שיטות – במחקר רטרוספקטיבי זה נעשה שימוש במאגר מידע עצום מתוך מרפאות ראשוניות באנגליה בין השנים 1987 ל-2020.

שאלת המחקר הייתה האם יש קשר בין רישום אנטיביוטיקה בשנתיים הראשונים לחיים לבין תחלואה עד גיל 12 שנים. נאספו משתנים רבים, גם כאלה שיכולים היו לשמש כערפלנים.

תוצאות – האם יש קשר בין שימוש מוקדם באנטיביוטיקה ותחלואה כרונית בילדים?

נתחיל במספרים העצומים.

נאספו נתונים על מעל מיליון ילדים, כ-63% מהם נחשפו לאנטיביוטיקה עד גיל שנתיים. 

אלרגיות

לילדים שנחשפו לאנטיביוטיקה היה סיכוי יותר גבוה בהמשך לאסתמה, אטופיק דרמטיטיס ורגישות למזון. גם בהשוואה נוספת בין אחאים באותה משפחה (אחד שנחשף מוקדם לאנטיביוטיקה והשני לא), ההבדלים הללו היו משמעותיים. שכיחות היתר של מחלות אלרגיות הייתה אפילו משמעותית יותר ככל שהילדים קיבלו יותר קורסים של אנטיביוטיקה. 

מחלות אוטואימוניות

בניתוחים סטטיסטיים שונים בקבוצה המטופלת היה יותר צליאק וסיגנל שלא הגיע למשמעות סטטיסטית גם למחלות מעי דלקתיות.

תוצאים התפתחותיים

קשר להפרעת קשב וריכוז והפרעות אינטלקטואליות. לא הצליחו להוכיח קשר ישיר להפרעות פסיכיאטריות אחרות לרבות אוטיזם, אם כי חלק מהניתוחים הסטטיסטיים העלו קשר חלש שכזה.

דיון – לא עדות מחקרית ראשונה לבעיות ארוכות הטווח שמתן מוקדם של אנטיביוטיקה יכולות לעשות. גם אם במחקר זה הוכחו רק חלק מהדברים שהוכחו במחקרים אחרים, חלקם טובים יותר מתודולוגית וחלקם פחות טובים, זה רק אומר שלפחות במצבים רפואיים לא שכיחים (מחלת מפרקים של הילדות, הפרעות פסיכיאטריות ועוד) נדרשים אפילו מחקרים גדולים יותר וארוכים יותר.

אז כפי שאמרתי בעבר, אם אתם אצל רופא הילדים, בעיקר אם הילד שלכם מתחת לגיל שנתיים, שיקלו בכובד ראש היתרונות והחסרונות של קורס אנטיביוטי. שאלו את הרופא במה אנחנו בדיוק מטפלים? מהו הזיהום החיידק שכנגדו אנחנו נותנים האנטיביוטיקה? האם אנחנו נותנים את האנטיביוטיקה הצרת טווח האפשרית ולמשך הזמן המינימלי הנדרש? מאידך, אם הרופא משוכנע שמדובר בזיהום חיידקי והחליט להמליץ על אנטיביוטיקה, קחו אותה כפי שהמליץ.

ואם אתם יוצאים עם מרשם לאנטיביוטיקה כל פעם שאתם אצל רופא הילדים, משהו לא בסדר. שימו לב שבמחקר הזה הוכח קשר אפילו חזק יותר בין קורסים חוזרים של אנטיביוטיקה לתחלואה בהמשך.

המחקר הזה לא חף מבעיות, בעיקר השיטה הרטרוספקטיבית של איסוף הנתונים. מצד שני, בעבודות ענקיות שכאלה מאוד קשה לבצע מחקר פרוספקטיבי. 

התוצאות של מחקר זה ושל מחקרים דומים חד משמעיות. יש בעיות ארוכות טווח שקורות יותר בתינוקות ובילדים קטנים החשופים לאנטיביוטיקה. 

כשצריך אז צריך. כשלא צריך עדיף פשוט לא.