התערבות קצרה לשמירת משקל בחגים

חשבתי על תוכן לאתר שיתאים לאווירת החגים הממשמשת ובאה, ונתקלתי במאמר המגניב הזה.

והפעם עוד מאמר ממהדורת חג המולד הקלאסית של העיתון BMJ. כפי שקראתם במאמר אחר ממהדורה מסורתית זו (האם יש קשר בין גודל וסדר הילודה במשפחה לבין עמדה עתידית בקבוצת הכדורגל), אלו מאמרים מדעיים לכל דבר שמנסים לענות על שאלות שנראות לפעמים פחות מדעיות ויותר יומיומיות.

המאמר פורסם בשנת 2018 ומספרו PMID 30530821. הוא בודק משמעות התערבות התנהגותית קצרה למניעת עליה במשקל בתקופת החגים (לצורך העניין חג המולד אצלם, חגי תשרי אצלנו…).

בהקדמה מוזכרת מגפת ההשמנה בעולם המערבי ומודגש היתרון בהתמקדות במניעת עלייה במשקל לעומת הקשיים בלטפל בעליה במשקל אחרי שכבר קרתה.

בתקופת החגים נצפתה במחקרים קודמים עליה ממוצעת של בין 400 ל-900 גרם (אני מראש לוקח בשתי ידיים עליה של 900 גרם בחודש הרלוונטיים), וברוב המקרים לא נצפתה חזרה למשקל קודם כחודש לאחר תום תקופת החגים.

הסיבות לעליה במשקל בחגים ברורות וביניהן – חופש, תקופת זלילה (ביום חג המולד נמדדה צריכה קלורית של כ-6000 קלוריות, פי 3 מאשר ביום רגיל), ושתיית אלכוהול ומיעוט בפעילות גופנית.

אבל, יש התערבויות קצרות טווח שהוכחו בעבר כיעילות במניעת עליה במשקל בתקופות קצרות (מתחת ל-10 שבועות).

מבחינת שיטות, אזי מדובר במחקר מבוקר, רנדומלי שכלל מבוגרים מעל גיל 18 שנים עם מדד מסת גוף (BMI) מעל 20 (משקל בקילוגרמים לחלק לגובה במטרים בריבוע). מדובר באנשים מן השורה שגויסו למחקר אחרי שפנו להשתתף בתוכנית לירידה במשקל. נאמר להם שמדובר במחקר שאוסף נתונים על עליה במשקל בעונת החורף כשהמטרה היא לא להעלות יותר מחצי קילוגרם במשקל בתקופת המחקר.

איסוף הנתונים בוצע במהלך שתי תקופות – סביב חג המולד בשנים 2016-2017 ובאותה תקופה בשנים 2017-2018.

התערבות קצרה לשמירת משקל בחגים

המשתתפים נפגשו עם החוקרים בתחילת המחקר ובסופו וחולקו ל-2 קבוצות:

קבוצת הביקורת – קיבלו דף הסבר על אורח חיים בריא ללא עצות תזונתיות.

קבוצת המחקר – למעשה המשתתפים עברו התערבות שהורכבה מ-3 חלקים:

עידוד לניטור ורישום עצמי של המשקל לפחות פעמיים בשבוע.

קבלת 10 טיפים בנושא שמירה על המשקל והם (בקצרה):

  1. יש להקפיד במידת האפשר על שעות ארוחות קבועות במהלך היום.
  2. יש לאכול אוכל פחות שומני.
  3. יש ללכת כעשרת אלפים צעדים ביום.
  4. יש לבחור במקום חטיף באלטרנטיבה בריאה יותר (פרי או יוגורט דל קלוריות).
  5. יש לבדוק התווית שמסבירה מרכיבי המזון. יש עדיפות למזונות עם פחות סוכר ושומן.
  6. אין צורך לגמור את כל הצלחת או לקחת צלחת שניה.
  7. בכל שעת ישיבה יש לעמוד לפחות 10 דקות.
  8. יש לשתות משקאות ללא סוכר. יש להגביל אלכוהול ליחידה אחת ביום לנשים ושתי יחידות לגברים (זה לא אני, כך כתוב במחקר…).
  9. יש להתמקד באוכל – יש לאכול על ידי שולחן ולא מול טלוויזיה.
  10. יש לאכול לפחות 5 פירות וירקות בכל יום.
התערבות קצרה לשמירת משקל בחגים - דוקטור אפי
התערבות קצרה לשמירת משקל בחגים - דוקטור אפי

