למה התופעה לא מבורכת? מכיוון ששינה משותפת עם אחד ההורים הינה גורם סיכון למוות בעריסה, כפי שכתבנו בפרק המיתולוגי והחשוב באתר זה. הסכנה אפילו גדולה יותר בספה או כורסה, שם הרבה מהתינוקות מקבלים לאכול, ואז ההירדמות יכולה להיות לא מתוכננת ומסוכנת. הוכח בעבר כי הירדמות משותפת בכיסא או בספה מעלים הסיכון למוות בעריסה פי 49 עד 67.

ההורים מצידם אפילו יכולים להעדיף האכלה בספה או כורסה, ולא במיטה שלהם, מכיוון שאינם רוצים להירדם, ולמעשה נוצר מעגל קסמים.

הבעיה היא שאין הרבה מידע בספרות הרפואית לגבי שכיחות התופעה וגורמי הסיכון שלה. וזו מטרת המאמר.

מטרת המאמר

לעמוד על:

1. שכיחות התופעה.

2. גורמי סיכון לתופעה.

3. האם הדרכה בנושא זה יכולה לשנות הרגלים.

שיטות המאמר

גויסו מעל 1600 אימהות לתינוקות שנולדו במועד, ב-16 בתי חולים בארצות הברית בשנים 2015 ו-2016. 

למעשה המחקר הוא יותר מורכב וכלל הדרכות מסוימות לגבי בטיחות בהנקה ובכלל בחלק מקבוצת המחקר.

פרקטית, הנשים תושאלו לגבי נתונים רבים, ביניהם הירדמות בזמן האכלה.

נאספו כמובן נתונים דמוגרפיים שונים לגבי אוכלוסיית האימהות.

תוצאות המאמר אימהות שנרדמות תוך כדי האכלת התינוק

מעל 1250 נשים השלימו השאלונים.

כמה נשים דיווחו שנרדמו במהלך האכלה? כ-355 נשים (28.2% מאוכלוסיית המחקר), מרביתן לפעמים וחלקן הקטן ברוב המקרים…

מתוך אותן נשים שדיווחו על הירדמות משותפת, מרביתן הצהירו שהדבר לא היה מתוכנן.

מה היו גורמי הסיכון להירדמות משותפת שכזו בעת האכלה?

אימהות שרק מניקות בהשוואה לכאלה שמניקות + תמ"ל או רק תמ"ל.

יותר במקרים שהאכלה הייתה במיטת ההורה מאשר על כיסא.

בנוסף, הוכח שהדרכה טובה בנושא זה יכולה להוריד שיעור התופעה.

דיון

קודם כל המחקר חלוצי במובן שנמצא שכמעט בשליש מהמקרים אימהות נרדמו תוך כדי האכלת התינוק. לרוב לא בתכנון מראש, הרבה פעמים בסט-אפ שכלל כורסה או ספה. זהו אחוז משמעותי ביותר.

הוכח בעבר כי הירדמות משותפת בכיסא או בספה מעלים הסיכון למוות בעריסה פי 49 עד 67.

לכן, אם אפשר היה ללמד ולכוון למניעת התופעה, זה היה מבורך.

ואכן, המחקר, שהיה גם התערבותי מדגים שהדרכה נכונה ומכוונת יכולה להוריד שכיחות התופעה.

המחקר הנוכחי מצטט ומתכתב גם עם מחקרים דומים שנערכו בעבר שבהם נמצאו גורמי סיכון נוספים כמו האכלה בלילה לעומת היום (הגיוני), הנקה לעומת מתן פורמולה (ניתן גם הסבר לתופעה לרבות הפרשת אותו הורמון שהזכרנו מקודם) ועוד.

הדיון במחקר מתמקד בהמשך עוד בתופעה ובגורמי הסיכון לה ומסיים באמירה כללית של שיח ער בין המטפלים לבין ההורים המתמקד גם בסוגיה זו.

אנחנו ניקח את זה צעד נוסף ונסכם כך:

1. התופעה של הירדמות בעת האכלת תינוק שכיחה, כאשר ברוב המקרים האם (או האב כמובן) לא תכננו / רצו להירדם.

2. התופעה מסוכנת, אפילו עוד יותר כשקורה על ספה או כיסא (בהשוואה למיטה).

3. יש להכיר את התופעה ולנסות למנוע אותה במידת האפשר, על ידי ההורה המאכיל ושאר בני המשפחה שתומכים מסביב.

4. בעת הדרכה של הורים, בעיקר לתינוקות חדשים, יש להסביר גם על תופעה זו ועל הדרכים למנוע אותה.

5. יש לעבור על כל גורמי הסיכון הנוספים למוות בעריסה ולראות איך אנחנו מורידים את הסיכוי למינימום.

אני מאחל לכולנו האכלות בטוחות ופחות עייפות.