסון פחות אימונוגני מהחיסון הישן, אנחנו רואים אנשים שחולים בשעלת כבר 3-4 שנים אחרי החיסון הקודם.

עכשיו תהיו איתי רגע – אם הילדים חוסנו רק בכיתה ח' וממשיכים צבא לפחות עד גיל 20-21, הרי שזיהום בשעלת הוא משהו שמתבקש שיקרה בעת השירות הצבאי.

לכן, אם היו מוסיפים למנה של הטטנוס והדיפתריה בגיוס גם את השעלת, החיילים היו נהנים מתקופת שירות חובה שהסיכוי שיהיו בה חולים בשעלת נמוך יותר.

מה המחיר של כל מקרה שעלת בצבא? גם לגבי המחלה שאינה נעימה וגם לגבי הדבקה של אחרים? האם המחיר גבוה יותר או נמוך יותר מההפרש במחיר החיסון (עם ובלי שעלת)?, שהרי מדובר בהפרש ברמת העשרות שקלים הבודדים. לטעמי, וכך כתבתי בעבר, היה יכול להיות נכון יותר אם מישהו שלוקח החלטות ברמת הצבא היה מקבל את ההחלטה הנכונה והיא תוספת של שעלת בתוך התרכיב שניתן בחיסונים בגיוס.

לשמחתי החל מתאריך 25/07/2024 הצבא קיבל את הטיעון הזה ומאז מקבלים המתגייסים למקצועות לוחמה את החיסון המשולש הכולל שעלת. לצערי, הצבא קיבל חצי שכל ומחסן רק את מקצועות הלוחמה ולא את כלל החיילים. חיידק השעלת כידוע לא מבדיל בין חייל קרבי לחייל שאינו קרבי. אבל יש כאן חצי נחמה.

על החיסון – חיסון (לא משנה השם מכיוון שיש מספר שמות), מסוג "מומת", הניתן בזריקה בשריר הזרוע.

ניתן לתת כמובן עם תרכיבים נוספים באותו היום.

מבחינת תופעות הלוואי השכיחות – רגישות מקומית במקום ההזרקה. זכרו שככל שאדם קיבל בחייו יותר מנות של החיסון לטטנוס כך הסיכוי לרגישות ולתגובה מקומית עולה. רוצה לומר, לדעתי המתגייסים יודעים להגיד למחרת באיזו יד חיסנו אותם לטטנוס ובאיזו יד חיסונים אחרים…

למי אסור לקבל את החיסון? למי שידוע אצלו על רגישות יתר לאחד ממרכיבי החיסון או מי שחווה תגובה משמעותית אחרי חיסון קודם דומה.

לסיכום, חיסון הגיוני ונדרש בקונסטלציה של הצבא אבל היה אפשר למקסם אותו לכלל המתגייסים על ידי שימוש בתרכיב המכיל גם שעלת. תאורטית ניתן היה לשלוח הורים לחיילים שאינם בתפקידי לחימה לקבל החיסון כולל השעלת ברמת קופת החולים/משרד הבריאות בדומה לנשים בהריון שמתחסנות (ניתן להרחיב קריאה), אבל פרקטית איש לא ירים את הכפפה הזו מבחינה תקציבית ושוב, חבל.

חיסונים בגיוס - חיסון מצומד כנגד מנינגוקוקוק:

מנינגוקוק? חיידק אלים שנוטה לעשות התפרצויות במוסדות צבא. ישנם 5 זנים עיקריים:

זנים A/C/Y/W-135 וזן B.

החיסון הניתן לכלל המתגייסים הוא חיסון מצומד כנגד ארבעת הזנים הראשונים. השמות הם Menactra או Nimenrix. זהו חיסון מסוג מומת, הניתן בזריקה בשריר הזרוע. ניתן לתת כמובן עם תרכיבים נוספים באותו היום.

מבחינת תופעות הלוואי השכיחות – רגישות מקומית במקום ההזרקה.

מעניין לציין שעד לאחרונה לא היה חיסון זמין כנגד מנינגוקוק B ולכן הצבא חיסן במה שהיה אפשר לחסן. כיום יש חיסונים כנגד מנינגוקוק B והשאלה הנשאלת היא האם יש מקום להוסיף גם חיסון זה בגיוס?