קבלת הסבר על קלוריות – מכיוון אחד כמה קלוריות יש במאכלים מסוימים ומהכיוון השני כמה קלוריות שורפים בפעילות ספורטיבית.

בנוסף, ניתנו כרטיסיות שמשוות את הקלוריות במאכלים לאלו שבפעילות גופנית.

לדוגמא, 21 דקות ריצה שקולות לקלוריות שיש בפאי מינס אחד (מסתבר, שמדובר במאכל בריטי מסורתי בחג המולד).

אני יודע שההתערבות נשמעת שטחית ואולי משהו שהרבה מאתנו נוהגים בו ביום יום. אבל מאחורי כל המלצה שכזאת מסתתרת תאוריה התנהגותית מוכחת.

למשל, ניטור עצמי של המשקל משקף לאנשים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על המשקל ומאפשרת להם לעשות התאמות. בנוסף שקילה ורישום סדורים מדגימים לאנשים התקדמות כנגד מטרה וכל האלמנטים הללו הוכחו בעבר כהתערבויות שעוזרות במחקרי השמנה.

תוצאות – 272 אנשים גויסו למחקר, גיל ממוצע 43.9 שנים, הרוב נשים (78%), משקל חציוני בגיוס למחקר 75.6 קילוגרם (טווח 65.9-88.6), 69% עם מדד מסת גוף של בין 20 ל-30. זמן ממוצע להשתתפות במחקר היה 45.3 ימים.

2 הקבוצות (המחקר והביקורת) היו זהות במאפיינים.

בקבוצת הביקורת עליה ממוצעת של 370 גרם במשקל.

בקבוצת המחקר ירידה ממוצעת של 130 גרם במשקל.

מבחינת אחוזי השומן – ללא הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות.

בשאלונים שנתחו בהשוואה בין שתי הקבוצות נמצא כי ההבדל המהותי בין שתי הקבוצות היה במרכיב של שליטה עצמית.

דיון – אומנם הבדלים "צנועים" אבל היות ויש קשר ליניארי בין עליה במשקל לתחלואה ותמותה, גם הבדל של חצי קילו בין הקבוצות, במהלך תקופת חג מולד אחד הינו משמעותי.

אין ספק שההבדל בין הקבוצות נבע מההתערבות ויתרה מזאת, מהעובדה שאנשים לקחו אחריות על ההתנהגות שלהם ונהגו באוכל באיפוק ושינו הרגלי החיים.

העבודה הינה חלוצית בתחום ההתערבות קצרת הטווח (מתחת ל-10 שבועות), ובהתאם למחקרים אחרים בתחום המשקל שילבה גם את התערבות התנהגותית, תזונתית ופעילות ספורטיבית.

מגבלת המחקר העיקרית הינה העובדה שאין מעקב ארוך טווח יותר על המשתתפים. מעניין לדעת מה קרה אחרי חצי שנה? ושנה? האם ההבדלים יציבים?

אבל מצד שני המחקר הוא מקורי עם תכנון נאה, התערבות יפה ומעקב סדור.

ולמרות שמדובר באתר לרפואת ילדים, זהו תוכן שמכוון ישירות יותר להורים.

אבל בעקיפין גם לילדים מכיוון שמוכח שיש קשר בין משקל ההורים, הרגלי חיים ותזונה בבית גם לכל התחומים הללו אצל הילדים.