לא מדובר בחיסונים זולים ולכן זה עניין של מחשבה ודקויות. אם לצבא יש הנתונים על זני המנינגוקוק שעושים זיהומים בחיילים בעשרים השנה האחרונות, ניתן היה לעשות בו שימוש לקבל החלטה איזה חיסון נכון לתת למתגייסים במהלך חיסונים בגיוס.

כך או כך מנינגוקוק נוטה לעשות מחלה קשה וראוי לכל המתגייסים לקבל חיסון זה.

חיסונים בגיוס - חיסונים כנגד הפטיטיס A (צהבת נגיפית A):

חיסון שגרתי שמקבלים כל ילדי ישראל בגילאים שנה וחצי ושנתיים החל מיולי 1999 (ילידי ינואר 1998). לכן רוב רובם של המתגייסים לצה"ל כבר קיבלו בילדותם את החיסון הזה במסגרת חיסוני השיגרה והינם נחשבים מחוסנים.

מזכיר שנחשב מחוסן הוא זה שיש בידו תיעוד על קבלת שתי מנות של חיסון כנגד הפטיטיס A בעברו בהפרש של לפחות חצי שנה בין שתי המנות. רווח זמן ארוך יותר בין המנה הראשונה לשנייה לא מבטל המנה הראשונה.

באופן מסורתי הצבא היה נותן מנה נוספת, בלי לבדוק מי חוסן כראוי ומי לא חוסן כראוי, למתגייסים קרביים ולעובדי מטבח.

היות ורוב רובם של המתגייסים בשנים האחרונים כבר היו מחוסנים כראוי ללא צורך במנת חיסון עודפת זו, ואחרי עבודת מחקר צבאית שבדקה רמות נוגדנים אצל המתגייסים, בוטלה מנת חיסון זה בגיוס במרץ 2021.

מה אני אומר?

מצד אחד, בשנים האחרונות חיסנו שלא לצורך הרבה מתגייסים שהיו כבר מחוסנים כראוי כנגד מחלה זו.

מצד שני, עכשיו, עם הפסקת החיסון הרוטיני בגיוס, לא יחוסנו כאלה שלא חוסנו בילדותם. יש רבים כאלה לצערי, בעיקר כי מדובר בפגישות טיפת חלב שהרבה הורים נוטים לדחות (שנה וחצי ושנתיים).

לדעתי טוב היה אם באחת הפגישות המקדימות את הגיוס, בין שלל הבדיקות שכל המתגייסים עוברים, יעבור מישהו על פנקסי החיסונים של המלש"בים ובאם ימצא מישהו שלא חוסן כראוי להפטיטיס A, הוא עדיין ימשיך לקבל בגיוס את החיסון.

מזכיר שמעבר להגנה בתקופת הצבא, חיסוניות כנגד הפטיטיס A תשמש גם הרבה מהמשתחררים מצה"ל כמבוגרים בעתיד, בטח ובטח כאשר יטוסו לטיול מסביב לעולם.

על החיסון – חיסון (לא משנה השם מכיוון שיש מספר מותגים) מומת, הניתן בזריקה בשריר הזרוע. ניתן לתת כמובן עם תרכיבים נוספים באותו היום.

מבחינת תופעות הלוואי השכיחות – רגישות מקומית במקום ההזרקה.

לסיכום, חיסון הגיוני ונדרש בקונסטלציה של הצבא אבל ראוי לדוג את אותם אנשים של חוסנו כראוי ולהתמקד רק בהם. זאת במקום לחסן את כולם או לחילופין אף אחד מהם.

במקביל מציע להורים של המועמדים לגיוס לפתוח את פנקס החיסונים בעמוד הנכון, לוודא שהילדים קיבלו שתי מנות ואם לא לגשת עוד לפני הגיוס לקופת החולים ולהשלים את החיסון.

חיסון שפעת (בעונה):

על חשיבות חיסוני השפעת כתבתי כבר במקום אחר באתר, ראו בקישור.

בגיוס בעונת השפעת מתחסנים כל החיילים בחיסון המומת בזריקה.

לטעמי חיסון הגיוני ונדרש בקונסטלציה של הצבא.

לסיכום, נושא החיסונים בגיוס הוא נושא מורכב ומעניין וגם פה אפשר, ברמת הדקויות ובעזרת משרד הבריאות/חיל רפואה להביא למיקסום טוב יותר של הנושא לחיילים ספציפיים.

המפקד!